סיכום בהיסטוריה: פועלו של הנביא יחזקאל במהלך גלות בבל
הסיכום להלן הוא חלק מאסופת הסיכומים בהיסטוריה א כאן באתר
הנביא יחזקאל נחשב לאביה הרוחני של היהדות כפי שעוצבה על ידי הסופרים והפרושים. נבואותיו של יחזקאל התייחסו לתקופת גלות יהויכין, גלות צדקיהו וחלק גדול מ"גלות בבל ". על פי תפיסתו, הגלות באה לחשל את האומה הישראלית, וגאולת ישראל בוא תבוא, שכן אלוהים מחויב לגאול את עמו ישראל לאו דווקא משום שהעם ראוי לכך אלא מפני שהוא כרת עמו ברית עוד בימי נעוריו. יתר על כן, הגאולה היא צורך אלוהי, שכן על ידי גאולת ישראל, יתגדל ויתקדש שם ה' אלוהי ישראל בעולם כולו.
כוונתו של הנביא יחזקאל ב"חזון בקעת העצמות" ו"חזון העצים המאוחדים" (יחזקאל ל"ז, א-ד), הייתה לא לתחיית המתים מישראל, אלא לתחייתה של האומה הישראלית, אשר כוללת בתוכה את גולי יהודה בבבל, ואת גולי שומרון בבבל. אלה ואלה יהיו לעם אחד תחת מלכותו של בית דוד.
הנביא יחזקאל חולל מהפכה במושגים שכר ועונש. הוא יצא נגד הדעה הרווחת של "אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תיקהנה…", ובמקום זאת הוא השריש את העיקרון של "הנפש החוטאת היא תמות, ובן לא ישא בעוון האב, והאב לא ישא בעוון הבן, צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת הרשע עליו תהיה … ולא עוד אלא, שיכול אדם לחזור מרשעתו ולהיות צדיק, ואז כל פשעיו אשר עשה, לא יזכרו לו, בצדקתו אשר עשה, יחיה. ולהיפך, אם הצדיק יהא רשע, כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה, במועלו אשר מעל, ובחטאתו אשר חטא, בם ימות". באופן זה, פתח יחזקאל דרך תשובה לכל המוכשרים לשנות את דרכם הרעה, דרך הטמיעה והרשע, והציל חלק גדול מן הגולה הבבלית.