אידיאולוגיות מודרנית: מרקסיזם
סיכום זה הוא חלק מאסופת המאמרים בנושא מבוא לעת החדשה כאן באתר.
תרומתו הגדולה של קרל מרקס, הייתה שהוא היה האינטלקטואל המערבי האחרון שניסה לתת הסבר לתופעה שנקראת החברה האנושית. זה היה ניסיון להסביר (דרך מודל מסוים) את כל ההתנהגות של החברה האנושית ברמת המאקרו- למה אנשים עושים/עשו את מה שהם עושים. הוא כנראה היה האחרון שהתעסק במציאות הזו ברמת המאקרו, ולא המיקרו.
תפיסות יסוד במרקסיזם קלאסי:
- התמקדות של מרקס היא בתנאים החומריים של החברה האנושית, ובמערכת היחסים החברתית שנובעת מהתנאים הללו. כלומר הסתכלות מנק' המבט הכלכלית-חומרית. זהו מבחינת מרקס הבסיס להכול.
- אמונה שהמודעות של החברה לתנאי חייה היא זו שמשקפת את אותם תנאים לטוב או לרע. כלומר המודעות שלה לאיך היא חיה משקפת את התנאים החומריים שבהם היא נמצאת.
- הבנת המושג מעמד בהקשר ליחסי הייצור השונים, הקשר שבין מלחמת מעמדות לבין מערכת הייצור במדינה מתונה היא אחד המרכיבים המרכזיים בתורתו של מרקס.
- הבנת התנאים החומריים-סוציאליים הנובעים מכל התהליכים האלה- הם אלה שיוצרים את התהליך ההיסטורי. מה שמניע את התהליך ההיסטורי בסופו של דבר הוא מאבק מתמיד בין מעמדות שיש להן אינטרסים מנוגדים והמאבק הזה הוא שקובע את מבנה ההיסטוריה ונק' המפנה שהתרחשו בה.
- התמקדות במעמד הפועלים= הפרולטריון. מעמד שמופיע במהלך המאה ה-19 כתוצאה מהמהפכה התעשייתית באירופה. האינטרס של מעמד הפועלים הוא האינטרס החשוב ביותר של המין האנושי. הדרך להשיג את השינוי החברתי המיוחל חייב לעבור באמצעות מהפיכה שתובל ע"י אותו מעמד.
- החברה הקפיטליסטית מתחלקת למדכאים ומדוכאים. המדכאים זה הבורגנים, המדוכאים הם בני מעמד הפועלים.
- ההשקפה הזו מבוססת על ההנחה שמהות האדם בסופו של דבר הוא ייצור לשם קיום, צריכה ושליטה בטבע.
- לא הדת, לא הפילוסופיה, המוסר או המשפט מהווים את התהליך המניע של ההיסטוריה האנושית- אלא את השתקפות יחסי הייצור בחברה מעמדית.
- לבורגנות יש הרס עצמי מולד- היא לעולם תעדיף תחרות בינה לבין עצמה על שת"פ. ולכן מה שקורה במשטר קפיטליסטי זה שהמערכת הזו מייצרת הרבה יותר ממה שהחברה יכולה לצרוך, כתוצאה מכך נסגרים מפעלים, יש ירידה ברמת השכר- וכך נוצרת אבטלה.
- מרקס טוען שעל מנת לפתור את הבעיה הזו, הפועלים יתאגדו, יצאו למרד והפיכה, ויהפכו את הפירמידה על פיה.
- סופו של התהליך הזה הוא שמעמד הפועלים ייזרק החוצה, יעשה הפיכה, ובגלל שיש לו תודעה חברתית-כלכלית, הוא יפעל לביטול הפירמידה הקפיטליסטית, ישתלט על אמצעי הייצור (הלאמה).
- המרקסיזם רואה בבסיס המבנה החברתי את הגורם המעצב של החברה.
הכי חשוב |
13.
מעמד נמוך-פועלים
מעמד בינוני- בורגנים
מעמד עליון- השכבה הגבוהה ביותר מבחינה כלכלית.
אידיאולוגיה– לפי מרקס, האידיאולוגיה לא באמת משקפת את מה שהחברה כולה, אלא את מה שהשליט רוצה. כי החברה עובדת לטובת השליט ולא מייצגת את כלל החברה האנושית.
דת– מרקס לא ממש תקף את הדת. אלא יותר את הממסד הדתי, לפיו הוא עושה מניפולציה על העם על מנת לשרת את הכנסייה או כל ממסד דתי אחר. הדת למעשה מונעת מודעות חברתית- היא אנטי חברתית. "דת זה אופיום להמונים".
לאומיות– (במקום שכל האנרגיות יושקעו בשבירת המעמדות, כל אחד מתרכז בעצמו) כל פועלי העולם יתאחדו. אבל הבעיה של מרקס בלאומיות היא שעל פיו במסגרת הלאומיות, המשטר הלאומי יפנה את כל האנרגיות שאמורות להיות מופנות כלפי החברה פנימה- הוא יפנה אותן החוצה (צרכי ביטחון, מלחמה וכו').
מבחינתו של מרקס, המערכת הקפיטליסטית תקרוס בסופו של דבר, עד שבסוף הפועלים יתפוצצו ויהפכו את הפירמידה- ואז מעמד הפועלים ינהל את העולם. כל הרכוש יולאם, הכול יהיה משותף.
מרקס ראה את הרעיון של הלאום היהודי כאשליה. לא רק שאין להם טריטוריה משלהם, גם אין להם את התנאים התרבותיים המשותפים הנחוצים להם כמו לשון משותפת כדי שיכירו בהם כאומה נפרדת. מרקס טען שהישות היהודית היא תוצר של תפקידם הכלכלי של היהודים בחברה הקפיטליסטית הטרום תעשייתית. (לא נותן להם לגיטימציה, הוא אומר שהם קיימים רק בגלל התפקיד שלהם)
כמה תפיסות יסוד של המרקסיזם:
- התמקדות בתנאים החומריים של החברה האנושית ובמערכת היחסים החברתית הנובעת מכך.
- אמונה שמודעות החברה לתנאי חייה משקפת את התנאים החומריים הללו ויחסי החברה הנובעים מהם.
- הבנת המושג "מעמד" (Class) בהקשר ליחסי הייצור השונים כמרכיב מרכזי בתוך המערך החברתי.
- הבנת התנאים החומריים והתנאים הסוציאליים הנובעים מהם כפועל יוצא של תהליך היסטורי.
- ההבנה שמה שמניע את התהליך ההיסטורי הוא מאבק מתמיד בין מעמדות שיש להם אינטרסים מנוגדים, ומאבק זה הוא הקובע את מבנה ההיסטוריה ומוביל לנקודות מפנה ושינוי.
- האמונה שהאינטרס של מעמד הפועלים (הפרולטריון) עומד במרכז האינטרס של המין האנושי. ומכאן –
- הדרך להשגת השינוי החברתי המיוחל עובר דרך מהפכה של מעמד הפועלים.
- הכל מבוסס על הנחה, מעט מקוממת, היא שמהות האדם באשר הוא הוא ייצור – לשם קיום, צריכה ושליטה בטבע. לכן לא הדת ולא הפילוסופיה מהווים את המניע להיסטוריה אלא השתקפות יחסי הייצור במסגרת חברה מעמדית.
- כוחות הייצור – שהם הפועלים בבסיס החברה – מורכבים מכל האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשות החברה, והם שמכתיבים את סוג המשאבים שמנצלים אותם וגם את הכמות שאותה מפיקים וזה מהווה את יחסי הייצור. מדובר על המהפכה התעשייתית – מנוע הקיטור שהוא מונע על ידי פחם. אתה לא רוצה להפיק את הכל בבת אחת, כי ככל שתפיק יותר המחיר יירד. יצירת מונופול על מוצר. התפיסה שלו היא שמי ששולט בכוחות הייצור הם אלה שקובעים איזה סוג משאבים מפיקים.
- האם מרקס צדק או טעה? כל ההתפתחות שהוא דיבר עליה אמורה הייתה לקרות במערב אירופה. מלחמת המעמדות תצא מתוך חברה תעשיינית-קפיטליסטית. בכל הארצות שבהן הוא חשב שהמודל יתממש – צצו בלמים ומאזנים שלא לקחו את החברה המערב אירופאית לכיוון הזה. כשמסתכלים על הדבר הא-מורפי שנקרא סוציאליזם (יש הרבה מוטציות), למה זה לא עבד? מה קרה? בחברה המערב אירופאית באו כל מיני הצעות פשרה שניטרלו את כל הכיוון המהפכני והגיעו למערכת של איזונים ובלמים. באות הצעות אלטרנטיביות שמוצאות דרך פשרנית יותר לאזן את הדברים. יש מעמד בינוני רחב מאוד באירופה במחצית השנייה של המאה ה-19. שוב – למעמד הבינוני טוב, ולכן כשיש מעמד בינוני רחב אין מהפכות. המעמד שטוב לו לא מעוניין בשינוי קיצוני. המצב מורכב יותר ממה שמרקס טען. יש גם דברים טובים במהפכה התעשייתית. בהתרסקות הבורסה ב-1929, זה נותן פתח לגורמים רדיקלים (ימין קיצוני ושמאל קיצוני) – כי המעמד הבינוני התרסק לחלוטין. זה מה שקרה בארגנטינה, זה מה שקורה באירלנד, מה שכמעט קרה ביוון. המעמד הבינוני מוצא מערכת של איזונים ובלמים שמפשרת את העסק. המפלגה הסוציאליסטית למשל. מערכת שלא מחייבת את המהפכה של מרקס. איפה שזה לא קורה – ברוסיה – אנשים מנסים למצוא אלטרנטיבות ואז לנין וחבריו מוצאים את מרקס.
- אחד התירוצים לכישלון הקומוניזם הוא "אי-הבנה של מרקס". אבל לדעת ד"ר פיין או שזה עובד או שזה לא עובד. יכול להיות שיש משהו במודל שמוביל למצב הזה. למה בכל המקרים שניסו ליישם את הרעיון זה הוביל לתוצאות איומות? כנראה שיש משהו מושרש ברעיון. בכל ניסיונות הרוסים לעבוד עם תוכניות חומש – אף אחת לא הצליחה. גם מאו הביא את סין לחרפת רעב בשנות ה-50. השיטה הריכוזית היא בעייתית כנראה.
