תנופת הבניה הגדלה בירושלים בתקופתם של יובנאליס ואודוקיה, כרוכה גם בטיפוח פולחן הקדושים כגון ה פרוטומארטיר סטפאנוס שנחשב לראשון המארטירים (פרוטומארטיר) שמת על קידוש אמונתו הנוצרית.
קידום פולחן סטפאנוס מוצא ביטוי בכך שמקומות אחדים בירושלים (הר ציון, הר הזיתים ועוד אתר מחוץ לחומות), זכו להנציח את זכרו. מנתגלו שרידיו הם הועברו להר ציון. שמם של יובנאיס ואודוקיה נזכרים בקשר להקמת משכן הקבע של שרידיו מחוץ לחומות העיר, במקום סקילתו. מקור נוסף מספר כי גם על הר הזיתים היה מארטיריון לזכרו באותה עת.
על חשיבות הפולחן של סטפאנוס תעיד העובדה ששנים רבת לאחר שעצמותיו הועברו למקומן הקבוע, עדיין סיפרו צליינים (במאה ה-7) כי בהר ציון שמורים שרידים שונים, כגון האבן או האבנים שבהם נרגם או הסלע עליו עמד בשעת הסקילה. אודוקיה גם הוציאה מוניטין לפולחן זה מחוץ לגבולות ארץ-ישראל.
בזכות פולחן זה נתפרסמה ירושלים לא רק כמקום שבו חי, פעל ומת ישו, אלא גם כמקום שבו נולדה המסורת המארטירולוגית הנוצרית שאינה אלא חיקוי למופת של ישו עצמו. אין ספק שיוקה זו הועילה לתביעות של יובנאליס בעניין מעמד הבכורה של ירושלים.
