גדולי הפילוסופיה היהודית: פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני הוא פילוסוף יהודי בן המאה הראשונה לספירה שהתגורר באלכסנדריה. עיקר מאמציו ההגותיים של פילון האלכסנדרוני התמקדו ביישוב הפילוסופיה היהודית ומחשבת ישראל עם הפילוסופיה היוונית.

חז"ל ראו 3 מעלות בפילוסופיה:

  1. אריסטו הגיע להבנה ש"המניע בלתי מונע", כלומר יש כח ומניע הכל אך הוא עצמו לא מונע ע"י כלום וזהו אלוהים. חז"ל העריכו את זה שפילוסוף הגיע להבנה שיש אל בעולם ללא שום התגלות או נס, אלא בכח השכל.
  2. הפילוסופים חיפשו דברים טובים ונעלים ולא פעלו במטרה להגיע למטרות פשוטות כמו שכר, דברים חומריים וכו'. חז"ל העריכו את חיפוש המוסר של הפילוסופים.
  3. יש ביטוי שאומר "אין עם הארץ חסיד", כלומר צריכה להיות אינטלקטואליות ולא צריך להיות "עניי רוח". בפילוסופיה יש אינטלקטואליות וזוהי גם מעלה שהוערכה ע"י חז"ל.

פילון האלכסנדרוני הגיע מהיהדות ההלניסטית . היהדות ההלניסטית היא יהדות המושפעת מהתרבות היוונית ומושתתת עליה (הלנאס – יוון) – ראה: השפעת ההלניזם על החברה היהודית. בארץ ישראל עוד נשמר משקל ליהדות השורשית ואנשי העם הלכו אחרי חכמי היהדות ולא אחרי הפילוסופים, אך מחוץ לארץ ישראל התרבות היוונית היתה מאד דומיננטית.

בתחילה היתה המיתולוגיה היוונית ולאחריה קם זרם חדש, זרם הפילוסופיה. היהודים היו תחת כיבושה של התרבות היוונית. היוונים ניסו להציב פסלים בבתיה"כ באלכסנדריה ופילון נסע להפגש עם היוונים בכדי לנסות ושכנע אותם לא לעשות זאת.

באותה תקופה חי גם יוסף בן מתתיהו שהיה ממפקדי הצבא היהודי אך עבר לשרת את היוונים והפך להיות יוספוס פלאביוס.הוא הפך להיות סופר והיסטוריון של היוונים, ועד היום מסתמכים על חלק מכתביו (כך למשל מצא יגאל ידין את מצדה).

אם כן יחד עם ספרי המכבים וכתביו של יוספוס פלאביוס, פילון הוא אחד מאלה שתיארו את הלך הרוח באותה תקופה. פילון כתב הרבה וכיום רק חלק מכתביו עוד קיימים (כמה עשרות ספרים). הוא כתב ביוונית (יש מחלוקת אם ידע בכלל עברית), כתב הרבה על חיי האבות ודמויות תנ"כיות אחרות כמו קין וכו'. הנוצרים ראו בו מעין אוצר בלום, ואף מבשר הנצרות (על אף שלא היה לו שום קשר לנצרות והיא אף לא היה קיימת בימיו), ועל כן שמרו את כתביו. ההוגים היהודיים בימי הביניים (כמו הרמב"ם וכו') לא היו מודעים כלל לקיומו של פילון. פילון נעלם מהמודעות היהודית עד המאה ה16 כנראה מכיוון שכל היהדות היוונית נעלמה באותה תקופה. סיבה נוספת היא שהוא השתמש בכלי ספרותי בעייתי לאותה תקופה והוא האלגוריה (שימוש בסמלים ופירושם בצרה רוחנית). הוא השתמש באלגוריה בכדי לפרש את סיפורי התנ"ך לתרבות ולפילוסופיה היוונית. בעליית הנצרות הכל היה אלגורי. מה שהיה בעיקר אלגורי הוא עם ישראל, כלומר כל מה שקשור ליהדות הוא אלגוריה, כל היחס הוא לא לישראל עצמם אלא לרוח שנקראת ישראל, והנצרות היא ישראל החדשה. מכיוון שהאלגוריה הפכה להיות כלי חשוב בנצרות אז השימוש בכלי זה הצטמצם בקרב היהדות, מכיוון שהיה מזוהה עם הנצרות.

הפילוסופיה של הסטואה (הסטואיקנים) לקחה את המיתולוגיה היוונית והלבישה את המושגים שלה על הערכים השונים מהם בנו את האדם האידיאלי (ע"י אלגוריזציה). כך גם עשה פילון כאשר לקח מושגים של אפלטון וע"י אלגוריה הסב אותם וחיבר אותם לערכים ולמושגים של היהדות, וכך גישר על הפער בין היהדות לפילוסופיה היוונית. כך הוא הראה שאם מעמיקים מספיק בתורה מגיעים לאותן הבנות של הפילוסופים ולהיפך. בשל אלגוריזציה הזו הוא נדחה ע"י היהדות, מכיוון שזהו כלי המזוהה עם הנצרות וע"י אלגוריה הנצרות הביאה לביטולה של היהדות, ולכן היהדות ניסתה לצמצם כמה שיותר את האלגוריות ולהעדיף את הפשט והפשטות.

במאה ה16 חכם יהודי בשם עזריה מן האדומים מצא את כתביו של פילון האלכסנדרוני ופרסם אותם, הוא אף שינה את שמו לידידיה האלכסנדרוני. מכאן למעשה החל פילון להתפרסם.

בכתביו של פילון ניתן לזהות כמה יסודות:

  • פילון השתמש בתיאולוגיה שלילית. כלומר שלילית מבחינה דקדוקית – אי אפשר לייחס לאלוהים שום דבר על דרך החיוב. אי אפשר להגיד עליו "הוא" (הוא חכם, הוא קיים וכו'). במקום להגיד שהוא כל יודע נגיד שלא נעלם ממנו דבר.
  • אפלטון רואה בתורת המוסר שלו את הגבורה, חוכמה, מתינות, ומעל הכל נמצא הצדק (מאזניים). אצל פילון זה דומה, הוא לוקח את האפלטוניות ומנסה לחבר אותן לתורת מוסר משלו. הוא מוסיף גם את ערך התשובה (לא מוותר על הרקע היהודי).
  • פילון טוען שעשרת הדיברות זה כותרות, ראשי פרקים, קטגוריות שתחתם נמצאים כל שאר המצוות (רבי סעדיה גאון שלא הכיר את פילון דיבר על זה כמה מאות שנים מאוחר יותר).
  • פילון השתמש הרבה במתמטיקה. הוא הלך בעקבות הפיתגוראים, פילוסופים יוונים שטענו שהכל קשור למספרים וליחסי המספרים. הוא ניסה להבין מדוע 7 דומיננטי ביהדות. הוא טוען ש10 חשוב מכיוון שהוא כולל את כל העולם כולו, את כל המימדים.

ראה גם: הפילוסופיה של פילון האלכסנדרוני

פילון על טעמי המצוות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: