הסיכום לפניכם הוא חלק מתוך מאגר הסיכומים במדעי המדינה: סיכום הקורס מבוא לפוליטיקה וממשל
הוגי רעיונות מדיניים אינטלקטואליים בתחום מדעי המדינה:
- תומס הובס (1588-1679)- הוגה שהילל את המשטר האבסולוטי לא מטעמים מסורתיים של לגיטימיות שושלתית או דתית אלא בטענה שמשטר זה יעיל לשם ריסון הנתינים. מבחינה פוליטית הובס טען שכדי למנוע מלחמת כל בכל יש צורך במנהיג חזק שיעמוד בראש המדינה וינחה את הציבור כיצד צריך לפעול. הובס הכיר במסגרת המדינתית כאופציה ראויה לממשל אך לא במובן הדמוקרטי אלא במובן של מנהיג טוטלי שינהיג סדר ויתווה מה מותר ומה אסור.
- ג'ון לוק (1632-1704) הרחיב את עמדתו של הובס וטען שבכדי למנוע מצב של משברים קיצוניים יש לאזן את הגורמים השונים הפועלים במסגרת השלטונית.
- מונטסקייה (1689-1755)- הרחיב את תפיסתו של לוק ודיבר ספציפית על הפרדת רשויות.
- ז'אן ז'ק רוסו (1712-1778)- החל לפתח את השיח על הזכויות הטבעיות של האזרח. מעבר להפרדת הרשויות החל רוסו לדבר על זכויות האזרח אך לא באופן דמוקרטי. כאן החלה להתפתח תפיסה של איך מדינה אמורה להיראות.
רעיונות אינטלקטואליים בסיסיים במדעי המדינה:
ריבונות העם– אם בעבר עיקרון הלגיטימיות היה שמקובל ששליט קיבל את השלטון בירושה או כתוצאה מנישואין הרי שבשלב מסוים כתוצאה מהמהפכה הצרפתית והאנגלית השתנתה התפיסה והחלה התעניינות ברצון האזרח. כך לאט לאט מתפתחת ריבונות העם כרעיון ששליט צריך בעצם להצדיק את השליטה שלו ולייצר לגיטימציה לשלטונו. תהליך זה היה איטי מאד.
לגיטימציה של השליט לשלוט– בשלב מסוים האזרחים החלו להרגיש מעורערים משליטיהם והחלו במאבקים נגד בתי המלוכה. כך למשל הוצא להורג צ'ארלס הראשון באנגליה ולואי ה-16 בצרפת כאשר חלקים מסוימים מהעם לקחו לעצמם את הסמכות לידיים וסיימו את הקדנציה של המלכים הללו בכוח. היציאה נגד המלך היוותה ביקורת כלפי השלטון ומקורה היה בזכות לריבונות העם על המדינה. הכנסת האצולה לשלטון עירערה גם כן את השליט היחיד ואת בסיס השלטון הטוטליטרי והמלוכני והביאה להוצאתו לפועל של רעיון ריבונות העם.
הגדרת מקס וובר למושג המדינה: מקס וובר (1864-1920) סוציולוג פוליטי, גרמני שכתב את מרבית כתביו לאור התהליכים הפוליטיים שהתחוללו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, בתקופתו.
וובר דיבר על כך ששליטה היא אחד האלמנטים המרכזיים בפעולות חברתיות. הוא מגדיר פוליטיקה כשאיפה ליטול חלק בשלטון או להשפיע על ניהולה של המדינה. המדינה עפ"י וובר היא אותו ציבור של בני אדם בתוך תחום ארץ מסוים התובע לעצמו בהצלחה את המונופול לשימוש באלימות על פי דין.
האלמנטים העיקריים בהגדרה של וובר למדינה זו הם הטריטוריה, הקהילה והמונופול על האלימות. אך קיימת בעייתיות לגבי אלמנטים אלו והיא:
- הטריטוריה- לכאורה הטריטוריה מהווה אלמנט מובהק של מדינה אך קיימת בעייתיות עפ"י וובר לגבי הגדרתה של הטריטוריה ומיקומו המדויק של הגבול.
- הקהילה- לא ברור כיצד ועפ"י מה מוגדרת הקהילה, מהם הסממנים שמבדילים קהילה אחת מאחרת. בנוסף ,במקום בו ריכוז הקהילה לא תואם את הטריטוריה קיימים ויכוחים בלתי פוסקים. שכן קיימות קהילות שנוצרו במהלך שנים ספורות בטריטוריה המוגדרת לקהילה אחרת או כתוצאה מכיבוש.
- המונופול על האלימות- באופן עקרוני, וובר רואה בשליטה על האלימות כאמצעי מרכזי של המדינה והוא טוען שהמדינה היא אקסקלוסיבית ורק לה יש את הכלים והלגיטימציה לשימוש באלימות. ברמה הבסיסית ביותר פשע משמעותי מפריע לקיום האלמנט הזה כי יש כאן איזושהי קריאת תיגר על מונופול זה של המדינה.
