גורמי סיכון וסימפטומים של דיכאון

הסיכום שלפניכם הוא חלק מסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה ומאגר הסיכומים בפסיכולוגיה באתר.

דיכאון היא הפרעה נפשית נפוצה ביותר המסווגת כהפרעת מצב רוח .

גורמי סיכון לדיכאון:

1. מגדר– נשים יותר מגברים, שיעור הנשים הלוקות בדיכאון בקרב האוכלוסיה הכללית הינו כפול מאשר הגברים. בקרב היהודים שיעור הנשים הלוקות בדיכאון הוא פחות.
2. טוח הגילאים סביב 20-40. באוכלוסיה המבוגרת זה שכיח אך לא מספיק מאובחן (פסיכוגריאטריה-תחום בפסיכיאטריה המתמחה בטיפול בקשישים ובבעיות האופייניות לבני גיל הזהב) זה יכול להיות מדברים פנימיים יותר. ניתן לראות דיכאון גם בשנות הילדות.
3. היסטוריה משפחתית– דרגה ראשונה מגדילה את הסיכון פי 1.5 עד 3.
4. מצב משפחתי- סיכון מוגבר בקרב אלמנות\ים, גרושים- אנשים ללא זוגיות גברים ונשים, גברים רווקים יסבלו יותר מדיכאון מאשר גברים נשואים, נשים נשואות יסבלו יותר מדיכאון מנשים רווקות. נשים צעירות עם ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לדיכאון.

סימפטומים של דיכאון:

הסימפטומים לדיכאון קיימים בהרבה מאוד מישורים:

1. במישור הביולוגי- פיזיולוגי: 1. הפרעת אכילה– למרבית האנשים יש ירידה משמעותית בתאבון אך יש אנשים שזה גורם לאכילה בולמוסית. שינוי במשקל הגוף- עליה או ירידה 2. חוסר עניין בהנאה– אוכל, מין. רתיעה ממגע פיזי בזולת  3. הפרעות בשינה– עייפות מאוד גדולה, יש קשר לדפוסי שינה- לאנשים בדיכאון יש יותר שלבי שינה REM (שנת חלום ועיבוד) שלבי 3-4 פחות קיימים לכן יש יותר עיפות. ולחילופין ריבוי בשינה וקשיי התעוררות בבוקר. 4.מערכת העיכול– עצירות\ שלשול (הכל עצור אין שחרור).
2. במישור הפסיכולוגי– הצד האפקטיבי בו יותר דומיננטי, הרגשות השכיחים הם עצב, דיכאון, חוסר אונים גדול, אפתיה, תחושות קשות. תכני חשיבה מזינים את הרגשות למשל- אפסות, אשמה, תחושה של בדידות מאוד גדולה- תחושה סובייקטיבית. ברמה המציאותית אנשים מתרחקים מאנשים דיכאונים,יעדיפו להימנע מלהיות בחברתם. דיכאון לרב הוא לא פסיכוטי אך יש מצב שזה יגיע לכך- מחשבות שווא- העולם הולך להיהרס, ראיה שחורה בעצמה פסיכוטית של המציאות. יש גם תכנים של מחשבות אובדניות. במפגש ראשוני עם אנשים שואלים האם יש לך מחשבות אובדניות בכדי להבין את חמרת המצב. סכנה של אובדנות היא הכי חמורה בטריגר. בתחתית הגל אין לאנשים כח להוציא את המטרות שלהם לפועל ושם הם מגיעים לטיפול תרופתי שמתחיל להשפיע במעט ואז הסיכוי לאובדנות גובר כי המשפחה רואה שאדם מטופל ואז פתאום הוא מתאבד וזה לא מובן להם. לכן ההנחיות בתחילת הטיפול היא לשמירה מאוד צמודה של המטופל כדי שהוא לא יממש את התוכניות שלו במידה והיו לו.
3. במישור הפסיכו מוטורי– האטה- קצב תנועה, הליכה, התנהלות מגושמת, האטה בקצב בדיבור ובקצה החשיבה.
4. במישור התפקודי– צמצום בקשרים חברתיים- להתבודד ולהימצא לבד, דיכאון ברמות גבוהות משפיע על כל העיסוק שלו- אין לו כוחות לממש את תפקידיו השונים- עבודה, לימודים, משפחה- ככל שיש יותר התכנסות התפקוד הולך ויורד המשימות השונות.