הטעם למצוות הסוכה בסוכות
מאמר זה הוא חלק מתוך: מאגר היהדות באתר: מקורות ומאמרים בנושא לוח השנה העברי
הטעם למצוות הקמת הסוכה בחג הסוכות מופיע במקרא בספר ויקרא פרק כ"ג
ויקרא פרק כג
(מב) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת:
(מג) לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם:
ספרא אמור פרשה יב
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים, רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו, רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד היו, בהוציאי אותם מארץ מצרים, מלמד שאף הסוכה זכר ליציאת מצרים.
רבי עקיבא אומר שהיו "ענני כבוד" בסוכות
שמות פרק יב פסוק לז
וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף:
פה כתוב שסוכות היה ממש מקום. התרגום של יונתן בן עוזיאל הוא שונה.
תרגום יונתן בן עוזיאל לשמות יב,לז
ויסעו בני ישראל מפילוסין לסוכות, מאה ושלושים מיל, שם נתכסו שבעה ענני כבוד: ארבעה מצידיהם; אחד מעליהם, שלא ירד עליהם מטר וברד ולא ישרפו בשמש; ואחד מתחתם שלא ינזקו על ידי נחשים ועקרבים; ואחד עובר לפניהם להשוות את פני העמקים ולהשפיל את ההרים.
ענני הכבוד- סוכה, משהו שמגן מכל ההפרעות החיצוניות.
במקרא זה מופיע קצת, בעמוד הענן והאש אבל בחז"ל זה מקבל פירוש יותר של נס. הסוכות קשורות לענני כבוד ולא לכך שבאמת נבנו סוכות פיזית.
רמב"ן ויקרא פרק כג פסוק מג
(מג) כי בסכות הושבתי את בני ישראל – ענני כבוד, לשון רש"י. והוא הנכון בעיני על דרך הפשט, כי צוה שידעו הדורות את כל מעשי ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא ששכן אותם בענני כבודו כסוכה…, ומפני שכבר פירש שענן ה' עליהם יומם ועמוד האש בלילה, אמר סתם כי בסכות הושבתי, שעשיתי להם ענני כבודי סכות להגן עליהם. והנה צוה בתחילת ימות החמה בזכרון יציאת מצרים בחדשו ובמועדו, וצוה בזכרון הנס הקיים הנעשה להם כל ימי עמידתם במדבר בתחלת ימות הגשמים. …וולכן צוה בהן בזמן הזה. והזכרון, שידעו ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, והשם היה עימהם לא חסרו דבר:
רמב"ן היה מקובל ולכן פירש את התורה בכמה רבדים. הוא אומר שדרך הפשט הינה הדרך הנכונה. הסוכה שאנחנו עושים היא סוג של מטאפורה לסוכה של שם, מאין סוכה, זכר לסוכה. אנחנו מתכוונים בעצם לענני הכבוד. השאלה היא למה מציינים בסוכות את תחילת ימות הגשמים? הסיבה היא שבתחילת ימות הגשמים קשה לצאת לסוכה, זה לא הזמן הטוב לעשות סוכה. ישנה תלות בה', כמו שהיה במדבר, כאשר ה' היה עמם ולא חסרו דבר, כך גם בבניית הסוכה בתחילת ימות הגשמים. מזכירים את ענני הכבוד- אדם יוצא מהבית שלו ושם מבטחו בה'. סוכות עוסק בכל תקופת הנדודים במדבר, בשונה מפסח- שהוא זכר יציאת מצריים- האירוע של היציאה.
רשב"ם ויקרא פרק כג פסוק מג
(מג) למען ידעו דורותיכם [וגו'] – פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש. וזה טעמו של דבר. חג הסוכות תעשה לך באוספך מגרנך ומיקבך באוספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר, למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב, ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך י"י אלהיך זה ארבעים שנה וגו' ויאכילך את המן וגו'. ולמה אני מצוה לך לעשות זאת? כי י"י אלהיך מביאך אל ארץ טובה [וגו'] ואכלת ושבעת [וגו'] ורם לבבך ושכחת את י"י וגו' ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את י"י אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הק' את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה:
חשוב לזכור את בניית הסוכות ממש- אדם שלאחר שאסף את התבואה יכול לחשוב כי הוא זה שעשה את הכל, ידע מה לגדל, היה חכם וכו'. זו הטעות שאדם עושה כשטוב לו ושוכח את ה'. לשכוח את התודה לה' ולארץ. דווקא בזמן של השפע צריך לזכור זאת. היציאה לסוכות היא ביטוי של הצטמצמות, של חזרה לתקופת הצנע. דווקא כאשר טוב והבתים מלאים צריך לצאת לשבעה ימים בסוכה, לזכור מאיפה באת. יש פה גם עניין חברתי שכולם יוצאים אל הסוכות ביחד.
יוצא מזה שיש שני עולמות שונים לגמרי של סוכות-
עולם אחד הינו העולם של רבי עקיבא, כאשר הסוכה היא זכר לניסים ועולמות אחרים. הסוכה מגינה ומצילה. לעומת זאת הרשב"ם אומר כי הסוכה היא הצטמצמות ועוני, היא לא זכר לניסים.
