סיכום: הרחבת מלחמת העולם השנייה ב-42 והפתרון הסופי

ב-22 ביוני 1941, 180 דוויזות גרמניות פולשות לברית המועצות תוך הפרת חוזה הסכם ריבנטרופ- מולוטוב והפלישה הזו נקראת: "מבצע ברברוסה" היא מתנהלת למורת רוחם של הקצינים הגרמנים אך בשל הסיבות הבאות היטלר התעקש על המבצע. להלן הסיבות לפלישה הגרמנית לרוסיה:

הסיבה האידיאולוגית:

מדובר ב-2 אידיאולוגיות מנוגדות:

–        באידיאולוגיה הנאצית– השוללת את הסוציאליזם, אידיאולוגיה לאומית, לאומנות, הרואה את גרמניה מעל הכל ודוגלת בתורת הגזע (מול:)

–        האידיאולוגיה הסוציאליסטית- אנטי לאומית המדברת על כך שפועלי כל הארצות יתאחדו והמישור האידיאולוגי מעלה סימן שאלה אחד גדול מעל הסכם "ריבנטרוב מולוטוב"

מרחב מחיה:

באידיאולוגיה הנאצית שלחי המזרח (פולין, ברה"מ וכו) הם מרחב מחייה של הגזע הארי מבחינת אנשים (כוח אדם לעבודה) והן מבחינת המחצבים\משאבים (בטבע).

מדובר בשטחים חקלאיים נרחבים שאמורים לשמש כאסם התבואה ש גרמניה, אזורי נפט (בקווקז) שאליהם היה אמור להגיע הצבא הגרמני ומכיוון שהיטלר דיבר על הרייך (מדינה גרמנית קדושה) בן אלף השנים, לכן היה זקוק לאותם עובדים ומשאבם (שהיו במזרח.

בטחון עצמי מופרז:

הגנרלים הגרמנים יעדו להיטלר שלא לפרוש לברה"מ. הם טענו שהשטח הרוסי הוא בית קברות לאימפריות (מבדיקה שעשו בהיסטוריה, דובר מפלת נפוליון). אך מכיוון שהמודיעין הגרמני דווח היטלר על מצבו של הצבא הרוסי, בום תקופת הטיהורים (כשסטאלין ניסח מכל הבא ליד), שאז יותר מ- 35,000 קצינים רוסים או הודחו או נרצחו, ולכן כשהתנגדו הקצינים הגרמנים לפלישה, ענה היטלר: "הבית הרוסי הוא כל כך רעוע שמספיק לתת בעיטה בדלת" וכל הבניין יקרוס על יושביו".

הפתרון הסופי:

הפתרון הסופי הוא תהליך ההשמדה השיטתית של יהודים על ידי גרמניה במסגרת השלב השני של מלחמת העולם השנייה לאחר 1942. באידיאולוגיה הנאצית הם אלה ששולטים בקומוניזם הסובייטי ולכן עקירת היהודים פירושו: עקירת הקומוניזם הבין לאומי כלומר, הסיבה לקשר שבין הפלישה.

לברה"מ לתחילת הפתרון הסופי הוא קשר ברור מאוד משום שעקירת היהודים פירשו חיסול הקומוניזם הבין לאומיים (שנשלט ע"י היהודים). כך או כך מבצע ברברוסה הוא נקודת מפנה בהתפתחות של מלחמת העולם השנייה.משום שבהתחלה לנאצים היו הישגיים אדירים. השיטה הנאצית, האסטרטגיה הגרמנית הייתה מבוססת על מלחמת בזק והנאצים התקדמו ב- 3 כיוונים ללנינגראד בצפון, למוסקבה במרכז ולקווקז בדרום. שתי מיליון חיילים רוסים הלכו לאיבוד (או מתו) ונגרעו מכוח האדם הרוסי. גרמניה התקדמה עד למוסקבה, צרה על לנינגרד ושלטה מהים הבלטי בצפון (ליסא, לטביה, אסטוניה וכו') .

אלה שחורף של 1941-1942 הקדים לבוא (יוני, יולי, אוגוסט- 41), מדובר בחורף קשר כשהמעלות יורדות מתחת ל- 20 מעלות, וכל הצבא הגרמני שהיה בנוי על קרב בזק נאלץ לעצור בשל הקר. הרכבים נתקעו הטמפרטורה  ירדה מתחת ל 40 מעלות, חיילים גרמנים קפאו למוות, היטלר דחק להמשיך. כאשר הצבא לא נשמע לו, הוא החל לפטר את הקצינים שלו. הרוסים מבחינתם נקטו במדיניות של העברת מרכזי התעשייה פנימה תוך נקיטת "אדמה חנוכה".

וכך חורף 1941-1942, בקרב מפורסם שנקרא "קרב סטלינגרד" התהפכה המגמה במלחמה והגרמנים מצרים על העיר הפכו לנצורים וכן הפלישה לברה"מ הופכת לנקודת מפנה במערכה. הגרמנים אמנם נעזרים האיטלקים, בהונגרים, רומנים וסלובקים (מפלגות עבודה וחיילים). אך המערכה מבחינת היטלר נתקעה והיא מתחילה להתהלך לרעתם של הנאצים.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי

עוד דברים מעניינים: