מבוא לאידיאולוגיות מודרניות
הסיכום להלן הינו חלק מסיכום הקורס "אידיאולוגיות מודרניות" מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה
אם נשווה את גורלם/חייהם של שני ילדים, אחד נולד לפני מילניום (שנת 1000 לספירה), השנייה נולדה ב-2010, מה אנו יכולים לומר על הבחירות/ההחלטות של שני הילדים האלו? אלו אלטרנטיבות חיים יהיו להם? למשל, באיזו עבודה יעסקו? מה יהיה סגנון חייהם? מה תהיה השקפת עולמם? איזה מרחק גיאוגראפי סביר שהם יתרחקו ממקום היוולדם?
לאותו ילד שנולד בשנת 1,000 האלטרנטיבות מאוד מוגבלות. האורתודוקסיה באותם הימים הייתה כ"כ נכפית על אנשי ימי הביניים, עד כדי קושי לדבר על בחירה. חייהם היו מוגבלים וסטטיים, לא הייתה לחימה אידיאית בסיסית. ברגע היוולדותו של הילד משנת 1,000, ניתן לצפות מה יהיה מהלך חייו. האופציה שלו לעבודה, סטאטוס וכו' נתונים ברגע היוולדותו, הכול נתון מראש, גם אמונות דתיות. כולם נשלטים ע"י קוד תרבותי אחיד למדי שקבע מהם השלבים, המחשבות וסגנון החיים. אם הוא נולד כצמית, הוא יחיה/יתחתן/יעבוד כצמית. כלומר מדובר על חיים שהם בעצם קובעים מראש.
לעומת זאת, הילדה שנולדה ב-2010, נולדה "ללא מטען". אמנם יש לה מגדר מסוים, למשל, סטאטוס חברתי וכו'. אבל עדיין אין מה להשוות לימי הביניים. יש לה גלריה כ"כ רחבה של אופציות. לרוב מקצוע נבחר, גם אם הוא יורש, אז הוא חייב לבחור בזה. הירושה איננה הכרחית. כלומר, הילד הזה לרוב לא מוגבל לעולם שנולד בו ויותר קשה לצפות מה יהיה מהלך חייו.
בימי הביניים אפשר לומר שחלק גדול מהמוסריות היה לקבל את מקומך בחברה. מרד נגד מקומך בחברה היה נחשב לאסור ולא מקובל. כיום אנחנו עוברים שלבים של מרד ושינויים.
אדם בוחר לא רק את המקצוע שלו, לא רק אם מי יתחתן, אלא גם בהשקפת עולמו. השקפה זו גורמת לאחר מכן לשינויים בסגנון חיים, בטווח המחשבות, בראייה הרחבה. היחס של בני-אדם מודרניים לקיים הוא ספקני וביקורתי, אינך מקבל את כל מה ש"מאכילים" אותך. אדרבה, דווקא יוצרים יותר כלים ביקורתיים איך לגשת לשאלות מסוים שונים, להיות יצירתי. כל זה מדובר באדם כפרט.
האדם כחלק מחברה מימי הביניים – גם מצא בחברה משהו שהשתקף מאותם חיים סטטיים ומקובעים של היחיד. לא רק היחיד היה מקובע אלא גם החברה, הייתה אורתודוקסיה כללית. כדי להבין את העולם המודרני של האידיאולוגיה, אנו חייבים להבין את העבר של ההגות המערבית הפוליטית, כך נבין את החידוש.
בחברה של ימי הביניים, הכול היה נראה כרצון אלוהי, קבוע בצורה כללית ע"י היקום עצמו. העולם המודרני הוא עולם יצירתי, בו הדברים בתהליך של התהוות.
בימי הביניים האמונה הכללית הייתה "שרשרת של היקום/ההוויה" זאת אומרת שכל דבר מהאלוהים, דרך המלאכים, דרך נביאים, דרך האדם, דרך חיות, צומח ודומם – כל אלו קשורים ביחד כמן שרשרת. האדם נמצא כחציון, בדיוק באמצע, לכן לא פלא שדיברו על מלך ששולט בחסד עליון, כלומר מלוכתו לא הייתה עניין מקרי, אלא האל קבע שכך צריך להיות. לכן שמישהו יצא נגד המלך או הכנסייה, זה נחשב לא רק ניסיון לא לגיטימי באריסטוקרטיה או בכנסייה, אלא זה נחשב לכפירה דתית, כי יש כפירה בכך שהעולם צריך להיות כפי שהוא. בימי הביניים תהייה וביקורתיות לא היו תכונות רצויות במיוחד.
מי שהיה מעלה ביקורת נגד אותם עקרונות ראשוניים כפר בעיקר. הניסיון להרחיב את האופק האנושי ולראות דעות אחרות, נחשב לחטא קדמון ומרידה. מי שכפר למשל בקדושת המקרא, פשוט שם עצמו מחוץ למערכת הדיונים הנורמטיבית. זה ברור שבסוג חשיבה כזו אין אידיאולוגיות שונות, אין סתירות בסיסיות בין אמונות של אנשים, הייתה קבלה של תחום המחלוקת. היה ניתן להתווכח מי קרוב יותר לדתיות, אבל לא ניתן היה להתווכח על עקרונות ראשוניים שהיו קבועים (חרוטים באבן קוסמית).
עם הקדמה זו ניתן להבין את ההבדל בין חברה מסורתית לבין חברה מודרנית!
מה ההבדל בין שמרנות לבין מסורתיות? בחברה המסורתית אינך מוכן להיחשף אל העולם האחר. אדרבה, זה אומר שאין אופציות/בחירות אחרות, מה שנמצא מחוץ לעולמו הוא פסול. חיים מסורתיים הם לא בהכרח חיי הרמוניה (כמו למשל, ויכוחים בעולם החרדי).
עולם שמרני הוא עולם מסורתי שנחשף לאופציות אחרות, נחשף לרעיונות אחרים, הוא בוחר לקבל את הרעיונות האלה מכיוון שאלו עבורו רעיונות מוצדקים. למשל, אם ניקח את אגודת ישראל, יש תזה במדעי המדינה שאומרת, שככל שחברה פונדמנטליסטית נכנסת לחברות פוליטיות, כך היא מתמתנת.
להגות הפוליטית בימי הביניים ניתן לקרוא "קדם/פרה-אידיאולוגית". כלומר, אומנם בכל חברה חייבת להיות קבלה של ערכים ואינטרסים מסוימים, אך שנוגעים בקדם/פרה העולם הוא יותר צר מאשר בעולם המודרני, שבו הרעיונות נלחמים זה בזה. עולם אידיאולוגי הוא כמו שוק גדול, שכל אחד מוכר רעיונות (סותרים) שלו, כיוונים שונים. אין ערכים ראשוניים שכל אחד יסכים להם.
למרות שלכל חברה יש תפיסת עולם, באידיאולוגיות המודרניות המחלוקת היא על הערכים הראשוניים. לכן קשה ביותר לעשות קורלציה בין אדם הוגן לבין האידיאולוגיה שלו. אידיאולוגיה שייכת לאותו עולם של קולות צורמים, בקשר לטבע האדם, התפיסה של חברה טובה וכו'.
לכן אידיאולוגיה מודרנית במהותה היא שיחת נגד. אתה לא רק מציג את העמדה שלך בלי פחד שהוא יאותגר או יותקף ע"י מישהו אחר, אלא שיח אידיאולוגי מודרני הוא שיח אנטי מיסודיותו. שיח שמיד יש לו בראש את ההבנה שיש רעיונות שונים שתוקפים ולא מקבלים את עמדתו.
הדבר שכל חברה מודרנית מקבלת ושחברות מסורתיות לא קיבלו, הוא הרעיון שהחלטות חברתיות הן מוסכמות (בני-אדם מרצונם קבעו והחליטו), מה שהיה אפשר לבנות בצורה אחת, אפשר היה לבנות בצורה אחרת. העולם המודרני הוא עולם שמבין שהוא בוחר במה שהוא רואה לנכון והחברה איננה אלא בריתות, הסכמות, חוקים, שבני אדם עצמם החליטו עליהם. האידיאולוגיה תמיד חייבת לפנות לעולם הקיים כדי להצדיק.
חברה אנושית היא יצירה אנושית. חברה איננה נתונה, אין נתונים במובן של דברים קבועים ומקובלים, החברה המודרנית היא של דברים לקוחים.
