סיכום: בניית בית המקדש השני

בניית בית המקדש השני

 1. בניית בית המקדש השני והגורמים שעיכבו את תהליך הבנייה:

א. התנכלויות מצד השומרונים.

ב. התנכלויות מצד הפקידים הפרסים- הפקידים הפרסים שישבו ביהודה פחדו כי עם חזרתם של היהודים לארץ ישראל, ישתלטו על משרותיהם ולכן התנכלו אל היהודים. לדוגמא: בעת המלחמה בין פרס למצרים הופסקה הבנייה של בית המקדש. עם סיום המלחמה התחדשה הבנייה אך הופסקה על ידי הפקידים הפרסים שדרשו שהיהודים יציגו את אישורו של כורש. בתחילה לא מצאו את המסמך אף לבסוף הוא נמצא בארכיון של מלך פרס. בנוסף נדרשו לעזור ליהודים בהקמת בית המקדש.

ג. ויכוחים עם שארית הפליטה- כאשר היהודים הוגלו לבבל היה מיעוט קטן של יהודים שנותר ביהודה והשתלט על האדמות של הנגלים. הם פחדו כי עם שיבת ציון, יידרש מהם לפנות את השטחים האלו.

ד. עמים נוכרים- במהלך הגלות, היו עמים נוכרים ביהודה וחלקם התיישב על אדמות שהיו בבעלות הגולים. הם פחדו כי עם שיבת ציון יידרש מהם לפנות את השטחים ולכן, על מנת להישאר בשטחים, הם היו מתלוננים על היהודים לשלטון והיו אומרים שהיהודים חורגים מסמכותם.

2. השומרונים: הסברים למוצאם, וראשית הסכסוך בינם לבין שבי ציון:

השומרונים הם עם שהוגלה לארץ ישראל ע"י מלך אשור בשנת 720 לפנה"ס. הם התיישבו באזור השומרון ולכן נקראו השומרונים. הם דרשו משיבת ציון להשתתף בבניית בית המקדש משום שראו בעצמם יהודים לכל דבר. שיבת ציון דחו את בקשתם בגלל כמה סיבות:

א. מניע דתי- בקרב היהודים יתקיימו 2 גישות בנוגע לשומרונים:

-שיבת ציון האמינו בגישה הבדלנית, שהתנגדה לכל מגע וקשר עם עמים נוכריים. היא הייתה נגד נישואי תערובת וראתה בזה חטא שהעם ייענש עליו.

-שארית הפליטה האמינה בגישה האוניברסאלית, שהייתה בעד להתערבב עם עמים נוכריים ולקרב אותם אל התורה. היא תמכה בנישואי תערובת.

יהודי שיבת ציון סירבו לבקשת השומרונים בגלל אמונתם בגישה הבדלנית ולכן לאחר מותו של כורש שלחו משלחת לשלטונות הפרסיים והעלילו על היהודים שהם בונים את בית המקדש ללא אישור.

ב. מניע פוליטי- הם פחדו שהשומרונים, לאחר בניית בית המקדש, ישתלטו עליו ועל ירושלים.

ג. השומרונים היו בעלי עבר שלילי בהסטוריה היהודית לפיה הם סייעו בחורבן העם. (ראה: המתיחות בין שבי ציון לשומרונים)

-שבי ציון נתקלו בקשיים רבים עם הסביבה, פרס יצאה למלחמות מה שגרם לנטל מיסים כבד והיהודים לא גרו בירושלים אלא מסביבה ונאלצו למצוא מקורות פרנסה בנוסף לבניית בית המקדש. הוכחה לבעיה הכלכלית הקשה שהייתה הייתה הסיוע שנשלח מיהודי בבל ליהודי ירושלים. בניית בית המקדש נמשכה כ-22 שנים, זמן ארוך שבמהלכו עלתה וירדה ההתלהבות מבנייתו.

3. בית המקדש כמרכז החיים היהודיים: מרכז דתי, כלכלי וחברתי.

-מרכז דתי- היהודים רואים בבית המקדש בית משכנו של ה'. מתקיימים בו לימודי תרומה, איסוף תרומות ועלייה לרגל. מעמדה של ירושלים כעיר מקדש התחזק.

-מרכז כלכלי- הכהן הגדול בנוסף לתפקידיו בבית המקדש, שימש גם כאוצר בית המקדש. שם נאספו תרומות לעבודת בית המקדש, נאספו כספי המיסים וכו'.

-מרכז מדיני- בבית המקדש נאספה ההנהגה המרכזית של העם: הכהן הגדול שימש גם כראש ההנהגה היהודית ותיווך בין השלטונות לעם. לידו הייתה מועצת הזקנים, הסנהדרין ואסיפת העם.

מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / יהודה בתקופה הפרסית

עוד דברים מעניינים: