נישואין במקרא – סקירה

הנישואין במקרא הם בתוך המשפחה (המורחבת) עם זאת, התורה נותנת רשימת גדולה של מקרים שבהם נישואין אסורים בתוך המשפחה- אלו מקרים של קרבה גדולה מאוד. נושא הנישואין קשור באופן עקיף למעמד האישה במקרא.

 הרשימה מובאת בויקרא י"ח .

קיימים פה 2 עקרונות שונים :

(1)  יש נישואין

(2)   אסור להתחתן ברמת קרבה גבוהה.

פס' ג' : "כמעשה ארץ מצרים……כנען לא תעשו" – המקרא אומר שבמדינות אילו הייתה תרבות מינית שלילית ומבקש לא ללמוד מהעמים הללו.

פס' ה' – "ושמרתם את חוקותי…וחי בהם" – המצוות לא נועדו כדי להכביד, אלא מתוך שאנשים חיים בהם. ('לעשות חיים' בתחום במיני גרם לאסונות כבדים)

פס' ו' – "איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה" – הציווי פה הוא על האיש, מתוך מוסכמה חברתית.

המילה 'בשר' חוזרת פעמים – לומר שלא ליצור קרבה מינית כאשר יש קרבת בשר (=משפחה) גבוהה מאוד.

 יש לציין – המונח במקרא "גילוי עריות" מתייחס רק לרשימה המובאת ולא כמו השימוש במונח היום.

אם :

  • מסופר על ראובן שהלך אל בלהה – פלגש אביו . ( יש סברה שהוא עשה זאת כדי לבסס את מעמדו כבכור, לבסוף הוא לא הצליח ונשללה ממנו הבכורה בברכת יעקב על ערש דווי לבניו , יעקב אומר על ראובן "ראובן בכורי אתה, פחז כמים אל תותר, כי עלית משכבי אביך" ) מצורף ציור.

יעקב נשוי עם :

  •  אבשלום הלך אל פילגשי אביו
  • אדוניה מבקש לשאת את אבישג השונמית ( היות והיה מקובל שכאשר מלך מת, מי שיורש אותו לוקח את כל הארמון- כולל נשים, ומי שלקח את אלמנת המלך – זו הייתה הראיה למעמדו המלכותי. )

 לאחר ששלמה כבר עלה למלכות, בא אדוניה אל בת שבע ומבקש "רק בקשה קטנה , את אבישג השונמית" , בת שבע לא הבינה את המשמעות הפוליטית של הדבר, ובאה לשלמה המלך – בנה ומבקשת זאת ממנו בשביל אדוניה. שלמה עונה לה בלעג- למה רק את אבישג, ניתן לו את כל השלטון.

אחות :

"מולדת בית " – שנולדת מתוך הנישואין. "לא מולדת בית" – שנולדה מחוץ לנישואין.

בכל מקרה אחות אסורה (מאב, מאם, מולדת בית , מולדת חוץ)

  • אברהם אומר לאבימלך על שרה – לא שיקרתי לך כשאמרתי לך שהיא אחותי – היא באמת אחותי מצד האם.

בת של אם חורגת – "בת אשת אביך" (י"א)

 כל החוקים מופנים לאיש. (אם החוקים היו מופנים לאישה היה אסור גם לאחיינית להתחתן עם הדוד שלה)

אח האב : אם אח האב נשוי ואשתו מתה , אסור להתחתן עם אלמנתו למרות שאין שום קשר דם אליה.

 כלה (ט"ו) : אם בנך נשוי ומת, אסור להתחתן עם כלתו למרות שאין שום קשר דם אליה.

אשת אח (ט"ז) : אם אחיך נשוי ומת , אסור להתחתן עם אשתו (יש יבום שמתיר זאת)

קשר בין הנשים – אסור "אישה ובתה" , אפילו אם גירשת את את האם , עדין הבת אסורה עליך.

איסורים מוגבלים בזמן :

  • אישה אל אחותה : אדם שמתחתן עם אישה ,אסור לו להתחתן עם אחותה. כאן יש חידוש לעומת שאר האיסורים – הזמן האיסור הזה הוא רק כל עוד האישה בחיים, כאשר אשתך מתה מותר להתחתן עם אחותה. המקרא גם מביא סיבה לאיסור – "לא תקח לצרור" – כלומר כדי שלא תהיה תחרות, עוינות וקנאה בין האחיות, אל תהפוך אותן לאויבות בכך שתישא את שניהן (זאת לאחר פיאסקו רחל ולאה)
  • אישה נידה – מוגבל בזמן
  • אישה נשואה – כנ"ל.

רשימת האיסורים על נישואין במקרא בה עסקנו (ויקרא י"ח)  אינה היחידה בתורה ויש רשימות נוספות במקרא יש איסור ממזר, איסור על אישה גויה.

ישנם איסורים המיוחדים לכהן – איסורי נישואין לכהן:

  • גרושה – ילדה שנולדה מנישואיי כהן אסורים נקראת 'חללה' והיא כאשר תגדל אסורה גם היא על כהן.

כל זאת כי לכוהנים יש קדושה יותר גבוהה ולכן רמת האיסורים יותר גבוהה.

הפסוק על איסורי כהן "אישה זונה וחללה לא יקחו" (ראשי תיבות אזולאי – ישנה מסורת שאזולאי היא משפחת כוהנים שקראו לעצמם כך כדי להזכיר לעצמם את האיסורים).

  • אלמנה – כהן גדול  אסור גם על אלמנה.

ראה גם:

נושא הנישואין במגילות קומראן, אצל הקראים ובמקרא

מדרשי איסורי נישואין במקרא

דיני חתונה במקרא

פרשנות סיפור אבהרם ושרה במצרים

ניתוח ופירוש סיפור נישואי רבקה ויצחק בבראשית כ"ד

הסיכום לעיל הוא חלק מתחום המקרא במאגר משאבי היהדות באתר טקסטולוגיה. 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: