מבוא לפסיכופתולוגיה: אטיולוגיה של דיכאון

הסיכום שלפניכם הוא חלק מסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה ומאגר הסיכומים בפסיכולוגיה באתר.

אטיולוגיה (חקר הסיבות של תופעה מסויימת) של דיכאון:

בחקר תופעת הדיכאון בפסיכופתולוגיה ישנן מספר גישות לגבי האטיולוגיה של הדיכאון:

א. פרויד:

על פי פרויד אפשר להקביל דיכאון לתהליכים של אובדן. בדיכאון יש תהליך של אובדן סימבולי ויש נסיגה לשלב האוראלי. בשלב האוראלי- אין מובחנות (דיפרנציאציה) בין האדם לבין העולם, לאחר. המתאבל חווה את האובדן כחלק ממנו, כל האנרגיה מופנמת פנימה. אותו תהליך מתרחש בדיכאון, אך פה זה לא אובדן ממשי אלא אובדן סימבולי- אובדן חברתי, משמעות, בטחון וכד'.

הסברים ביולוגים- במחקרי תאומים של מונוזיגוטים מוצאים שישנם-40-50% סיכויי העברה. ו-50% לסביבה. סיכוי של 15% כאשר ישנו קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

ב. התיאוריה הקוגנטיבית:

לפי הגישה של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בדיכאון יש ירידה \העדר של חיזוקים חיוביים. האדם לא מקבל חיזוקים חיוביים כמו בעבר- הכחדה של החיזוקים החיובים מכל מיני סיבות כמו- אובדן של בן זוג, החלפה של מנהל, שינויים פנימיים, חסך בתקשורת.

אהרון בק, תרם תרומה משמעותית של התהליכים הקוג' בכלל ושל התהליכים של דיכאון בפרט. הניח שהקשרים הרגשיים שעוברים על האדם בדיכאון הם משניים לתהליכים הקוג'. יש פה תהלכים קוג' משובשים שהתגובה הרגשית היא ביטוי שלהם. בדיכאון אנו יודעים שיש חוסר איזון ביולוגי. היעילות של הטיפול הקוג' במצבים של דיכאון קל הוא כמו של טיפול תרופתי. במקרים של דיכאון קשה השילוב הוא הכי טוב. בק טוען שאצל אנשים שסובלים מדיכאון יש סכמות לא פונקציונליות- לא תואמות את המציאות ואת התפקוד. יש סכמות שבהם האדם תופס את עצמו ואת סביבתו בצורה שלילית ועל כן יש נטיה לפרש את המציאות בצורה מעוותת, פאסימית. הסכמות הן אוטומטיות- לכן אנשים לא תמיד מודעים לכך שהחשיבה שלהם היא כזאת..

המשולש הקוגנטיבי של בק– התנהלות הסכמות-כולל השקפות ותחזיות שליליות בשלושה תחומים עיקריים:

  1. תפיסות על עצמי- "אני רע", חסר ערך, חסר עניין לציבור.(ראש הפראמידה)
  2. מחשבות שליליות על העולם ועל האינטראקציה עם העולם. (ימין)
  3. מחשבות על העתיד- אין לי למה לחיות, אני לא יצא מזה.. (שמאל)

יש פה תנועה סגורה שמזינה את עצמה, האדם תקוע בזה עמוק ולא יכול לראות שום דבר אחר. מה מזין את המשולש הזה? עיוותים קוג':

  • חשיבה דיכוטומית- או הכל או לא כלום. "אני רע".
  • הכללה- משהו אחד רע קרה ועכשיו כל הרע קורה לי.
  • הסקה שרירותית- אין תהליך לוגי, יש ראיה לא מבוססת שעל סמך ראיה זו האדם צובע את כל המציאות שלו. כלומר- קפיצה למסקנה לא מבוססת ושלילית ללא ראיות מתאימות, או על סמך ראיה לא רלוונטית)
  • טיפול קוגנטיבי לדיכאון:
  • לעבוד על תהליכי החשיבה- הטיפול הקוגנטיבי נחשב לקצר (20 מפגשים), יש שעורי בית, המטופל הוא משתתף פעיל במטרה לחשוף את המחשבות האוטומטיות הלא פונקציונלית ולנסות למצוא חלופות. כשאדם נמצא בתהליך של דיכאון הם לא רואים חלופות ולכן חשוב להקנות להם את המיומנות הזאת, זה תהליך לא פשוט אך זאת המטרה- גם אם הוא נמצא באוטומט -עדיין הוא יצליח למצוא חלופות.

    ג. תיאורית חוסר האונים \חוסר התקווה- זליגמן:

    העבודה שלו צומחת מתוך עבודה עם כלבים (בק זה עם בנ"א), הכלבים לא יכולים להימנע מהשוקים החשמליים והם נשארים חסרי אונים… בדיכאון המחשבה היא שאנשים פיתחו תפיסה שהם לא יכולים להימנע מכל מיני ארועים והתרחשויות בסביבה שלהם ואז הדיכאון זה הביטוי של חוסר הישע. המודל הזה הוא אמפירי- בודק דיכאון מבחינה אמפירית. אנשים בדיכאון אכן מדוויחים על כך שיש להם חוסר יכולת לשלוט במציאות. בטיפול המטרה היא לעזור לאדם להאמין שיש לו שליטה על חייו. דיאתזת דחק- כאשר יש טריגר זה יכול ללכת גם לכיוון של דיכאון- דיכאון יכול להיות תגובה לסטרס.

ראו גם:

ניסוי חוסר האונים הנרכש: מה קורה כשמוותרים על שליטה

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: