מחשבת ישראל-סיכום: "לא תעמוד על דם רעך" – ספר החינוך והרמב"ם

מחשבת ישראל-סיכום: "לא תעמוד על דם רעך" –  ספר החינוך והרמב"ם 

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

ספר החינוך: מצוות הצלת נפשות

ספר החינוך מפרט את תרי"ג המצוות לפי סדר הופען בפרשיות התורה. בכל מצווה מפורטים מהות המצווה, תחולתה ועיקרי דיניה.

משמעות המצווה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט, ט"ז), היא שמחובתו של אדם לעזור לזולתו הנמצא בסכנה.

מטרת עשיית המצווה (=שורש המצווה וטעמה), היא ביישוב העולם, כלומר סיוע הדדי בין בני אדם (כמו שיציל האחד את חברו כן חברו יציל אותו..) הוא שיוביל לחברה מתוקנת: חברה הפועלת באופן ישר והגון, חברה שוויונית, חברה מסודרת (שלא מתנהלת באנרכיה אלא תחת חוקים וסדר). כמו כן מעלה הספר נימוק דתי: לא רק האדם מבקש ביישוב החברה אלא שזה גם רצונו של האל. עבור האדם הדתי והמאמין זהו נימוק חשוב והרי שלאדם הדתי רצון האל הינו החשוב מכל.

  • מצוות "לא תעמוד על דם רעך" מופיעה בויקרא, י"ט, ט"ז כחלק משלל החוקים שנותן ה' אל משה: "לא-תלך רכיל בעמיך לא תעמוד על-דם רעך אני ה'". (דברי ה' אל משה)

הניסוח המקראי למצווה מעלה זעזוע אצל הקורא: הנוסח ממחיש את הפסיביות הבלתי נסבלת אל מול מצוקתו של הזולת: לעמוד על דם רעך הפצוע, בתוך שלולית הדם, ולא לעשות דבר- פשוט לתת לו למות.

  • הרמב"ם, משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק א' הלכות י"ד

בעקבות חז"ל, הרמב"ם מנסה לסכם מה בדיוק כוללת מצווה זו, כלומר אילו פעולות מחויב האדם לנקוט למען הצלת זולתו? באילו סוגי סכנה מדובר ואיפה הגבול.

הרמב"ם: באילו מקרים חלה חובת ההצלה?

הרמב"ם מציין חמישה מקרים שבהם חובה להציל אדם הנמצא בסכנה.

חמשת המקרים מחולקים לשלוש קטגוריות: ראייה, שמיעה, וידיעה.

ראייה:

1. כאשר רואים מישהו טובע בים.

2. כאשר רואים ששודדים מתנפלים על מישהו.

3. כאשר רואים נמר מתנפל על בן אדם (חיה רעה).

שלושת המקרים האלה הם דוגמות למצבים שבהם רואים בעיניים באופן ישיר ומיידי, שהאדם נמצא בסכנה, ואי אפשר להתעלם מהחובה להציל. לכן, חובה להציל בעצמך או להזעיק עזרה, או לשכור אנשים שיצילו.

שמיעה:

4. אם שומעים שגויים (מישהו מהשלטונות) או מוסרים מחשבים עליו רעה, או אנשים שהם חלק מהשלטון שחושבים לעשות רעה לחברך- עלייך לספר לחבר ולהגיד לו שעומדים לפגוע בו. כלומר, הרמב"ם מרחיב את חובת ההצלה גם למקרה שאתה שומע על כוונה לפגיעה, ולא רק כשאתה רואה בעיניים (יותר קל להתעלם ממשהו ששמעת יותר מאשר ממשהו שאתה רואה).

ידיעה: (גם במשמעות של היכרות).

5. אם אני מכיר מישהו אלים שעומד לפגוע באדם אחר, חובה לפנות לאדם האלים ולנסות לפייס אותו, כלומר לשכנע אותו לא לפגוע בחבר. במקרה זה, הרמב"ם מרחיב את חובת ההצלה גם למצבים בהם אני נדרש לפעול באופן אמיץ ופעלתני, לתכנן את דברי הפיוס, ולהשקיע מאמץ רב גם כאשר המקרה רחוק ממני.

חשיבות ההצלה:

הרמב"ם מסביר שההימנעות מההלצה לא נחשבת לעשייה או למעשה שאפשר להעניש עליו, כי כאשר אני נמנע, אינני עושה לכאורה דבר רע (בעצם לא עושה כלום). למרות זאת, מדגיש הרמב"ם שההימנעות היא חמורה מאד, מכיוון שהצלת חיי אדם אחד משולה להצלת העולם כולו. ולכן, כל כך חשוב להציל ולא להימנע.

 

 

 

 

הרמב"ם מונה 5 מצבים עיקריים, שונים שבהם האדם מחוייב לעזור לזולת:

 המצב שאדם עד לוהמעשים שעל האדם לעשות
רואהאדם טובע בים

ליסטים באים עליו

חיה רעה באה אליו

להציל בעצמו או לשכור אדם אחר שיציל
שומעגוים או מוסרים מתכננים רעה עליו

או טומנין לו פח

לספר לחברו
יודעיודע על אנס – תוקפן שרוצה לתקוף חברלנסות לפייס

הרמב"ם מסכם את דברי חז"ל למצוות "לא תעמוד על דם רעך" ומונה חמישה מצבים עיקריים שבהם האדם מחויב לבוא לעזרת זולתו. לפיו אופן העזרה הוא תלוי סיטואציה ותלוי מעורבתו (רואה, שומע, יודע), של האדם במקרה.מדבריו של הרמב"ם עולה כי ערך החיים, אפילו של אדם אחד בודד הוא ערך עליון ומכאן שהצלת נפש אחת היא שוות ערך להצלת העולם כולו- להמשך האנושות.

קשרי הון-סגנון: הביטוס והון תרבותי

כיצד הסגנון שלנו משפיע על המעמד החברתי שלנו ועל סיכויי ההצלחה שלנו בחיים? על הקשר בין מושג ההון התרבותי ו"הביטוס" אצל בורדייה

עוד דברים מעניינים: