קרטה: תנועות ביניים בקטה

תנועת הביניים, כפי שציינתי מוקדם יותר בפרק זה, משולבות אל תוך הקטה כמקשרים בין היחידות המזווגות של התנועות הבסיסיות. השילוב של תנועות הביניים הושג על פני מאות שנים בידי מאסטרים גדולים של הקרטה האוקינאווי. המאסטרים הללו בילו את חייהם בחיפוש אחר תנועות שיהיו גם הגיוניות מבחינה גופנית וגם אפקטיביות כטכניקות הגנה והתקפה. כאשר הם מצאו את התנועות האלו שהיו הגיוניות פיזית, נכונות מבחינה גופנית ומעשיות מבחינה התקפית והגנתית, הם שילבו אותן לתוך הקטות. מאות השנים של עבודתם של המאסטרים בכדי לארגן את הביצוע הקצבי של הקטות ולהעניק להם כיוון לינארי וסימטרי הובילו לתנועות הביניים כפי שאנו מכירים אותן כיום.

העובדה כי תנועות הביניים מבוססות מבחינה גופנית הוכחה על ידי ניסיון ממושך. כאשר מתאמנים עליהן באופן נכון, תנועות אלו מפיקות את מרב יכולותיו הגופניות של האדם והן לעולם אינן מזיקות להתפתחותו הפיזית של הגוף. תנועות הביניים גם משמשות כעזרים בביצוע הקטה. לדוגמא, תנועות הביניים משמשות בכדי להחזיר נשימה; התנשמות כבדה ותשישות במהלך האימון משוככים בידי תנועות אלו.

ההיגיון הפיזי של תנועות הביניים ניכר לעין כאשר הן מושוות לצורות אחרות של מאמץ גופני כגון ריקוד וספורט. אחד התפקודים החשובים ביותר של תנועות הביניים הוא זה של ה"ההתאמה של העמדות" (positional coincidence); הן גורמות לעמדה הסופית של הקטה לחפוף עם העמדה ההתחלתית. הקטה מתחילה בנקודה אחת ומסתיימת באותה הנקודה כך שסימטריה של מיקום, כמו גם של תנועה, מתקיימת. התאמה זו של העמדות להתחלתה וסיומה של הקטה מודגשת גם בשורי-טה וגם בטומרי-טה. היא קיימת גם בריקודי-עם אוקינאווים, והמוסיקאים העממיים האוקינאווים הגדולים ביותר מקבלים תיאוריה זו של התאמה של עמדות. מיותר לציין כי ריקודי-העם האוקינאווים שונים בתפקודם מהקרטה, אך לשניהם יש מאפיינים משותפים רבים בתנועת הרגליים והידיים. התיאוריה על התאמת העמדות נתמכת גם בידי העקרונות של האימון הגופני. תנועות מאוזנות-היטב ובסימטריה הן הכרחיות לכל אימון או ספורט.

יחד עם הסיבות הפיזיות לשילוב תנועות הביניים לתוך הקטות, המאסטרים פיתחו תנועות אלו מכיוון שהמקצב שלהם עוזר לאדם להיות במצב של זנשין (zanshin). זנשין הוא מצב התודעה בו האדם מסוגל להמשיך מסופה של תנועה אחת לבאה אחריה באופן חופשי. פירושו המילולי הוא להיות קשוב באופן אבסולוטי לתנועה הבאה מיד לאחר התנועה הקודמת. בזנשין התודעה ממוקדת לגמרי על תנועות הגוף. הסחת דעת בידי תנועה של אחר במצב של קרב משמע לאבד את הזנשין; לעצור את התודעה מלעבור מתנועה לתנועה בשעה שמתאמנים משמע לאבד את הזנשין.

תנוחות הלחימה מהוות את התנועות של זרם הקטה. זרימות אלו מסייעות לתודעה להתרכז באופן מלא בתנועה למידה כזו שהאדם "הופך לתנועה". להיות אחד עם התנועה כך ששום כוח חיצוני יוכל להפריע לאחדות זו הוא מצב הזנשין.

אני מוצא את זה יוצא דופן ביותר וראוי להערצה שמערכת מעודנת ומורכבת כמו הקטה יכלה להתפתח על ידי הקדמונים. השילוב הקצבי, הסימטרי, של תנועות הגיוניות פיזית ורבות-עוצמה עם זנשין יצר מערכת שהיא קלאסית בעבור כל הכוונות והמטרות, ומתעלה מעל העידנים. המערכות של הקטות על כל היבטיהן עדיין ברות יישום כיום, ומשמשות בכדי להעצים את האופי והאצילות של אלו העוסקים בהן.

ניתן לפרש ולנתח בצורה לוגית את כל הקטות של המאטסוביאשי-ריו אם זוכרים את הנחת היסוד כי תנועות הביניים הן תנוחות לחימה או עמידות היכון המשמשות כתנועות חיבור.

פירוש שגוי של משמעות הקטה מתרחש אם אדם מחליף את התרגילים הרשמיים הפשוטים והלא-מרהיבים לעין בלחימה בסגנון-חופשי ראוותנית.

להלן כמה תנועות ביניים אליהן אני מתייחס כתנוחות לחימה:

1. סוירקאן נו קמאה (suirakan no kamae) (תנוחת לחימה שתויה) בפאסי וגוג'ושיהו.

ישנו הרושם של שיכרות, או חוסר-ישע וחוסר רצון להילחם, אך הידיים או המרפקים יכולים לצנוח כלפי מטה במהירות במקרה של התקפה. (תמונה 1).

2. ריו-נו-שיטה נו קמאה (ryu-no-shita no kamae) (תנוחת לחימה לשון הדרקון) בקונסנקו.

הידיים מכונות להגן במהירות או לתקוף-כנגד (תמונה 2).

3. סגוריטה נו קמאה (sagurite no kamae) (תנוחת לחימה של ידיים מחפשות) בפאסי.

תנועה זו נועדה בכדי למזער את סיכוייו של היריב לשלח התקפה מוצלחת בחשיכה (תמונה 3).

4. הוטוקה-גמאה (hotoke-gamae) (תנוחת לחימה יד-בודהה) בפאסי ופינן V.

האגרוף המורם יכול בקלות להישלח כמתקפת-נגד או כלי-נשק חוסם (תמונה 4).

5. טנשין נו קמאה (tenshin no kamae) (תנוחת לחימה בהסטת גוף) בפינן V.

זו היא טנשין או תנועה הצידה, וגורמת להתקפתו או הסתערותו של היריב לחלוף על פניך (תמונה 5).

6. אורה- גמאה (ura-gamae) (תנוחת לחימה מרמה) בקונסנקו.

על ידי סיבוב על הציר והפלת הגוף ניתן לשבש התקפה מאחור על ידי הסרה מהירה של מטרתו של היריב, לפיכך "מרמים" אותו מכוונתו להכות (תמונה 6).

כאשר מפרשים את הקטה יש להסביר גם את שיטת הנשימה. אין אימון מלאכותי לנשימה באימון קטה. על המתאמן רק להכיר כי טכניקת הגנה ביסודה מבוצעת בשאיפה, בעוד שטכניקת התקפה מבוצעת בנשיפה. כך ניתן לראות בקטה כסדרה של טכניקות יחידתיות של התקפה והגנה היוצרים יחידה אחת עם מערך מותאם של יחידות נשימה. במילים אחרות, קטה היא סדרה מאורגנת היטב של טכניקות תנועה שמרכיביהן היחידים יכולים להיחשב בעקרון כטכניקות הגנה עם שאיפה ולאחריהן טכניקות התקפה עם נשיפה.

בשל ההיבט היחידתי של הקטה, הטכניקה המבודדת למראית עין למעשה נרדפת בידי או נשיפה או שאיפה, בתלוי במחיקה של המקביל המזווג (פינן שודן מהווה דוגמא טובה מאחר והיא מסתיימת בטכניקה חסימה עילית, המוחקת את המקביל המזווג שעשוי באופן הגיוני לרדוף מכה, או איזו טכניקה התקפית אחרת). במקרה זה הטכניקה ההתקפית (המכה) מוחלפת בשאיפה בכדי לחזור לעמדת ההתחלה המקורית.

למידה יסודית של הקטה היא קריטית לחלוטין. אימון קרטה צריך להתמקד בקטה. בכך שהופכים את הקטה מרכזית באימונים, ניתן לבקש ללמוד קרטה-דו לא רק כבודו אלא גם כדרך חיים. היופי והרוח של הקטות מציע רבות לאלו המתאמנים בו. תלמידים של קרטה-דו צריכים להיות נחושים להציב את הקטות בלב ומרכז הקרטה-דו ולעסוק בקומיטה כאימון משלים.

מהות הקראטה-דו האוקינאווי

היסטוריה קצרה של קראטה-דו

אומנות הטה

שורי-טה ונאהא-טה

פופולריזציה של קראטה

התמודדות הקומיטה

השפעות שיטת הטורנירים

המלצות ללמידה

II:

מרשם לבריאות

תובנות של אראקקי

השראה מקיאן

התפתחות קומיטה תחת מוטובו

III: מחשבות על מומחיות בקראטה-דו

כללים ברכישת השליטה

הכללים של קראטה-דו מטסוביאשי- ריו

גישות לשימור באימוני קראטה

האתיקה של הדוג'ו

עצות לאימון

IV: פירוש הקטה של קראטה-דו מטסוביאשי-ריו

תנועות בסיסיות

קמאקטה (עמידת היכון)

טאצ'יקטה (עמידות)

סמקטה (טכניקות תקיפה)

אוקקטה (טכניקות חסימה)

קריקטה (טכניקות בעיטה)

תנועות ביניים

V: תנועות רצף של 18 הקטות

VI: על קומיטה (לחימה)

VII: קובוג'וטסו (אומנות כלי נשק עתיקים)

עוד דברים מעניינים: