הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
הפרעות חרדה הן שם כולל לקבוצת הפרעות פסיכופתולוגיות המתאפיינות בתחושה אינטנסטיבית של פחד בלתי רציונלי הפוגע בחייו של האדם.
בשעת סכנה אנחנו מגיבים תגובה גופנית ורגשית.
התגובה הזאת נקראת תגובת פחד. יש לתגובה הזאת מרכיבים קוגניטיביים, הכרתיים, רגשיים, גופניים והתנהגותיים. כל אלה באים בבת אחת בשעת סכנה.
מרכיב קוגניטיבי של תגובת הפחד או החרדה- הצפייה לסכנה בעתיד הקרוב, הפרזה בהערכת מידת הסכנה הממשית, מחשבות על הנזק הצפוי.
הרגשות- רגשות האימה, הפאניקה.
ההתנהגות- תתבטא או בנסיגה (בריחה), שיתוק או בלחימה.
במישור הפיזיולוגי– הגוף עובר לתגובת חרום. הזעה מוגברת, הפרשה מוגברת של אדרנלין, דופק מואץ, האדם חיוור, רועד ומפוחד.
לתגובת הפחד יש תפקיד חשוב מאוד, קוראת לנו לסדר וגוזרת עלינו את ההתכוננות ובכך היא מגבירה את הסיכויים שלנו לשרוד.
לילדים אין פחד כי היכולת הקוגניטיבית שלו עדיין לא מפותחת כמו של אנשים מבוגרים, לכן לאנשים מבוגרים יש תחושת פחד.
מה שמבחין בין תגובת פחד נורמלית ותגובת פחד אבנורמלית המהווה הפרעת חרדה זה עוצמת הפחד ומידת הקשר שלה למציאות. אם אדם שומע אוטובוס מבחוץ כשהוא נמצא בתוך הכיתה והוא מפחד ממנו והוא רועד מפחד יש כאן בעיה של אב- נורמליות.
כאשר מתעוררת תגובת פחד לנוכח מאורע או אובייקט שמוסכם שהוא מפחיד, התגובה תחשב תגובה נורמלית.
בהיעדר איום ממשי התגובה נחשבת להתנהגות אבנורמלית והיא תהיה שייכת לתחום הפרעות החרדה.
במרכיבים הרגשיים והפיזיולוגיים אין הבדל בין תגובת פחד נורמלית לתגובת חרדה אב- נורמלית.
בגישה הפסיכואנליטית אנחנו עושים אבחנה בין חרדה חיצונית או פנימית-
יש חרדה מציאותית שמורכבת שני חלקים:
1. חרדה מציאותית- פחד ממשהו ממשי ופיזי. כמו רימון כרגע בחדר
– 2. חרדה מציאותית שלא פיזית וממשית כרגע כמו חרדת נטישה של בחורה שהתחילה קשר עם מישהו
חרדה נוירוטית- חשש שה"אני" יאבד את השליטה על מערכת האינסטינקטים ויעשה דבר מסויים שהוא עלול להיענש בגללו- אם אני יבטא אותם. אני למדתי שאם אני מבטא דחפים אני נענש למשל- אם אני מרביץ אני נענש. היום הפנמתי את זה ובתוכי אני נענש, אם אני עושה משהו שהוא לא טוב, החרדה הנוירוטית היא העונש העצמי שלי בשביל.
נוירוזה- אנשים שכל הזמן מכניעים את הרגשות שלהם ועוצרים את עצמם יותר מדי ומחניקים את עצמם. אנשים כאלה לא מפחדים מהביטוי של הדחף (למשל דחף לאלימות) אלא מהעונש החברתי שקשור אליו.
חרדה מוסרית- אדם בעל מצפון מפותח מאוד, החרדה מתעוררת בעקבות האשמה שמתעוררת אחרי המעשה והמחשבה על המעשה יוצרת גם קושי וחרדה מוסרית.
הפרעה אובססיבית קומפולסיבית- סדרת מחשבות טורדניות שחודרות להכרה של האדם מתוך הלא מודע, בניגוד לרצוננו. למשל- האם סגרתי את הדלת של הבית? של הגז? של האוטו? כאן לא מדובר בתגובה לטראומה שהייתה או בגלל מקרה שקרה לי אלא זה התחיל ביום בהיר אחד בלי קשר לשום דבר הנראה לעין. זה קרוה בניגוד לרצוננו ואין בזה שום היגיון, גם האדם עצמו מבין שאין שום היגיון בחזרתיות הזאת ובכל זאת, אם הוא יכריח את עצמו לא להיענות למחשבה הזאת ולא לחזור אבל אתה כל הזמן תעביר את היום במחשבה שהבית שלך עולה באש או שהדלת פתוחה.
אגו סינטוני- ההתנהגות הולכת ביחד עם האגו. יש הפרעות שהן אגו סינטוניות, כלומר האדם עם האישיות המופרעת לא מרגיש מופרע ולא קשה לו אלא לסביבה שלו.
אגו דיסטוני- ההתנהגות נוגדת את האגו. האדם עצמו סובל מההפרעה וקשה לו איתה והוא לבד מתלונן על זה בלי קשר לסביבה שלו.