ההקשר הכללי של הלאומיות המודרנית
המדינה המודרנית מרכזת כוח בסדר גודל שונה לחלוטין מהישויות השלטוניות שהתקיימו בעידן הטרום מודרני: צבא לאומי, משטרה, שליטה במערכת הכלכלית ובגביית המיסים, מערכות החינוך, הבריאות, הרווחה – הכול נמצא באחריותה ונתון לפיקוחה של המדינה המודרנית. הלאומיות היא המסגרת שמעניקה את הלגיטימציה האידיאולוגית למערכת הריכוזית הזאת. גלנר ואנדרסון, כל אחד מזווית שונה במקצת מנסים להסביר כיצד התהוותה הלאומיות המודרנית על רקע השינויים של העידן המודרני ועל אילו צרכים הכרחיים היא עונה. הבסיס המשותף של גלנר ואנדרסון הוא שהלאומיות היא תופעה מודרנית מובהקת שלא היה לה בכלל מקום בעידן הטרום מודרני, וזהו בעצם מוקד המחלוקת העיקרי בין האסכולה של גלנר ואנדרסון (והובסבאום) לאסכולה ה"פרימורדיאלית" – הייסטינגס, אנתוני סמית, וג'ון ארמסטרונג.
עיקרי האידיאולוגיה הלאומית
הלאומיות היא אידיאולוגיה אך היא שונה מאוד מהאידיאולוגיות הקלאסיות –
א. אין השקפת עולם שיטתית אודות טבע האדם, צורת הממשל המועדפת, השיטה הכלכלית המועדפת וכדו' ולכן יכולה להתחבר להרבה עמדות אידיאולוגיות –לאומיות יכולה להיות סוציאליסטית, ליברלית וכו'.
מכיוון שכך, תנועות לאומיות שונות נבדלות במידה רבה זו מזו כתוצאה מהאידיאולוגיה הדומיננטית המעצבת אותן.
ב. אידיאולוגיה קלאסית היא אוניברסאלית – תקפה לכל החברות האנושיות מתיימרת להכתיב את הסדר המדיני – חברתי – כלכלי הרצוי לכלל החברה האנושית. אידיאולוגיה לאומית – פרטיקולריסטית במהותה – פונה רק אל קבוצה מסוימת.
ג. האידיאולוגיות החברתיות למיניהן מבוססות על שיקולים רציונאליים. האידיאולוגיה הלאומית פונה יותר אל הרגש, הזהות, תחושת השייכות והזיקה להיסטוריה ולסמלים משותפים.
עקרון מרכזי באידיאולוגיה הלאומית – עקרון ההגדרה העצמית – כל עם זכאי לנהל את חייו הקיבוציים במסגרת מדינית אותה הוא יוכל לעצב בהתאם לרצונו הקיבוצי בדרך הנראית בעיניו. כמובן שכאן תישאל השאלה – מי הוא עם. האם כל קבוצה אנושית יכולה להגדיר את עצמה כעם בעל זהות לאומית?
ההיגיון של עקרון ההגדרה העצמית על פי האידיאולוגיה הלאומית:
בתפיסת הלאומיות ההגדרה העצמית של אומה מאפשרת לה לתרגם את האופי הייחודי שלה ואת הפוטנציאל הייחודי הטמון בה במסגרת מדינית. כשם שהרוח האנושית זקוקה לגוף על מנת לבטא את כישרונותיה הייחודיים, כך האומה זקוקה למסגרת מדינית שבהעדרה היא נשארת במעמד של קולקטיב "נכה". במובן הזה הלאומיות הנה הרחבה של הרעיון הליברלי המעלה על נס את זכויות הפרט וחירויות הפרט. אם הלאום הוא ישות קיבוצית גם לו ישנם זכויות לאומיות להגדרה עצמית.
ראה גם סיכומים אודות
מקורות הלאומיות על פי גלנר ואנדרסון – תפיסותיהם של גלנר ואנדרסון לגבי מקורותיה החברתיים והתרבותיים של הלאומיות המודרנית.
הגישה הפרימורדיאלית לחקר הלאומיות – הגישה שרואה בלאומיות תופעה עתיקת יומין
הביקורת על הלאומיות– ההתנגשות בין לאומיות וקבוצות מיעוט