סיכום: מלחמת העולם השנייה והמדיניות כלפי יהודי פולין
עמוד סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בהיסטוריה ב' באתר טקסטולוגיה.
ב1/9/1939 פלשו הגרמנים לפולין ותוך חודש ימים נכבשה פולין כולה, על 3.3 מיליון היהודים שגרו בפולין, מרביתם הגדול בערים, שמלכתחילה חולקה פולין ל3 חטיבות גיאוגרפיות עיקריות:
- החטיבה הראשונה- איזור הורטלנד, איזור שמסופח לגרמניה, תוך ביצוע שינויים מקיפים באיזור, כמו יישוב גרמנים והחלפת שמות המקומות.
- החטיבה השנייה- איזור הגנרל גוברנמן, שטחי הממשל הכללי, איזור הביניים בין השטח הגרמני לשטח הרוסי, איזור שמכיל את המחוזות לובלין, ראדום, ורשה וקראקוב, תוך העברת הבירה מורשה לקראקוב.
- החטיבה השלישית- החלק המזרחי, ע"פ הסכם ריבנטרופ מולוטוב מסופח לברית המועצות מעל מיליון יהודים, שעוברים לשליטת ברית המועצות ואינם מכירים בסיפור השואה עד 1941. בחצי שנה הראשונה של המלחמה עדיין הגבולות בין פולין לרוסיה היו פתוחים מה שאפשר ניידות של האוכלוסייה היהודית, אבל גם כאלה שנדדו לתוך השטח הרוסי בשלב מסוים חזרו לפולין הכבושה בגלל בעיות מגורים, דיכוי,עוני ורדיפה דתית.
מיד עם הכיבוש הגרמני החלו הגרמנים לנקוט בצעדים אנטי-יהודיים נחרצים הקשורים להשפלה, עבודות דחק, סימון רכוש, בידוד ועידוד הגירה פנימית. המדיניות הנאצית כלפי יהודי פולין כללה:
- השפלה- הפעם הראשונה שגרמנים נתקלים ביהודים ע"פ הסטריאוטיפ הגרמני, וכתוצאה מכך ההשפלה הייתה בעיקר כנגד החרדים.
והתחיל תהליך של תלישת זקנים (לפעמים אפילו עם הבשר), וקציצת פאות תוך כדי לעג בפומבי כנגד אותם יהודים.
- עבודות דחק- גם כאן יהודים חרדים שהחזות שלהם הייתה בולטת נתפסו ברחובות במטרה לטאטא רחובות, להעביר רהיטים, לנקות בתי שימוש בבנייני ציבור ובמחנות צבא, לגרוף שלג, במטרה גם להעסיק אותם אבל בעיקר להשפיל אותם.
- סימון רכוש- באידיאולוגיה הנאצית רכושם של היהודים בנוי בעיקר ע"ב שוד וגזל, היהודי הוא בחזקת גזע טפילי, ולכן, רכושם אינו רכוש עצמי ומותר לקחת אותו.
ומכאן ואילך, מספטמבר 1939, התחילו הגרמנים לסמן באופן שיטתי את רכוש היהודים לצורך שוד פרטי ושוד קולקטיבי. במסגרת סימון הרכוש והבידוד הכלכלי, נחסמו חשבונות הבנק של היהודים, הוטלו עליהם קנסות, חנויות ומפעלים נתפסו, פקידים פוטרו כנ"ל רופאים (מנועים מלרפא פולנים), כנ"ל עו"ד , מה שמותיר את היהודים ללא פרנסה ומאלץ אותם להיכנס לכלכלת חירום (הכוונה מי שיש לו רזרבות לעסוק בשוק שחור).
- בידוד- מבחינה זו, על היהודים הוטלו תקנות שלמות הקשורות לבידודם של היהודים, תקנות כמו סימון רכוש, איסור תעסוקה (רפואה, עו"ד ), בגנרל גוברנמן (שטחי הממשל הכללי) היהודים חויבו לשאת סרט לבן עם מגן דוד כחול, בשלב מסוים נאסר על היהודים לצאת מהשכונות שלהם משעה מסוימת בערב, סומנו קרונות רכבת מיוחדים לנסיעת וישיבה של יהודים וגם בפקודות הקשורות לעבודת כפייה הייתה הפרדה בין יהודים לבין פולנים בכל מה שקשור לטיב העבודה, לתשלום ולתנאים סוציאליים.
- עידוד הגירה פנימית- מבחינה זו יש לנו עידוד הגירה פנימית, בתוך פולין, כמו: תוכנית ניסקו ולחילופין, הקמת הגטאות ע"פ אגרת הבזק של היידריך.
תכנית ניסקו- היא אחת משתי תוכניות המאגרים (רזרוואט) שהגו הגרמנים. תוכנית "ניסו לובלין" ותוכנית מדגאסקר" מה שעומד מאחורי התכוניות הללו הוא ניסיון לאגור אלפי יהודים מצ'כיה, גרמניה, פולין, לאיזור שנקרא ניסקו לובלין, איזו ביצתי שהמטרה היא שהחזקים ישרדו והחלשים יכחדו. התוכנית הזו בשלב מאוד מוקדם ירדה מהפרק בשל מאבקי סמכויות בין הרשויות הגרמניות, והגרמנים העלו אופציה חדשה (חלופית) שנקראת תוכנית מדגאסקר.
אופציית גירוש נוספת, הייתה קשורה להקמת הגטאות, תהליך הקמה שהוא פועל יוצא מאיגרת הבזק של היידריך.
