מחשבת ישראל: המשפחה ואורחות החיים – הרמב"ם

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

  1. תפיסת היהדות כהשקפת עולם \ הרמב"ם, משנה תורה

הסיפור של הרמב"ם מתחיל עם ציון העובדה שאברהם היה צעיר מאוד ("נגמל", קטן) כאשר התחיל את התהליך המחשבתי. אברהם שואל שתי שאלות פילוסופיות: "מי מנהיג את הגלגל?" (ומתכוון לגורם ההשגחה) ו"מי מסובב את הגלגל?" (ומתייחס לגורם הבריאה). בטקסט קיימת הדגשה לכך שתהליך המחשבה של אברהם היה ארוך וממושך ; הוא החל בגיל צעיר ונמשך עד גיל 40. כלומר, הרמב"ם טוען בכך שתהליך גיבוש הזהות (בעיקר הזהות המונותאיסטית) אורך זמן. נוסף על כך, הרמב"ם מדגיש את היותו של התהליך שכלי-עצמאי, ומכך ניתן לגזור שתי מסקנות:

א.     מכיוון שהתהליך הוא שכלי, כל אדם יכול לבצע את התהליך, משום שלכל אדם יש שכל. נוסף על כך, בהמשך הטקסט מתברר שכאשר אברהם חושף את האנשים לאמונה בה', הוא מתאים את התוכן לכל אדם, לפי רמת שכלו. כלומר, תהליך שינו האמונה הוא אפשרי ופתוח לכל אחד, לפי הטקסט של הרמב"ם.

ב.      מכיוון שהתהליך הוא אוטו דידקטי ועצמאי, אין האדם חייב להסתמך על מורה או על גורם מתווך בשביל לבצע את התהליך. אמנם אברהם גדל במשפחתו עובדת האלילים, אך מה שמכריע את זהותו של האדם היא הבחירות שביצע והשקפת עולמו.

אברהם מגיע לשלוש מסקנות בעקבות התהליך השכלי-עצמאי שעבר:

א.     יש אלוהים אחד (כלומר, גילה את האמונה המונותאיסטית).

ב.      האלוהים הוא הגורם המשגיח והבורא.

ג.      לא קיימים עוד אלוהים (ובכך סותר את האמונה הפוליתאיסטית, עובדת האלילים).

בתקופתו של הרמב"ם מתנהלים פולמוסים תיאולוגיים באירופה בין חכמי שלוש הדתות. הרקע ההיסטורי של הרמב"ם משפיע על הטקסט שכתב. אברהם מתחיל לנהל פולמוסים תיאולוגיים פילוסופיים עם עובדי האלילים "הטיפשים" (כפי שכינה אותם הרמב"ם – אליטיסטיות), ובסופם שובר את פסלי האלילים (אלוזיה למדרש חז"ל). ולמרות שהוא גובר עליהם בראיותיו הפילוסופיות, ההגמוניה (הקבוצה התרבותית השלטת, ע"ע חילופי משמרות תרבותיים) מסרבת לקבל את רעיונותיו המהפכניים והמלך מנסה להורגו. לפי הטקסט, עבודת האלילים היא טעות המנוונת את יכולת האדם לעבור תהליך מחשבתי. לאחר שאברהם מגבש את זהותו ומנסה לשכנע את משפחתו בצדקתו, הוא מבין שאין ביכולתו לשכנע את סביבתו ביחס לטעותה, מחליט לעבור ממקום למקום ולהפיץ את דבר האלוהות החדשה.

הטקסט של הרמב"ם מציג את היסוד של השקפת העולם כיסוד החשוב ביותר בהבניית הזהות. אף שאברהם נולד למשפחה עובדת אלילים, ע"י שינוי תפיסת אמונתו והשקפת עולמו הוא מגלה אמונה חדשה, ופותח אותה בפני כל אדם שמוכן להאמין בהשקפת העולם הזו, וכך מגבש רבבות אנשים לידי עם. אמנם המשפחה היא סוכנת החיברות הראשונה של האדם (דרכה נבנית מערכת הערכים והנורמות הראשונית של האדם), אך האדם ע"י בחירה יכול להשתנות. יחד עם זאת, בטקסט ניתנת חשיבות למשפחה בכך שהיא מהווה את אחד הכלים להעברת התפיסה הדתית לדורות הבאים. זאת ע"י לימוד וההוראה על דרך הספרים (שכלי). בנוסף, המשפחה מתפקדת כמסגרת חינוכית שמסייעת להעברת השקפת העולם (אברהם ממנה את בנו למורה), שהיא היסוד המבנה בהשקפת העולם. זוהי גישה אוניברסאלית. לטקסט יש מספר מקורות:

א.     מדרש חז"להרמב"ם מפתח את הטקסט של חז"ל, שנלקח מתוך "בראשית רבה", ספר הפרשנות של ספר בראשית. חז"ל שואלים מדוע התגלה אלוהים דווקא לאברהם. התשובה המוצגת בטקסט היא שכאשר אדם מחפש ושואל את עצמו שאלות, הוא ימצא הנהגה בתנאי שהוא מחפש אותה. אברהם תהה כיצד העולם יכול להתקיים ללא מנהיג (העולם פוליתיאיסטי – נטול סדר כמו בטירה הנשרפת בטקסט של חז"ל) ובגלל שהוא החל בתהליך מחשבתי הוא מצא תשובה.

ב.      משל המערה נכתב ע"י אפלטון, ולקוח מתוך ספר הפוליטיאה, שעוסק בשאלה מהו החינוך הראוי, מהו השלטון הראוי ומהי המדינה הראויה. במשל המערה של אפלטון מתנהלת שיחה בין סוקרטס לגליאוקון, אחד מתלמידיו (לא ידוע אם אלו דבריו של סוקרטס או אם נשתלו ע"י אפלטון, ואלו בעצם רעיונותיו). משל המערה מתאר סיטואציה בה אנשים הכלואים בתוך מערה וכבולים זה לזה, צופים בצללים המוטלים על הקיר ע"י אנשים החולפים מול המערה. אף אחד מהם לא מטיל ספק במה שנגלה אליהם, והם עורכים משחקי חיזוי לצללים. במשל, אחד מהאנשים משתחרר מכבליו ויוצא מן המערה, ונתקל בקושי פיזיולוגי (התרגלות עיניו למעבר מן החשכה לאור ובניוון שריריו) ובקושי מחשבתי (על כך שהוא מוצא שקיימות אמיתות אחרת מאלו שהאמין בהן במערה). בתהליך הדרגתי האדם מתרגל לעולם החדש, תחילה מביט בהשתקפויות השמש ואז בשמש עצמה, ומבין שהיא מנהיגה את העולם. עולה שאלה במשל האם האדם יעדיף לחזור למערה ולחושך ולחיות כאדם העליון, או לחיות בתנאים ירודים בעולם "האמיתי". אם האדם יחזור למערה, עיניו לא יתרגלו לחשכה וייחשבו ל"מקולקלות" ע"י האחרים. מוסכם במשל שאם האדם ינסה לשכנע את חבריו לצאת מהמערה, הם יהרגו אותו.

קיימת הקבלה בין הסימבוליקה במשל לרעיון המנחה בטקסט של הרמב"ם. האסירים מסמלים את כל בני האדם, תחרויות החיזוי את המדע (תצפיות), הצללים את המציאות השגויה והעיניים כשכל. המשל מדבר על כבלי המחשבה של האדם, שחי במציאות שגויה משום שהוא משתמש בכלים סובייקטיביים כמו חושיו. המדע מספק אמת שגויה מכיוון שהוא מבוסס על תצפיות, שאלו מבוססות על החושים. העולם מחוץ למערה הוא עולם האידיאות, שכולו סובב סביב השמש, האידיאה העליונה. אברהם משול לאדם שיוצא מן המערה, והוא הפילוסוף. אברהם מנסה לשחרר את כבלי המחשבה של האנשים בחברה עובדת האלילים. בהדרגה (כאדם במשל) אברהם מגיע לתפיסת עולמו החדשה ומבין שהשמש מניע את העולם (השמש משולה לאלוהים).

11 ציטוטים ספרותיים על משפחה

13 ציטוטים על לאומיות

היא מניעה את העולם כבר הרבה זמן אך האם היא טובה לו? ציטוטים (ביקורתיים) על לאומיות ופטריוטיות

עוד דברים מעניינים: