סיכום: מגוון התרבותיות בחברה הישראלית

סיכום: מגוון התרבותיות בחברה הישראלית

עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה.

ניתן להצביע על מספר תחומים עיקריים שבהם בולטת הרב תרבותיות הישראלית:

  • תחום התרבות- אם בתקופת המנדט ובשנות ה-50 וה-60 התרבות הישראלית הוגדרה כתרבות א"י הישנה והטובה, מוזיקה ומילים שמושפעים רבות מהמוזיקה הרוסית.

השירה הישנה בד"כ עסקה בנוסטלגיה לארץ, לחברה שהיית, לאהבת הארץ במקביל, לאהבה בין המינים.

החל משנות ה-70 קיימת לגיטימציה למוסיקה אתנית כאשר הבידוי המובהק הוא הזמר המזרחי.

  • תחום התקשורת- התקשורת הישראלית עברה כברת דרך גדולה מאוד ממה שהיא הייתה בשנות ה-50 למה שהיא היום.

בשנות ה-50 התקשורת הייתה בעיקר פוליטית אידיאולוגית- הטלוויזיה לא הייתה קיימת.

כמו כן, רשות השידור נשלטה שליטה פוליטית ע"י דוד בן-גוריון והתקשורת העיקרית הייתה תקשורת מפלגתית אידיאולוגית, לכל מפלגה יש את העיתון משלה למשל: למרחב שמזוהה עם אחדות העבודה, דבר- מפא"י , חירות- של הימין, הבוקר- עם הציונים הכלליים.

החל מסוף שנו ה-60 אל תוך שנות ה-70 העיתונות המפלגתית הלכה וגוועה, בראשית שנות ה-90 הוקמה הראשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה ונוצר מגוון שלם של כלי תקשורת (ערוצים בשפות זרות, ערוצים חרדיים, ספורט, אופנה, טבע וכו').

התקשורת הישראלית עברה שלושה תהליכים עיקריים:

  1. הפרטה- כלומר, השליטה היא לא בידי הממשלה אלא בידי בעלי הוןשמפעילים ערוצי תקשורת על בסיס עסקי.
  2. ביזור- כלומר, צרכן התקשורת נחשף למסרים שונים, לעיתים סותרים מה שמפצל את הזהות הקולקטיבית.
  3. גלובליזציה- כלומר, התקשורת הישראלית מחברת בין התושבים בעולם כולו מה שמגביר את תחושת הכפר הגלובלי בתוך החברה הישראלית.
  • ספורט- בשנות ה-50 הספורט הישראלי ייצא אידיאולוגיות פוליטיות, בית"ר הייתה מזוהה עם הימין, מכבי עם הימים מרכז, הפועל- שמאל הישראלי.

הספורט העכשווי הפך מעיסוק פוליטי לעיסוק יותר מקצועי, נכנסו גורמים עסקיים, שחקנים מזהויות לאומיות שונות נרכשו, שחקנים ישראלים עברו לשחק בקבוצות חו"ל, זאת אומרת מעיסוק עממי , אידיאולוגי השיקול המרכזי היה שיקול כספי-עסקי.

  • החינוך- עם הקמת המדינה וחקיקת חוק חינוך ממלכתי בוטלו הזרמים בחינוך.

דוד בן-גוריון איחד את זרם העובדים והזרם הכללי ונשאר לנו ביה"ס הממלכתיים וביה"ס הממ"ד.

בשנים האחרונות הנושא של פלורליזם חינוכי- תרבותי הביא להקמת ביה"ס פרטיים, ביה"ס לטבע, ביה"ס דמוקרטיים, סביבתיים כנ"ל גם בהשכלה הגבוהה , הקמת מכללות פרטיות שקיימות לצד האוניברסיטאות.

סיכום: מדינת ישראל מאז הקמתה התפתחה כחברה דינאמית שעוברת שינויים רבים ומגישת כור ההיתוך היא פינתה את מקומה לגישת פלורליזם תרבותי (ראה: המעבר של ישראל ממדיניות כור היתוך לרב תרבותיות) כאשר היא שסועה לשסעים שונים וזו במקביל לגידול דמוגרפי מואץ שמתרחש בעיקר בשני מגזרים עיקריים: המגזר החרדי והמגזר הערבי הלא- יהודי.

עוד דברים מעניינים: