מחשבת ישראל: המשפחה ואורחות החיים – מקורות מקראיים

מחשבת ישראל: המשפחה ואורחות החיים – מקורות מקראיים

מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: סיכומים במחשבת ישראל

א.    בראשית י"ב י"ג – בטקסט של בראשית י"ב זה אלוהים מציג לאברהם דרישה ולצידה גמול. הדרישה היא להתנתק ממשפחתו (מוצג באפן הדרגתי: ארצך ß בית אביך), ובתמורה הוא יקבל גמול. אלוהים מבטיח לו ארץ, שהוא וצאצאיו יהפכו לעם ואף פרסום וברכה. אלוהים בעצם דורש ממנו בעצם הניתוק להפוך לטבולה ראסה (מושג שטבע ג'ון לוק), לוח חלק. אך ההבטחה האמיתית, המפורטת, מופיעה רק לאחר ניתוקו הסופי של אברהם ממשפחתו (כאשר נפרד מלוט). התנועה הציונית השתמשה בהבטחת אלוהים כנימוק לציונות ולבעלות על ארץ ישראל. הם ראו בטקסט הזה עדות היסטורית לכך לקניינו של עם ישראל על הארץ. בספר "קהילות מדומיינות" של בנדיקט אנדרסון נטען שאין חשיבות לשאלה האם האתוס (הסיפור הלאומי) של תרבות מעוגן במציאות. אם הקהילה תופסת את עצמה כצאצאים של אותם האבות, ואם היא מתייחסת לאירועים מסוימים ככאלו שעיצבו אותה כקהילה, ואז היא נחשבת לקהילה. אלוהים מתעקש על הניתוק של אברהם, מכיוון שהטקסט דוגל בתפיסה משפחתית. על מנת להקים משפחה חדשה, יש להתנתק מהקודמת.

ב.    שמות א' (ממשפחה לעם) בטקסט הזה מתרחש המעבר ממשפחה לעם, כאשר בפעם בראשונה מוזכר הביטוי "עם בני ישראל", ומתרחש התרחשותה החלקית של ההבטחה (עדיין לא קיימת ארץ). מופיעים ארבעה פעלים המתארים את התרבות בני האדם (כלומר, יש דגש על כך), המתקשרים בעיקר להתרבות חרקים ובעלי חיים. זו נימה מאוד מזלזלת, ולכן נשאלת השאלה מיהו המספר בקטע הזה (ייתכן ומסופר מנקודת מבט מצרית). ייתכן גם שיש חזרה על הפעלים מתוך ניסיון להסביר כיצד הפכו בניו של יעקב ממשפחה לעם. מתוארת התנגשות בין שתי ישויות חברתיות. פרעה הוא זה שמכנה בפעם הראשונה את בני ישראל עם. ייתכן וזה נובע משני טעמים:

  1. לפעמים האדם לא רואה בעצמו דבירם מסוימים, ורק גורם חיצוני יכול לראות את הדבר.
  2. "האחר התרבותי" מעורר חשש, וחברות משליכות עליו את כל מה שלא רוצות לראות בעצמן.

ג.      שמות ג' (אלוהי האבות) אלוהים מקיים את חלקה השני של ההבטחה, כאשר מבטיח לבני ישראל ארץ. נוסף על כך, "בין השיטין" חוזרת ההבטחה להפיכת המשפחה לעם, משום שכאשר הם עבדים הם עם של עבדים וזהו לא מימוש מלא של הבטחתו. כל אלו ממוצים בכינוי "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב". כלומר, אלוהים ממש את ההבטחה בשל המחויבות המשפחתית (אין תנאי!). אלוהים מציג את הארץ כארץ מפתה, על מנת לשכנע אותם לעזוב את הדבר המוכר.

ד.     שמות י"ט (ברית סיני) בברית סיני אלוהים פותח בכך שהוא מזכיר לעם ישראל את הדברים  שעשה למענם, בכך שהוציא אותם ממצרים והפך אותם לבני חורין. אך הוא מציב בפניהם תנאי, שישמרו על חוקיו ומצוותיו שמשה העביר מהר סיני לעם (כל תרי"ג המצוות). מדובר על מצוות תיאולוגיות ודתיות, וגם מצוות חברתיות-מוסריות. לפי הכתוב בטקסט, אם עם ישראל יקיים את חובתו בהסכם הוא יהפוך להיות עם סגולה, העם הנבחר ע"י אלוהים. הם יהפכו להיות קדושים מבחינה מוסרית.

הבדלים בין הטקסט הזה לטקסטים הקודמים:

  1. בטקסטים הקודמים שמייצגים את תפיסת היהדות כמשפחה, כאשר נכרת הסכם בין אלוהים לצאצאי עם ישראל, קיים תנאי אחד אותו אברהם צריך למלא (הניתוק ממשפחתו) והוא בלבד. צאצאיו ממשיכים ליהנות מההשגחה האלוהית ללא קיום כל תנאי נוסף. ואילו בברית סיני מוצב להם תנאי שהם מחויבים להמשיך למלא, כי אם לא הברית לא תהיה תקפה יותר.
  2. הטקסט הזה הוא הרבה יותר קונקרטי, ומציב תנאי ממש וברור.
  3. בטקסטים הקודמים ההבטחה ניתנת לאדם אחד בלבד, ואילו כאן היא ניתנת לכמות רבה של אנשים במעמד הר סיני, ולכן כל אחד ואחד מהם מחויב לקיימה.
  4. זוהי הבטחה להשגחה פרטית על העם ("עם סגולה").

להבין את חלומות יוסף עם פרויד

יוסף ידע מצוין לפתור חלומות של אחרים, אך את משמעות החלומות שלו לקח לו כל חייו לפתור. זיגמונד פרויד מסביר מדוע.

מועדון 27 – מיתוס או מציאות?

מה משותף לג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, איימי וויינהאוס? והאם בשביל תהילת עולם צריך למות צעיר? מיתוס מועדון 27

עוד דברים מעניינים: