מחשבת ישראל- חלונות חג: פורים – זהות וזרות

מחשבת ישראל- חלונות חג: פורים – זהות וזרות

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

פורים הוא חג שעוסק שמבליט בצורה חזקה את נושא הזהות והשייכות של היהודים בגלות.

האופי הזה של פורים בא לידי ביטוי דרך דמויות מרכזיות שונות במגילת אסתר שמבטאות או מסתירות את זהותן היהודית בשושן הבירה. הדיון בנושא חלונות חג- פורים במחשבת ישראל נוגע להתמודדות של הדמויות השונות במגילת אסתר עם הזרות שלהן.

אסתר,למשל, בחרה להסתיר את זהותה היהודית: "לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צווה עליה אשר לא תגיד".

מרדכי מאידך חשף את זהותו היהודית: " ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה…כי הגיד להם אשר הוא יהודי".

הבעיה שעימה מתמודדות הדמויות במגילת אסתר היא בעיית האנטישמיות הנובעת מהיותן יהודיות.

שמה של אסתר מרמז על הסתר יהדותה ולקוח מהעולמות המושגים הפרסים (האלה אשתר). אסתר מאמינה, בעצת מרדכי, כי בעצם הסתרת זהותה היהודית היא תגן על עצמה.

לעומתה מרדכי מפגין את יהדותו ברבים אפילו תוך התרסה כנגד סביבתו. מנקודת מבטו של מרדכי זהו הביטוי ליהדותו.

שאלה: האם יש פתרון לבעיית זרותו של היהודי המבקש לשמור על זהותו הייחודית בקרב סביבתו השונה ממנו?

תשובה: להלן 3 עמדות שונות בסוגיות הזהות והזרות כפי שהיא עולה בהקשר של פורים:

הרמב"ם  – על פי הרמב"ם העם היהודי תמיד יהיה מיעוט בעל זהות דתית מיוחדת הנבדלת מיתר העמים, זה חלק מהתורה וממהותנו, ולכן תמיד נהיה זרים ונרדפים.

משה מנדלסון – מציע ליהודים להשתלב ככל יכולתם בסביבתם הנוצרית, להדגיש את המשותף ולא את המבדיל – לצמצם את הזרות של היהודי כלפי חוץ, ולשמור על ייחודיות בתוך הבית. (הייה יהודי בביתך, ואדם – בצאתך.)

בנימין זאב הרצל – הרצל  ב-"מדינת היהודים" חושב שכדי לפתור את בעיית הזרות של היהודים עליהם למצוא לעצמם מולדת שבה יוכלו להגשים את הייחודיות שלהם ובכך תבטל זרותם.

 

השאלה העולה בפורים היא האם יש פיתרון לבעיית זהותו של היהודי המבקש לשמור על זהותו היהודית בקרב סביבה השונה ממנו?

הדמויות השונות במגילת אסתר מתמודדות בדרכים שונות עם שאלת הזהות והזרות שלהן:

מרדכי- "לא כורע ולא משתחווה"- מפגין את יהדותו ברבים וזה הביטוי של זהותו.

אסתר– "לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד…" מסתירה את זהותה בכך היא תגן על עצמה.

ב.כיצד התמודד עם מתח זה (בין זהות לזרות)  הרמב"ם באיגרתו ליהודי  תימן וכיצד התמודד עם מתח זה משה מנדלסון?

הרמב"ם טוען : הזהות היהודית נבדלת מעמים אחרים בגלל התורה. והיא מובילה בהכרח לזרות ואף לשנאה. אנחנו זרים בשל היותנו מיעוט בעל זהות דתית מיוחדת בתוך רוב שזהותו שונה משלנו ונהיה כך תמיד עד לבוא הגאולה ולתיקון העולם.

משה מנדלסון: לדעתו של מנדלסון המשותף בין היהדות ודתות אחרות עולה על המפריד ולכן צריך להדגיש את המשותף ולא את מש שמפריד בין הדתות ועל ידי כך נצמצם את הזרות. השילוב יבטל את השוני של היהודים.

עוד דברים מעניינים: