המהפיכה האמריקאית– חברה הטרוגנית, הסכמיות נרחבת מבחינת השיטה והחוקה. החברה האמריקאית היתה הראשונה בה הרעיונות של תנועת ההשכלה צברו תאוצה. בפעם הראשונה הרעיונות המופשטים כונסו למערכת פוליטית סגורה. אחד הדברים הבולטים בחשיבה האמריקאית – העדר העבר כגורם מעצב. עם זאת, כשאין לך עבר נוצרת חברת מהגרים, החושבת על ההווה ועל העתיד. הדבר משפיע מבחינה תרבותית לאורך שנים. תחושה מוכרת של התחלה מחדש. מרכיב הזמן – המאה ה 19 מלאת תהפוכות. מציאות משתנה מהיום למחר, דבר פשוט בחברה חדשה.
ארץ חדשה – לא ארץ אבות. העבר אינו חלק חשוב בתפיסה, הגירה הופכת אותך לאינדיבידואלי, המחשבה האמריקאית – לפרט יש את האפשרות להגשים את עצמו.
מה ההישג הגדול של האמריקאים? מה מחזיק 300 מיליון אמריקאים ביחד? החברה הטרוגנית מאוד. מה הם הצליחו לעשות? חוקה! מה מיוחד בה? הסכמיות! הסכמיות נרחבת לגבי החוקה זה אחד הדברים הכי מדהימים בתופעה הזו. יש חוקות מדהימות במדינות אחרות בעולם, אבל הן לא מחזיקות. אפילו בעקבות השפל בכלכלי של 1929 לא חלו מהפכות סוציאליסטיות, קומוניסטיות או פאשיסטיות. החברה האמריקאית הולכת ומשתנה וד"ר פיין לא יודע כמה זמן החוקה תחזיק, אבל החוקה היא הישג מדהים.
מדובר בחברה הראשונה שבה רעיונות תנועת ההשכלה באו לידי ביטוי. עם כל קשייה המהפכה האמריקאית חלה בתנאי מעבדה. זה אפשר בפעם הראשונה להביא את הרעיונות המופשטים למערכת פוליטית סדורה. המהפכה הצרפתית הייתה בתנאים יותר קשים.
איך זה התאפשר?
אחד הדברים הבולטים באורח החשיבה האמריקאית בא לידי ביטוי בהיעדר העבר כגורם מעצב.
למה האמריקאים תמיד מסתכלים קדימה? כי הם ברחו מהעבר. הם לא רוצים להתעסק איתו. בין מלחמות העולם ארה"ב חוזרת לבדלנות שלה כדי לא להתמודד עם הסחי של אירופה. האמריקאים ברחו מהעבר – חברת מהגרים שחושבים על ההווה והעתיד. לא סוחבים על הגב את העבר שלהם. כל מהגר בטוח שהוא יכול להתחיל את החיים שלו מחדש. גם אם זה לא היה ככה דה-פקטו – הרעיון היה שם. להגיע לאליס איילנד ולמחוק את העבר שלך.
טכנולוגיה ומהפכות הולכים יד ביד
מרכיב זמן משתנה – המאה ה-19 רבת תהפוכות. משנה דברים כל הזמן. מהפכה מדעית והמון מהפכות טכנולוגיות. בחברה שבה שמים דגש על העתיד קל להתרגל לעולם משתנה. הטכנולוגיה נהיית נורא חיובית. מושג המשפחה הוא מושג של מעמד בינוני עפ"י רמת הכנסה מסוימת.
1832 – המצאת הקטר הראשון – פעם ראשונה שנולד המושג פנאי! אדם לא צריך יותר לעבוד כל הזמן. פתאום יש זמן פנוי. על מה שעשית פעם בחמישה ימים אתה עכשיו עושה ביומיים. דבר זה גם גורם לעליית המודעות הנשית והפמיניזם.
נשים יולדות בבית – במיטה. 50% מתות בלידה. למה? היו עושים צרכים בסיר לילה שהיה מתחת למיטה. הזיהום גרם למוות. האסלה הנשטפת הומצאה במאה ה-19 והדבר שינה בצורה מדהימה את ההולדה.
…וחזרה למהפכה האמריקאית ותוצאותיה
בחברה האמריקאית התעשייה הייתה חלק אינטרגלי ומהותי מהמערכת ותרמה ליצירת חברה חדשה שלא הייתה שם כלום. מדובר בארץ חדשה – זו לא ארץ אבות כי אין עבר. מסתכלים קדימה. הארץ שייכת לי עכשיו. העבר לא משחק תפקיד בהוויה הפסיכולוגית. מה שחשוב זה מה שאתה משיג עכשיו ובעתיד. ההגירה הופכת אותך לפרט! אתה לא קולקטיב. החברה האמריקאית מעמידה את האדם במרכז.
החלום האמריקאי בד"כ לא מתגשם – אבל קיימת הזדמנות – קיים רעיון לצאת ולכבוש את החלום הזה. מכאן האתוס של ה-Lonely Ranger.
המהגרים גם מרכיבים את המאפיה. למה? כי הם רודפים אחרי החלום האמריקאי בדרך אחרת. זה גם קשור לאדם הבודד שמנסה להשיג את הכל בכוחות עצמו.
לפרט יש את הזכות והיכולת להגיע למשהו בכוחות עצמו.
מה הייתה המהפכה האמריקנית?
ההתיישבות באמריקה הצפונית:
סיפורן של מושבות האנגלים בצפון אמריקה התחיל כמאה שנים לאחר מסעו של קולומבוס, בשנת 1606. מלך אנגליה העניק לחברת מניות אנגלית זכיון להקים מושבה בצפון אמריקה. אזור זה לא היה נתון עדיין תחת שליטה של מעצמה אירופאית כלשהי, והמלך ואנשי חברת המניות ביקשו להשתלט על אזור זה ולנצלו. חברת המניות הכינה שלוש אוניות ובהן כ-100 נוסעים – חיילים משוחררים והרפתקנים שביקשו לבנות להם חיים חדשים – ושלחה אותם ל"עולם החדש", ליבשת אמריקה הצפונית. הנוסעים נחתו בחוף המזרחי, התיישבו במקום וקראו למושבתם וירג'יניה. שנים אחדות מאוחר יותר, מסרה "חברת וירג'יניה" אדמות לקבוצת אנגלים פרוטסטנטים שנרדפו על ידי הכנסייה השלטת באנגליה. אנשים אלו עלו על האונייה "מייפלאואר" ונסעו לחפש מפלט באמריקה.
מהגרים רבים אפוא הגיעו אל חופי יבשת אמריקה הצפונית. מהגרים אלה הגיעו מארצות אירופה השונות – גרמניה, אירלנד, ספרד, איטליה, פורטוגל, צרפת ועוד. אך רוב המתיישבים החדשים (כ- 90%) הגיעו מאנגליה. המתיישבים הקימו מושבות, ובכל מושבה ומושבה הקימו מוסדות שלטון מקומיים שניהלו את החיים בה. המהגרים ניסחו עם בואם "אמנה חברתית", שהיא מעין הצהרה שהגדירה את זכותם להתיישב במקום ואת מאפייני הקהילה שיקימו. האמריקנים רואים במעש הזה ראשיתה של מסורת, שלפיה המתיישבים קובעים בעצמם את חוקיהם, בלא תלות במלך או בפרלמנט האנגליים. זרם המהגרים מארצות אירופה למושבות אירופה הלך וגדל: בסוף המאה ה-17 מנתה אוכלוסיית המושבות האמריקניות כ-250 אלף תושבים, ולקראת סוף המאה ה-18 – גדלה אוכלוסייתם פי עשרה וכללה כ-2.5 מיליון בני אדם. תרבותם ובעיקר שפתם של המהגרים מאנגליה נעשתה התרבות השלטת באמריקה. מהגרים שלא היו ממוצא אנגלי קיבלו את השפה האנגלית ואת מערכת החוקים האנגלית. במושבות נוצרה תרבות חדשה, ששילבה תרבות אנגלית ואירופאית, אך גם הושפעה מתנאי המיוחדים של אמריקה הצפונית. כעת המתיישבים החלו לראות את עצמם כאמריקאים.
סיכום כללי על הסכסוך בין אנגליה למתיישבים
החיים באמריקה עבור המהגרים היו רצופים מכשולים.
המציאות בה נתקלו המהגרים הייתה שונה מהחלום עמו הגיעו לאמריקה, בני המושבות ניתקלו בבעיות שונות כמו : העימות עם האינדיאנים, התחרות הקשה, בינם לבין עצמם על פרנסה וההסתגלות לאורך חיים חדש.
בעיה נוספת שהתעוררה הייתה – אילו קשרים יהיו בין המושבות לבין מדינת האם – אנגליה.
מושבה 🙁 תרגום של המילה היוונית COLONIA). מקורה בקולוניה הרומית שהייתה התיישבות של חיילים רומיים בשטחים שנכבשו.
מושבה היא ארץ הנמצאת ברשותה ובשלטונה המלא של מדינה זרה המנצלת את מקורותיה ואת הכנסותיה לטובת עצמה.
המושג קולוניאליזם – מדיניות של התנחלות בשטחים שנכבשו תוך ניצול אוצרות הטבע של הארצות הכבושות נגזרת ממילה זו ( קולוניה
הסיבות לסכסוך בין אנגליה למתיישבים
מניעים כלכליים (מרד כנגד פעילויות של אנגליה מתוך המדיניות המרקנטליסטית – מדיניות אשר דוגלת בהעצמת הכוח הכלכלי של המדינה על ידי ניצול המשאבים הפיזיים וכו של הקולוניות/המדינות הנכבשות):
- הטלת מיסים חדשים כגון – מס התה ומס הבולים.
- הטלת מכסים על ייבוא וייצוא
- חיוב המתיישבים להוביל סחורות באניות אנגליות תוך קביעת תעריפי ההובלה ע"י האנגלים.
מניעים פוליטים – נסיון למנוע חיכוך עם האינדיאנים וניסיון לשמור על מאזן הכוחות של אנגליה מול המדינות האירופאיות הנוספות אשר שולטות באמריקה – איסור התיישבות מעבר להרי האפלצ'ים וקביעת גבולות גיאוגרפיים שונים.
כל המעשים הללו נראו למהגרים ולמתיישבים כאמצעי שליטה של העולם הישן – אותו עולם שהם ברחו ממנו על מנת ליצור לעצמם חיים על פי אידיאלים של שיוויון וחופש.
סכסוך בין אנגליה למתיישבים:
בעוד שאנגליה הייתה טרודה במאבקים פנימיים – מלחמת האזרחים, ובמאבקים חיצוניים – מלחמתשבע השנים, ממשלת אנגליה לא התערבה בנעשה במושבות. זה גרם לחיזוק התרחקותם שלהתושבים מאנגליה וראייתם את עצמם כאמריקנים ולא כאנגלים. למרות שבכל מושבה מינה מלךאנגליה מושל, ואיתו פקידים אנגליים, בכל מושבה גם תושביה השתתפו בשלטון, על ידיב חירת אסיפות מקומיות והחליטו בנושאים כמו מיסוי, צבא ומשפט. הפיקוח הרופף שלאנגליה על הנעשה במושבות חיזק את השלטון העצמי של המושבות ותרם לניתוק ממנה.
עם סיום מלחמת מאה השנים בשנת 1763, החלה אנגליה להתערב בנעשה במושבותיה שבאמריקה. אנגליה הייתה זקוקה לסיוע של המושבות לכיסוי חלק מהוצאותיה במלחמה, אך גילתה כי המושבות מתחרות בכלכלתה. יש לציין כי באותה תקופה ראו מדינות אירופה את המושבות שמעבר לים כמקור לחומרי גלם זולים, שנועדו להגדיל את עושרה של מדינת האם. המושבות חויבו לסחור רק עם ארץ האם ונאסר עליהן להתחרות בה. כמו כן הן חויבו לייצא את תוצרתיהן רק באוניות של מדינת האם.
הכלכלה במושבות הדרומיות – וירג'יניה, קרולינה הצפונית והדרומית וג'ורג'יה – התאימו לעקרונות אלה. המושבות סיפקו לאנגליה חומרי גלם, כמו טבק וכותנה, וקיבלו ממנה מוצרים מוגמרים. לעומתן, המושבות הצפוניות לא מילאו אחרעקרונות אלו. הן הקימו לעצמן צי אוניות והתחרו בצי הסוחר של אנגליה. אנגליה כלל לא השתתפה במכירה, בקנייה ובהובלת התוצרת של מושבות אלו וזה גרם לה להפסדים כבדים.
ממשלת אנגליה החליטה לנקוט פעולות נגד התחרות מצד המושבות האמריקניות. תחילה, הטילה אנגליה סגר על נמלי אמריקה במטרה למנוע סחר חופשי בין המושבות לבין שאר מדינות העולם. השלב השני היה חקיקת חוקים בפרלמנט, שעל פיהם הוטלו על המושבות מסים כדי לממן את הוצאות אנגליה על הגנת המתיישבים מפני האינדיאנים. חוקים אלו נחקקו על בסיס העקרון שהפרלמנט בלונדון מייצג את כל אזרחי האימפריה הבריטית, ולכן יש לו זכות להטיל עליהם מסים.
המתיישבים מחו נגד חוקי המיסוי החדשים. החוק שעורר סערה גדולה במיוחד היה חוק הבולים שנחקק בשנת 1765. חוק זה קבע כי כל מסמך רשמי (רישיון מסחר, תעודת ציונים, עיתון וכל דבר פרסום) היה חייב להכתב או להידפס על נייר נושא חותמת של הממשל האנגלי, ותמורתה היה צריך לשלם מס. חוקים נוספים הם חוק האכסון, שקבע כי המתיישבים חייבים לאכסן את אנשי הצבא הבריטי הנשלחים להגן על המושבות ולדאוג להם לאספקה; וחוק נוסף שהטיל מכסים על עופרת, זכוכית, נייר ותה שיובאו מאנגליה אל המושבות.
האנגלים הופתעו מהתנגדותם העזה של המתיישבים לחוקים אלו, שכן המיסוי שהוטל לא היה גבוה. אולם, ההתנגדות של המתיישבים התבססה על הטענה שהטלת המסים מנוגדת לזכויות הטבעיות של האדם, ושגבייתם נועדה לשרת את האוצר באנגליה ולא את טובת המושבות. באסיפות של המושבות הגיעו למסקנה כי אין מיסוי ללא ייצוג. כלומר, מכיוון שאין המתיישבים מיוצגים בפרלמנט האנגלי, חוקיו אינם חלים עליהם. מחאת המושבות התבטאה בחרם על סחורות מיובאות, ובשל כך הצטמצם היבוא מאנגליה למושבות בכמחצית. בנוסף לכך, בכמה ערים נערכו הפגנות סוערות.
האנגלים טענו שהמתיישבים מורדים במלך ואיימו לבטל את סמכות בתי הנבחרים המקומיים. על פי החוקים שהיו מקובלים באותה תקופה, המושבות היו שייכות לאנגליה והפרלמנט האנגלי היה רשאי לחוקק חוקים ותקנות הנוגעות להן. בתגובהלפעולות המתיישבים, שלחה אנגליה צבא למושבות שנועד למנוע הפרות סדר. הופעת הצבא במושבות הגבירה את המתח בין שני הצדדים. בבוסטון במרץ 1770, נתקל המון נסער ביחידת צבא אנגלית, והחל ליידות עליהם כדורי שלג. הצבא פתח באש והרג חמישה אמריקנים. אירוע זה נודע בכינוי הטבח של בוסטון, ונחשב בהיסטוריה אמריקנית כתחילתה של מלחמת העצמאות האמריקאית.
מנגד, בכמה מקומות התארגנו אגודות שפעלו להשגת ממשל עצמי במושבות. הם קיימו הפגנות שנועדו להדגיש את ההתנגדות ל"עריצות האנגלית". כך, לדוגמה, הם קיבלו החלטה לערער על המונופול שקיבלה חברה אנגלית לייבא תה למושבות. יבואני התה המקומיים היו הנפגעים העיקריים מן החקיקה הזאת, אבל רבים מן האמריקנים חשו נפגעים מאוד מהתערבות זו של אנגליה בסחר שלהם. המאבק בנושא זה הגיע לשיאו בשנת 1773, כשכמה מאזרחי בוסטון מחופשים לאינדיאנים, עלו על אוניות בריטיות שעגנו בנמלו השליכו את מטען התה שלהן לים. אירוע זה, הנקרא מסיבת התה של בוסטון, היה שיאו של המאבק נגד המיסוי.
בתגובה ל"מסיבת התה", אנגליה ביטלה את חוקת המושבה מסצ'וסטס. בנוסף לכך, האנגלים סגרו את נמל בוסטון עד שתוחזר תמורת התה שהושמד. פעולה זו פגעה בכלכלתה של העיר שהתבססה על הנמל שבה. בהתכנסות נציגי המושבות בעיר ניו יורק, הדגישו הדוברים, שפגיעה במושבה אחת כמוה פגיעה בכל המושבות, ולכן סגירת נמל בוסטון מהווה פגיעה בזכויות המסחר של כל המושבות. הסכסוך החריף עוד יותר כאשר צבא אנגלי שנשלח לבוסטון, נתקל בדרכו בהתנגדות מזויינת של המתיישבים.
עצמאות המושבות:
בשנת 1774, התכנסו נציגים מכל המושבות בפילדלפיה. כינוס זה היה צעד חשוב לחיזוק אחדותן של המושבות. המתיישבים ראו בקונגרס זה כגוף המייצג את עמדותיהם נגד אנגליה. הקונגרס החליט על הצדקת המאבק הצבאי נגד אנגליה , וקבע כי על המושבות לנקוט בדרך זו על מנת להחזיר את הזכויות שהמלך גזל מהן .ב-4 ביולי 1776, נחתמה בקונגרס הצהרת עצמאות, שקבעה כי 13 המושבות האמריקניות הן מדינות חופשיות ועצמאיות. הצהרת העצמאות, שנוסחה על ידיועדה בראשות תומס ג'פרסון, התבססה על הרעיונות שביטאו הוגי דיעות של תנועות ההשכלה, והדגישה את הזכויות הטבעיות, את ריבונות העם את הזכות להתנגד לעריצות ואת זכותו שלכל אדם לחתור לאושר. מאז נחשב יום זה ליום העצמאות של ארצות הברית.
בשעה שנחתמה הצהרת העצמאות התנהלה כבר מלחמה בין הצבא האנגלי לבין המושבות. מול הצבא האנגלי והמיומן, לחם צבא המתיישבים בפיקודו של ג'ורג' וושינגטון. צבא זה לא היה צבא מאורגן, והנשק שהיה ברשותו היה מועט ולעתים סבלו גם חייליו גם ממחסור במזון. מלחמתם של המתיישבים נגד אנגליה עוררה אהדה בקרב מדינות ואנשים באירופה. מתנדבים מצרפת באו להלחם לצד המושבות, וממשלת צרפת סייעה להם בנשק ובכספים.
תחילה הובסו המתיישבים, וערים מרכזיות – כמו ניו יורק ופילדלפיה – עברו לידי האנגלים. בשנת 1777, ארע מפנה חשוב במלחמה בקרב סרטוגה, שבו הצליחו המתיישבים להכניע כ-5000 חיילים אנגלים. לאחר קרב זה הכריזו צרפת, הולנד וספרד מלחמה על אנגליה, וסייעו למתיישבים בגלוי. לאחר שאנגליה נחלה תבוסה נוספת בקרב יורקטאון (שנת 1781), ודעת הקהל האנגלית דרשה לסיים את המלחמה, פתחה ממשלת אנגליה במשא ומתן לשלום עם המושבות ובנות בריתן. בשנת 1783, נחתם הסכם שלום בוורסאי שבצרפת, ובו הכירה אנגליה בריבונותן של המושבות בצפון אמריקה.
הצהרת העצמאות ניתקה את שלוש עשרה המושבות מאנגליה, אך לא הגדירה איחוד מדיני קבוע בינהן. לכל המושבות היו גופים מאוחדים, כמו הקונגרס והצבא, אבל המדינות החלו לקבוע חוקות מקומיות משלהן. בכדי להסדיר את היחסים בין המושבות שהפכו למדינות (STATES), הוחלט לנסח מעין תקנון.
נסיון זה עורר קשיים וויכוחים רבים, משום שאף אחת מהמדינות לא רצתה שהסמכויות שלה יוגבלו על ידי שלטון מרכזי כלשהו. בנוסף לכך התקיים ביניהן ויכוח על דרכי המימון של השלטון החדש ועל קביעת הגבולות של המדינות. עלתה גםשאלת הייצוג של כל מדינה בקונגרס. בעיות נוספות התעוררו כתוצאה מהבדלים תרבותיים ופוליטיים בין המדינות. למשל, התביעה לשיוויון בהצהרת העצמאות הייתה בעייתית ביותר: רבים מחותמי ההצהרה, היו בעלי עבדים, והם לא קיבלו את העיקרון שכל בני האדם נבראו שווים, ועוד שנים רבות אחר כל נאבקו השחורים לשיוויון. גם שאלת שוויון הנשים לא הוזכרה כלל בהצהרת העצמאות.
אי ההסכמה בין המדינות בשאלות העקרוניות הוביל לכינוס ועידה בפלורידה בשנת 1787, שתפקידה לנסח חוקה. לכינוס הגיעו הוגי דעות, אנשי רוח מפורסמים ומומחים שונים. רוב משתתפי הכינוס היו נאמנים לרעיונות של תקופת ההשכלה, שעל עקרונותיה התבססה החוקה. בחוקה נקבע כי ארצות הברית תהיה פדרציה, כלומר מדינה המורכבת מברית בין מדינות ריבוניות. החוקה קבעה כי בכדי למנוע מן הממשל לרכז בידיו כוח רב מידי, יש לקיים הפרדה בין רשויות השלטון – הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. הקונגרס הוא הרשות המחוקקת והוא מורכב משני בתים – סנאט, ובו יושבים שני נציגים מכל מדינה, ובית הנבחרים, שמספר הנציגים בו הוא יחסי לפי גודל האוכלוסיה במדינה. ראש הרשות המבצעת הוא הנשיא, הנבחר אחת לארבע שנים, והרשות השופטת היא בית המשפט העליון. כל אחת מהרשויות מאוזנת ומרוסנת על ידי האחרות.
לאחר אישור החוקה, נבחר ג'ורג' וושינגטון ב-30 באפריל 1789, לנשיאה הראשון של ארצות הברית. הבעיות שהוא ניצב בפניהן עם כניסתו לתפקיד כללו שיקום מדינות ארצות הברית לאחר שש שנות מלחמה, תשלום חובות למדינות אירופה, וארגון מערכת הממשל והמנהל של המדינה הצעירה. בפעולותיו כנשיא הראשון הצליחוושינגטון להקים את מוסדות השלטון של הרשויות, כמו מינוי שר אוצר ומזכיר המדינה וכינון בית משפט עליון ובתי משפט אחרים. כמו כן הוא קבע דפוסי שלטון, כמו למשל מתן דיווח שנתי של הנשיא לקונגרס על מצב האומה.
ההיסטוריונים חלוקים בדעותיהם בשאלה האם הייתה באמריקה מהפכה של ממש. רוב ההיסטוריונים טוענים שהיו יסודות מהפכניים במלחמת העצמאות האמריקנית. ההוכחות לכך הן שזה היה הנסיון הראשון בהיסטוריה ליישם את רעיונותיה שלתנועת ההשכלה. שנית, זה היה תקדים עולמי למלחמת שחרור לאומית. האמריקנים שאפו לבנות סדר חברתי ומדיני חדש, המבוסס על העקרון של זכויות האנושיות והטבעיות. בנוסף לכך, יש לציין כי האירועים באמריקה השפיעו ישירות על מדינות אירופה. ביטוי ראשון להשפעהזו הייתה המהפכה הצרפתית, שפרצה בשנת 1789, 13 שנים לאחר המהפכה האמריקנית.
הכרזת העצמאות והחוקה האמריקאית
הכרזת העצמאות וחוקת ארה"ב הם שני מסמכי היסוד של הדמוקרטיה באמריקה.
הכרזת העצמאות האמריקאית ( 4 ביולי 1776 ) המהווה את שיאו של המאבק של אנשי המושבות , מתבססת באופן ישיר על רעיונות ההשכלה שלמדנו בפרק הקודם, ובעיקר על רעיונותיהם של :
ג'ון לוק – הזכויות הטבעיות :" … אנו סבורים שאלה הן אמיתות שאינן צריכות הוכחה, שכל האנשים נולדו שווים, והבורא נתן להם זכויות מסוימות שאינן ניתנות לשלילה, ובהן הזכות לחיים, לחופש ולרדיפת אושר.."
רוסו – "אמנה חברתית " – "… להבטחת הזכויות הללו מקימים בני אדם ממשלות , שסמכויותיהן הצודקות נובעות מהסכמת הנשלטים…"
לאחר הצהרת העצמאות נותקו אמנם המושבות מאנגליה, מדינת האם, אך כל מושבה הייתה למעשה יישות עצמאית והיה קושי לבנות חוקה משותפת.
אף אחת מן המדינות לא רצתה שסמכויותיה יוגבלו, מצד אחד, ומנגד , היה צורך בהקמת גוף אחד שיהווה שלטון לכולם.
חוקת ארה"ב
ההחלטה הסופית נפלה בוועידה שהתכנסה בשנת 1787, "ועידת החוקה".
בוועידה הוחלט כי ארה"ב תהיה פדרציה דמוקרטית, בה יתקיימו הזכויות הטבעיות של האדם וכן תתקיים הפרדת רשויות.
סיכום זה הוא חלק מאסופת המאמרים בנושא מבוא לעת החדשה כאן באתר.
