סיכום המאמר להלן מהוא חלק מתוך סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל ומאגר הסיכומים במדעי המדינה: כמו כן תוכלו למצוא כאן סיכומי מאמרים במדעי המדינה
המאמר "The Rise of Illiberal Democraty " מציין את הקשר שבין המונח דמוקרטיה למונח ליברליזם ומתאר את התפתחות הדמוקרטיה הבלתי ליברלית במהלך ההיסטוריה. זכריה מתייחס למונח דמוקרטיה בצורה מאד רחבה ומצמצם את פירושו לשלטון העם ובחירות.
מטרת המאמר של זכריה היא הצגת הליברליזם החוקתי וחשיבותו במשטר הדמוקרטי. הליברליזם החוקתי לא דן בתהליכי בחירת הממשלות אלא במטרת הממשלות שנבחרו, כלומר, הוא חותר להגנה על הפרט ועל האוטונומיה שלו. ליברליזם זה התפתח באירופה המערבית ובארה"ב לשם הגנה על זכויות האדם והאזרח זכויות הפרט לחיים, רכוש, חופש דת וחופש הדיבור. כדי להבטיח זכויות אלו, על החוקה המדינית לוודא שהממשלה כפופה לחוק על מנת להגביל את כוחה. גם אם ממשלה נבחרה בבחירות דמוקרטיות אין זה אומר שהיא תהיה ליברלית כלפי אזרחיה שכן ליברליזם חוקתי הצמיח במהלך ההיסטוריה דמוקרטיה אך דמוקרטיה לא הובילה לליברליזם חוקתי.
קיים מתח בין הדמוקרטיה לליברליזם שכן הדמוקרטיה בהיותה שלטון הרוב רוצה תמיד להתעצם ולהתרחב ועלולה להפוך לעריצות הרוב- מצב שבו הרוב יחליט החלטות שיפגעו במיעוט- פגיעה בליברליזם.
טיעונו המרכזי של הכותב הוא שמשטרים דמוקרטיים אינם בהכרח ליברלים ולכן התפתחו במהלך ההיסטוריה מדינות דמוקרטיות בלתי ליברליות. הראשון שבנימוקיו של הכותב לטענה הוא שקיים פער גדול בין המונח "דמוקרטיה" למונח "ליברליזם". משמעות המונח "דמוקרטיה" על פי הכותב היא שלטון העם, כלומר, מדינה דמוקרטית היא מדינה שבה מתקיימת מערכת בחירות תחרותית ורב מפלגתית. משמעות המונח "ליברליזם" על פי הכותב היא מטרת הממשלה ולא תהליך בחירתה, כלומר, ההגנה על הפרט והדאגה לזכויות הפרט לחיים, רכוש, חופש דת, סיפוק אותן זכויות טבעיות שלהן זכאי האדם מהיותו אדם. מונח זה מציע את הגבלת הכוח וזוהי תמצית הליברליזם. לפיכך שלטון דמוקרטי אינו בהכרח שלטון למען העם שכן ברגע שנבחר מנהיג בצורה דמוקרטית ואין שום הגבלה על סמכויותיו הוא אוגר כוח ועלול לממשו כריבונות האבסולוטית של הרוב. בגלל ההבדל המהותי בין הדמוקרטיה לליברליזם, קיים חשש שהדמוקרטיה תהווה גורם שיחתור תחת הליברליזם. בהמשך טוען הכותב טענה דומה ובה מציג שתי תפיסות שונות לטבע האדם. התפיסה הראשונה היא האמריקאית המתבססת על ראייה פסימית של טבע האדם ומניחה שאין לסמוך על בני האדם כאשר יש להם כוח בלתי מוגבל בידיים. ואילו התפיסה השנייה היא הצרפתית המאמינה בטוב שבאדם וטוענת שברגע שהכוח נמצא בידי העם (דמוקרטיה) אין צורך להגבילו שכן רק כך תיווצר חברה צודקת. בהצגת טיעונו זה ,הכותב מציין שרוב המדינות הלא מערביות האמינו בתפיסה הצרפתית והתוצאה העגומה הייתה שקיעתם בשלטון טירני. הנימוק השני שמעלה הכותב הוא שברגע שקבוצה אתנית תופסת עמדת כוח במדינה היא נוטה להרחיק את הקבוצות האחרות שסביבה וליצור מחלוקת פוליטית כה עמוקה שעלולה בקלות להוביל לאלימות. כך, מדינות ללא רקע חוקתי ליברלי, בהן ניסו להכניס משטר דמוקרטי, הגיעו למצב של קונפליקטים אתניים ואף מלחמה בשלב המאבק המתמיד על העוצמה. הנימוק השלישי של הכותב מתייחס ל"שלום הדמוקרטי" שנותח ע"י חוקרי יחסים בין לאומיים וטוען ששתי מדינות דמוקרטיות לעולם לא ילחמו זו בזו שכן הציבור הוא זה שמממן את המלחמות ומחליט האם לצאת למלחמה. לעומת זאת, מציין הכותב שבמאתיים שנים האחרונות מדינות דמוקרטיות ללא בסיס ליברלי השתתפו במלחמות לעיתים יותר קרובות ממדינות שמשטרן הוא משטר יחיד או ליברל דמוקרטי. שלום זה שעליו גרסו החוקרים אינו אלא "שלום ליברלי" שכן מה שמניע לשלום הן אותן תפיסות ליברליות לגבי השלטון, הכלכלה והאזרחים. בנימוק הרביעי מתייחס הכותב לחוקה האמריקאית וטוען שתוכל לפתור בעיות רבות בדמוקרטיה הבלתי ליברלית. מובן לכותב שחברות ותרבויות שונות זקוקות למסגרת ממשלתית שונה ולכן לא חייבים לאמץ בדיוק את אותו המודל האמריקאי אך יש להרכיב מסגרת מגוונת יותר של הדמוקרטיה הליברלית, כזו שתממש את שני המונחים גם יחד- הדמוקרטיה והליברליזם.