מלחמת העולם הראשונה הייתה מאוד מעניינת במספר היבטים מבחינת המאה ה-20:
- עיצוב תודעה לאומית בעזרת תקשורת חזותית.
- מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה אכזרית ואדירה עם תוצאות קשות מבחינת כמות נספים ויש הטוענים כי היא גם הסיבה למלחמת העולם השנייה. על מנת להוציא אנשים למלחמה יש צורך לרתום אותם למלחמה.
- ג'ורג' מוסה היסטוריון העוסק בתקשורת- כותב את הספר פולחן הנופלים בקרב ובמחקר היסטורי תקשורתי מאוד נדיר מוצא כיצד באותם אמצעים תקשורתיים מוגבלים של מלחמת העולם הראשונה(עיתונות מינורית ללא רדיו) התבצע גיוס נרחב ומוצלח של אזרחים לטובת המלחמה. זו הייתה המלחמה הראשונה שהייתה מושתת על לאומיות בשונה מהמלחמות שהיו עד אז ועסקו בדת ושטחים. אותה מלחמה הייתה סתירה לתיאוריה של מרקס מכיוון שמרקס טען כי ניתן לאחד את כל הפועלים בעולם ללא קשר ללאום או לדת ומלחמה זו איחדה אנשים על בסיס לאומי שנלחמים זה בזה. מרקס טען שצריך לטפח תודעה של פועלים אך בפועל טופחה תודעה לאומית. המלחמות הקודמות של נפוליון היו רק 100 שנים קודם לכן, המתגייסים העיקריים לאותה מלחמה הם באופן מפתיע סטודנטים.
- את מלחמת העולם הראשונה הצליחו להציג כ:
v רומנטית
v הרואית
v גבריות
v מוות- טופחה תודעה בה יש מוות יפה וצודק. על מנת לטפח את המוות היפה גייסו מדינות רבות את ישו והבטיחו לאנשים כי מי שמחכה להם באופן אישי בכניסה לגן עדן במידה ויהרגו הוא ישו. (בשלושת הדתות המונותיאיסטיות יש ביטוי כזה של מוות מוצדק. בנצרות המרטירים אנשים שמתו למען מטרה דתית הידוע שבהם הוא ישו, שהיד באסלאם וקידוש השם ביהדות כאשר ביהדות המוות הוא לא מקודש ולא מעודדים מוות אך בנסיבות בהן אין ברירה עדיף למות למען קידוש השם).
- מוסה טוען כי מלחמת העולם הראשונה הייתה מבוססת על מרטירולוגיה לאומית כלומר הצליחו לעצב תודעה בה הלאום הוא מעל כל דבר אחר. גם הציונות השתמשה בדרך זו על מנת לבנות את המדינה.
- באיזה אמצעים יוצרים תודעה לאומית. בעצם עיצבו מיתוסים על מנת לגייס אנשים:
v מהירות-פוטוריזם זהו זרם שלט במאה ה20 ששלט באומנות אידיאולוגיות ותפיסות עולם זרם שסוגד למהירות, למכונה (טכנולוגיה) לכוח. כלומר לגבריות ובדרך זו בז לנשיות כערך, בעצם נוצר בוז לערכים נשיים אצל גברים.
v הגיוס נעשה הרבה מאוד בעזרת תקשורת חזותית באומנות בגלויות בפוסטרים ובשפה (שירים וחמשירים של הקרב).
v התותח הראשון בו הגרמנים הפציצו את צרפת נקרא ברטה השמנה. נוצר בוז לנשים והאנשה. הטייסים הראשונים במלחמת העולם הראשונה נקראים אבירי השמיים כלומר גם בשפה נעשה שינוי על מנת לגייס אנשים.
v מוסה מוצא כי חלק מעיצוב התודעה נעשה בעיצוב של פארקים ובתי קברות צבאיים. זו פעם ראשונה שנוצרו בתי קברות צבאיים ובעצם הפרדה בין מוות רגיל למוות מוצדק במלחמה בעצם נעשתה מרטירולוגיה לאומית. לפני המלחמה אנשים נקברו בחצר הכנסייה. במלחמת העולם הראשונה יש שתי סיבות מדוע נוצרה הפרדה בבתי קברות: האחת היא בגלל כמות האנשים הגדולה שצריך לקבור והשנייה היא בגלל האדרת המתים. באירופה מאמצים חוקים ברורים מבחינת קבורה סמלים ואף נוצרות יחידות מיוחדות לעיצוב סמלים. כל זה מתוך המטרה של עיצוב תודעה לאומית.
v מוסה אומר שהמטרה של אותם פארקים ואנדרטאות היא טיפוח זיכרון לאומי. המדינה מעניקה מתנה לאותם מתים והיא חיי נצח (טראנס צנדנטי).
v פולחן הנופלים: טקסים סגידה אמונה כל התהליך הופך את הלאום לדת חדשה שמחליפה את הדת. במלחמת העולם הראשונה הייתה העדפה לאנדרטאות המוניות ולא ליחידים זאת כדי לפאר את החברות לנשק והלאומיות ולא את הפרט. אנגליה הייתה החלוצה בעיצוב וגרמניה אחריה.
v מלחמת העולם הראשונה היא סיפור של הקרב ולא של היחיד. היום יש פחות פולחן הנופלים ויותר פולחן הנופל מכיוון שיש ירידה בקולקטיביזם ועלייה באינדיבידואליזם
v טריויאליזציה או זילות המלחמה: מוסה אומר שמלחמת העולם הראשונה הייתה תעשייה שלמה בה מכרו מזכרות של המלחמה.מוסה טוען כי זו זילות של המלחמה. מוכרים עיטורי כבוד משוכפלים ומוכרים אותם למרות שאדם מת בשביל עיטור שכזה.
v בעקבות מלחמת העולם הראשונה התפתחה ביתר שאת הפילוסופיה הקיומית המחפשת את משמעות החיים לאחר ההרס העצום של מלחמת העולם הראשונה חסרת ההגיון.
