קריקטה (KERIKATA) (טכניקות בעיטה)
טכניקות בעיטה בקרטה-דו הן מאוד חזקות רק כאשר עושים בהן שימוש מיומן עם יציבות ואיזון נכון. אולם התלמיד צריך להבין כי טכניקות בעיטה מצריכות שימת לב וזהירות, מכיוון שכל הפרעה של היריב לרגל הבועטת שלו יכולה בקלות לשבש את שווי המשקל שלו או להותיר אותו חשוף למתקפה.
על בעיטות להיות מכוונות לחלק התחתון של הגוף, צידי הגוף הראשי או מפתח-הלב. הרגל הבועטת חייבת להמשך אחורנית כמה שיותר מהר כך שתשמור את הגוף מאוזן עם רגל הציר. אולם יש נטייה בלחימה בסגנון חופשי, או בתחרות, להשתמש בתדירות בטכניקות בעיטה בכדי לכוון לפנים או לחלק העליון של הגוף, ללא תשומת לב זהירה לכך ששווי-המשקל של הגוף יהיה יציב. השימוש הקל בבעיטות עשוי להיות אפשרי מנקודת המבט של ספורט אך לא במצב של "חיים או מוות" שהוא הנחת היסוד של אומנות לחימה.
בכדי למנוע את הסכנה של מעידה, יש לעשות שימוש בטכניקות הבעיטה רק כאשר היריב קרוב מספיק, או כאשר הוא נתפס על ידי היד או הזרוע. מסיבה זו הבעיטות האפקטיביות ביותר במאטסוביאשי-ריו הן כלהלן:
1. קיובו-גרי (kyobu-geri) (בעיטת חזה)
קדמת הרגל, ג'וסוקוטיי (jusokutei), משמשת בכדי לבעוט בחזה היריב או במפתח הלב שלו.
פינן IV וקונסנקו.
2. פוקובו-גרי (fukubu-geri) (בעיטת בטן)
קצות הבהונות, טסומסאקי (tsumasaki), משמשות בכדי לבעוט באזור הנמוך של הגוף. זו הייתה מומחיותו של ארקקי.
פוקיוגטה II, פינן I, IV, אננקו, גוג'שיהו וצ'ינטו.
3. קינטקי-גרי (kinteki-geri) (בעיטת מפשעה)
קימור כף הרגל, סוקו (sokko), משמש בכדי לבעוט במפשעה או בצידי הרגל.
צ'ינטו.
4. סוקוטו-גרי (sokuto-geri) (בעיטת קצה-הרגל)
קצה הרגל, סוקוטו, הוא רב כוח ביותר כאשר משמש בכדי לפגוע בברכיו, רגליו, בטנו וצלעותיו של היריב. בעיטת קצה-הרגל היא אפקטיבית ביותר כאשר עושים בה שימוש יחד עם חסימת טוריטה (משיכת היריב בכיוונך).
פאסי).
5. נידן-גרי (nidan-geri) (בעיטה קדמית מעופפת)
נידן-גרי היא טכניקת בעיטה נואשת לשם מציאת דרך לצאת מקשיים במצב מסוכן, בייחוד כאשר נלחצים אל פינה או מבוי סתום.
—
היסטוריה קצרה של קראטה-דו
II:
III: מחשבות על מומחיות בקראטה-דו
הכללים של קראטה-דו מטסוביאשי- ריו
IV: פירוש הקטה של קראטה-דו מטסוביאשי-ריו
קריקטה (טכניקות בעיטה)