תקיעת השופר ותפילות ראש השנה

תקיעת השופר ותפילות ראש השנה

המאמר להלן הוא חלק מסיכום הקורס חגי ישראל: תלמוד, הלכה ומנהג ומאסופת הסיכומים בנושאי יהדות באתר

קריאת התורה בראש השנה

מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם.

תקיעת שופר ועניניה

תקיעת השופר בראש השנה היא כדי להעיר את הישנים ולעורר את העם לחזור בתשובה ולהיזכר בבורא. "הביטו לנפשותיכם.." , האנשים יעזבו את דרך הרעה כי אדם שמתעורר משנתו וחושב דבר ראשון על הבורא, נזכר לפניו לטובה.

יש 10 סיבות לתקיעה:

א.     יום תחילת הבריאה בו נעשה הקב"ה מלך העולם וכך כמו שתוקעים לכבוד מלך תוקעים לכבודו בשופר.

ב.      יום ראשון לעשרת ימי תשובה, וכך גם המלכים עושים: מזהירים בתחילה על גזירותיהם ואז אף-אחד לא יכול להגיד שלא ידע.

ג.      הזכרת מעמד הר סיני (כמו קול השופר שנשמע בעת קבלת הלוחות).

ד.      הזכרת דברי הנביאים.

ה.     הזכרת חורבן בית המקדש (קול תרועת מלחמות).

ו.       עקדת יצחק (כשם שהוא מסר נפשו לשמיים כך גם אנו).

ז.      כששומעים את השופר אנו נחרדים מקולו וכך אנו צריכים להיחרד מהבורא.

ח.     הזכרת יום הדין הגדול.

ט.     קריאה ליושבים בגולה לבוא להתפלל בירושלים.

י.       הזכרת תחיית המתים.

יום תרועה

הסיבה שהיום נקרא "יום תרועה" ולא "יום תקיעה" היא ש"תרועה" היא מלשון שברון שכן ביום זה יש שברון- לב שכל העם בוכה ומצטער על חטאיו.

לשמוע קול שופר

אדם חייב לשמוע 9 תקיעות בראש-השנה: קול השופר הוא כקול אנחה ויללה שכן הוא מקבץ את צער כל תפילות ימות השנה וכקול תינוק שאין יודעים מה הוא בדיוק רוצה לומר חוץ מאמו כך גם רק הקב"ה יודע את כוונת הקול. היללה היא תרועה והאנחה היא שברים.

סדר התקיעות:

מברך ותוקע תקיעה ואחריה שלשה שברים ותרועה ואחריה תקיעה וחוזר כך שלוש פעמים.

תוקע תקיעה, אחריה שברים ואחריה תקיעה וחוזר כך שלוש פעמים.

תוקע תקיעה ואחריה תרועה ואחריה תקיעה וכך שלוש פעמים.

לערבב השטן

תקיעות מיושב – 30 תקיעות שתוקעים אחר קריאת התורה ולפני תפילת מוסף. במן התקיעות מותר או לשבת או לעמוד.

יש "תקיעות מעומד" שבהן הקהל עומד בזמן התקיעה, והסיבה שעומדים ומריעים וחוזרים ויושבים ומריעים היא כדי לבלבל את השטן, כיוון שאין השטן יודע האם התקיעה הזו היא שתביא לגאולה הוא מתבלבל ונבהל שכן בכל פעם יכול להיות שזו תהיה התקיעה שבעקבותיה יבוא המשיח עם תקיעה אדירה שכולם ישמעו אותה ויבואו מכל העולם להתפלל בירושלים ואז תבוא הגאולה.

מעשה השטן שנתערבב

דוגמה של דון פרננדו אגולר מברצלונה – מנצח בתזמורת שביום ראש השנה עשה קונצרט ובין היתר תקעה בשופר ואף אחד מהמתנגדים לא שם לב.

מאה קולות

100 – כנגד 100 פעיות של אכזריות.

השופר – המגן האחרון

סיפור על תועה ביער מלא חיות רעות שנשאר עם חץ אחרון והוא שומר עליו – כך גם אנחנו נשארנו עם השופר (כלי הצלה האחרון).

תקיעת שופר וברכותיה

על מצווה של תקיעת שופר מברכים שתי ברכות: 1. על גוף המצבה (נקראת ברכת המצבה); 2. מפני שאינה תדירה וצריך להמתין עליה זמן מרובה (נקראת ברכת הזמן או ברכת שהחינו).

ברכת המצבה קודמת תמיד לברכת שהחינו ושתיהן קודמות לעשייתה של מצבה.

לא חייבין לברך ולתקוע ברבים – אך נוהגים לעשות זאת.

אסור לדבר בזמן הברכות והתקיעות. נשים פטורות מתקיעות שופר – אישה שלא היתה בבית כנסת ולא שמעה תקיעות שופר, לפי אשכנזים תברך "לשמוע קול שופר" ולפי ספרדים לא תברך. חולה שבא אליו תוקע לביתו אם התוקע שמע התקיעות עדיף שיברך החולה בעצמו ולא התוקע.

פסוקים של רחמים

לפני ברכות והתקיעות נוהגים לומר 7 פעמים פרק מ"ז שבהילים – שם אלוהים נזכר 7 פעם ורומז על דין. אחרי זה עוד 7 פסוקים של רחמים ואחרי זה עוד 6 פסוקים שראשי אותיותיהם מצטרפים ל"קרע שטן".

אחרי זה מברכים על תקיעות שתי הברכות ותוקעים.

שופר – שפרו מעשיכם

אלוהים שופט לחיים או למוות ושופר מזכיר לאדם לעשות תשובה ולכוון את ליבו לאלוהים.

אין תקיעות שופר בשבת

זמן תקיעת שופר

ביום ולא בלילה – שלא יחשבו שאנו מתקוננים למלחמה.

נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות

מה אפשר ללמוד מקיומם של גרסאות שונות לסיפור המבול בתרבויות שונות? האם השכיחות של מיתוס המבול מלמדת על אירוע קדום או על משהו על התרבות שלנו?

עוד דברים מעניינים: