סיכום: "עולם אחד תיאוריות מתחרות- ריאליזם ליברליזם וקונסטרוקטיביזם" / ג'ק סניידר

סיכום מאמר זה הוא חלק מאסופת הסיכומים במדעי המדינה באתר

11-9 טרף את הקלפים ביחסים הבינלאומיים. האם עדיין התיאוריות השונות יכולות לאמור לנו משהו?

ב-1998 פרסם סטיבן וולט מאמר שסוקר את הריאליזם, הליברליזם והקונסטרוקטיביזם. רבים אומרים שגישת בוש היא שילוב בין ריאליזם לאידיאליזם, כאשר באידיאליזם הכוונה לדיבורים על חופש בסגנון ודרוו וילסון.

האם הריאליזם עדיין ריאלי? בבסיס הריאליזם נמצא מאבק על עוצמה בין מדינות עם אינטרסים עצמיים. הריאליזם הקלאסי טוען שטבע האדם אנוכי וזה משתמע בכוונות המדינה. ארה"ב הכריזה מלחמה נגד ארגון טרור שהוא אינו מדינה וזו בעיה מבחינה ריאליסטית. ההסבר הריאליסטי יהיה שהמלחמה היא נגד אפגניסטן ועיראק. בנוסף הריאליסט יטען שמדינה ולא האו"ם או החוק הבינלאומי נלחם את המלחמה. נראה שלאחר 11-9 נחלש מושג ריאליסטי חשוב: מאזן כוחות. הכוונה במושג זה היא שכאשר מדינה מתחזקת, יתאגדו מספר מדינות כנגדה על מנת לחזק את כוחן כנגדה. ארה"ב של היום נחשבת למעצמת העל היחידה, אולם אין ולא נראית באופק ברית צבאית כנגדה. ריאליסטים טוענים שמקומה הגיאוגרפי, כוונותיה הטובות ונדיבות לבה מדכאים את אינסטינקט האיזון. מעצמות דרגה שניה אחרות עסוקות יותר בשכנותיהן ואף רואות באמריקאים גורם מיצב.

הפיצול בעולם הליברליזם הליברליזם שאבותיו הרוחניים הם קאנט ווילסון, צופה התרחקות מהעולם האנרכי. הם מדברים על מסחר, דמוקרטיה, וחוק בינלאומי כאבני דרך בדרך לשלום. ישנה גישה הטוענת שדמוקרטיות לא ילחמו בינהן, גישה שקשה מאוד למצוא בה פגמים, אם כי מדינות הנמצאות בתהליך דמוקרטיזציה מרבות להלחם. ישנה גישה הטוענת שיש להסתמך על שת"פ וחוק בינלאומי. ממשל בוש עושה ככל העולה על רוחו, לא חותם על אמנה נגד פשע בינלאומי, ודחה את אמנת קיוטו למען איכות הסביבה, ופלשה לעיראק למרות התנגדות האו"ם.

צורה חדשה של אידיאליזם מדובר בגישה שדוגלת בכך שיחבל צריך להיות מונע על ידי אמונות אתיות וחוקיות (ונתפשה לרוב כנאיבית). לאחרונה צצה גישה חדשה של אידיאליזם שנקראת קונסטרוקטיביזם. הגישה טוענת שהמציאות היא השתקפות של ערכים ורעיונות.

מאותגרים מהשינוי לכל אחת משלוש הגישות קשה להסביר שינוי. הריאליסטים התקשו להסביר את נפילת המערכת הדו קוטבית. בנוסף הם חשבו שתצוץ מערכת רב קוטבית (מרשהיימר). במקביל התחזקה תיאורית השלום הדמוקרטי. הקונסטרוקטיביסטים מסוגלים להסביר שינוי בתפיסות ורעיונות, אך מתקשים להסביר את הנסיבות המטריאליות הדרושות לשינויים רעיוניים. בגלל הבעייתיות בכל התיאוריות, הדרך הזהירה ביותר תהיה לקחת תובנות מכל גישה על מנת לבקר את הגישה האחרת. הריאליסטים יאלצו להוכיח שפוליטיקה המבוססת על מספרים ועוצמה היא עדיין רלוונטית. הליברלים יצטרכו להראות שמדינות בתהליך דמוקרטיזציה יכולות לשרוד, או איך החוק הבינלאומי מסוגל לרסן הגמון. האידיאליסטים יצטרכו לדעת להסביר כיצד תנאים מטריאליים משפיעים על רעיונות.