הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
מחלת נפש כמצב פסיכופתולוגי מתאפיינת בהפרעה קשה בתחומי החשיבה התפיסה וההתנהגות הדרושים לניהול אורח חיים תקין. (למשל בהיפוכונדריה אין הפרעה בחשיבה או תפיסה. ..אלא רק בהתנהגות) .אצל הפסיכוטי בוחן המציאות, אחת הפונקציות המרכזיות של ה"אני" האגו, לוקה בחסר . הפסיכוטי מוגדר כאדם שההפרעה שלו מתבטאת בעיוותים בתפיסת המציאות (אילוצינציה) ועיוותים בשיפוט המציאות (דלוזיה-מחשבות שוא).
- יש מצבים פסיכוטיים שיתקיימו בהם שני סוגי העיוותים- גם התפיסה וגם השיפוט
- ויש מצבים שיש בהם יש עיוות רק בשיפוט.
במחלת נפש אין מצב של הפרעה רק בתפיסת המציאות (כמו הפרעות ניתוק), כי הפרעה בתפיסה ממילא תהיה גם הפרעה בשיפוט. הפרעה בתפיסה קשה יותר מהפרעה בשיפוט כי הפרעה בתפיסה היא ממש הכחשה ושינוי המציאות ואילו הפרעה בשיפוט היא מתן פרשנות אחרת למציאות אך לא שינוי המציאות. אם יש עיוות בתפיסה תמיד יהיה עיוות בשיפוט. מצב הפוך לא אפשרי.
למשל אדם שבטוח שאשתו בוגדת בו ועוקב אחריה..אך יכול לתפקד מצוין בעבודה. זו הפרעת של דלוזיה פסיכוזה מחשבת שוא אך זה לא בהכרח פוגע לו בתפקודים אחרים – זו הפרעה בשיפוט בשינוי המציאות
מאפיין נוסף של מצבים פסיכוטיים של מחלת נפש הוא שלאדם אין תובנה לגבי המחלה בעיצומו של התקף. אחרי ההתקף הוא יכול לשחזר שהיה בהתקף ולהבין שדיבר לא לעניין למשל. לכן בזמן ההתקף לא מנסים לעמת אותו עם המציאות. תפקיד התרופות להפחית את עצם פעולת החשיבה. אך הן אינן יכולות לשנות את תכני המחשבות. סכיזופרניה נדיר מאד שתהיה החלמה של מחלה זו.