הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בפסיכולוגיה וסיכום הקורס מבוא לפסיכופתולוגיה
מיון ההפרעות הנפשיות –קשה מאוד לקבוע מהי הפרעה נפשית, כיצד קובעים מהי התנהגות אבנורמליות ועל כן ישנן מספר גישות להגדרתה. אף על פי כן ניסו לאפיין ולתת שם להפרעתו השונות. ב52' במהדורה הראשונה של הDSM וישנו נסיון להגיע להגדרה מאופיינת של המאפיינים ולתאר אותם (מתודה פנומנולוגית) ואין התעסקות באיך הדברים קרו כאשר ישנם מספר מסויים של סימפטומים אזי ישנה אבחנה של הפרעה נפשית. ב87' פיתחו את DSM3R – שם לראשונה קבעו חמישה צירים. כאשר האםד מגיע למיון
1. האבחנה המרכזית (על פי סימפטומים למשל דיכאון)
2. הפרעת אישיות בהתפתחות שנספחת להפרעה המרכזית היא מאפיינת את אופי האדם סגנון חייו ואת האישיות הייחודית של המטופל (למשל תלות או פיגור שכלי) בשונה מן הציר הראשון הדבר הזה הינו מתמשך ויכול ללכת איתו כל חייו (לא חייבת להיות הפרעת אישיות).
3. המימד הגופני (למשל מחלת הסוכרת)
4. גורמי דחק פסיכו-חברתיים שגרמו או להתפתחות המחלה או להחמרתה (למשל אדם היוצא לפנסיה גירושים וכו') ציר זה ינסה לראות בין השאר גם מהם הכוחות המנחים את האדם.
5. GAF הערכת התפקוד בגובהה ביותר שהאדם הגיע אליה.
ישנם בעיות שאינן בעיות נפשיות ובכל זאת נושקות לבעיות הפסיכיאטריות (קוד V)
קוד V– בא לסמן מקרים שהם לא הפרעות נפשיות אך בכל זאת זקוקים לטיפול. זה בא ממקום כלכלי שבודק את האנשים הגבוליים ומסמן אותם גם בתוך הממומנים. לדוגמא: בעיות בין בני זוג- הם זכאים לטיפול למרות שכל אחד בנפרד לא שייך להפרעה נפשית.
