קראטה ני סנטה נאשי (אין התקפה ראשונה בקראטה). ביטוי זה, החקוק על אנדרטה לגיצ'ין פונקושי (Gichin Funakoshi) במנזר הזן אנקקוג'י בעיר קאמאקורה, מגלם את תמצית הקראטה האוקינאווי[1]. הקראטה הוא אומנות לחימה, אך עם זאת הוא פותח בידי אנשי אוקינאווה כשיטת הגנה עצמית ללא כלי נשק. התרבות הייחודית של האוקינאווים, אנשים אוהבי שלום החפצים לחיות ללא כלי נשק, גרמה להם לרומם את האינסטינקט של שימור-עצמי לצורה הגבוה ביותר – אומנות הקראטה-דו.
כשאחד מהחיילים הגדולים בהיסטוריה, נפוליאון בונפרטה, שמע שאנשי אוקינאווה אינם נושאים כלי נשק, הוא יכול היה רק להגיב בהשתאות "ללא כלי נשק, כוונתך כי אין להם תותחים?". שני אנגלים שנסעו עם הצי לסין ואז לנאהה (Naha), העיר הראשית של אוקינאווה, סיפרו לנפוליאון על אנשי אוקינאווה בביקור בסנט-הלנה ב1816. נפוליאון לא יכול היה להאמין כי אנשי אוקינאווה אכן לא נשאו כלי נשק, ושאל אם הם משתמשים בחניתות או קשתות, או אולי סכינים וחרבות. כאשר ענו לו כי אנשי אוקינאווה אינם נושאים כלי נשק מכל סוג שהוא, נפוליאון קרא "כוונתכם כי הם באמת אינם נושאים כל כלי נשק? איני יכול להבין אנשים שאינם מעוניינים במלחמה"[2].
לחימה עדיין נמשכת בחלקים מסוימים של העולם. איש אינו מצפה כי מצב העולם יכול להתדרדר עוד הרבה יותר מבלי תוצאות עגומות לכל. המצב, אולם, הינו סבוך ביותר ולא יתיר למדינות שוחרות-שלום להפסיק לייצר כלי-נשק. מצב של שלום יחסי בעולם נראה כתלוי על שוויי משקל עדין של כוח צבאי בין האומות הגדולות.
אולם שלום עולמי אמיתי ניתן להשיג רק כאשר כל כלי הנשק של הרס יונחו הצידה. אנשי אוקינאווה השלבים וחסרי הנשק הינם הוכחה חיה לאפשרות של עולם ללא מלחמות. כל האנשים יוכלו לחיות בשלום אם הם ייקחו דוגמא מאנשי אוקינאווה.
המין האנושי חייב להשמיד את צרות-המוחין הגורמת לו לקום זה על חברו, ולסגל לעצמו אופקים רחבים. ניתן לעשות זאת דרך לימוד הקראטה. קראטה כפי שיש לעסוק בו הוא אינו ספורט תחרותי או אלים, בו אנשים ניצבים זה מול זה. הוא גם אינו אימון גופני לשם האימון ותו לא, בו המטרה היא לרסק לוחות או לבנים בלבד. קראטה הוא אימון של הן הגוף והן הנפש, והוא מוביל את האדם להבנה טובה יותר של עצמו ושל העולם.
קראטה הוא אימון-עצמי בשלמות, אמצעי בו אדם מסגל לעצמו את המיומנויות בהן אין ולו כשערה המפרידה בין האדם ומעשיו. זה הוא אימון ביעילות. זה הוא אימון בביטחון-עצמי. התגמולים שהוא מספק הם כאן ועכשיו, מכיוון שהוא מאפשר לאדם להתמודד עם כל מצב עם בדיוק השקעת המאמץ הנכונה, לא מעט מידי ולא יותר מידי, והוא מעניק לו שליטה על תודעתו שאחרת הייתה הפכפכה כך שגם סכנה פיזית מבחוץ וגם תשוקה משתוללת מבפנים אינם יכולים להניעו ממקומו.
בעמודים הבאים, בהתאם להבנתי של האומנות, אני ניסיתי להבהיר מהו הקראטה וכיצד יש לעסוק בו. נכון להיום, לא גלל בכתב כל מאסטר אוקינאווי את מחשבותיו על התיאוריה והמעשה של קראטה-דו. אומנות הקראטה הועברה מדור לדור על ידי מסורת בעל-פה והוראה מיד ליד. אני הנחתי על נייר את מחשבותיי על קראטה בתקווה כי הטוהר ומהות של הקראטה האוקינאווי ישתמר בידי תלמידיו בכל העולם. אני מאמין
כי לפילוסופיה הבסיסית של הקראטה האוקינאווי יש רבות להעניק לעולם. יש תקווה לכל האנושות בביטוי קראטה ני סנטה נאשי.
אני רוצה להביע את הערכתי העמוקה לאנשים הבאים בעבור מאמציהם בהפיכת ספר זה למציאות:
ק. שינזטו ומ.שירומה, שתרגמו את כתב ידי ביפנית; פ.באהר שסייע בתיקון של התרגום הראשוני; ג'.נישימה, ג'. טומה וד"ר גורדון וורנר בעבור טוב ליבם בכתיבת ההקדמות וההמלצות; ס. אומינה, ששימש שכמייעץ טכני ויועץ; ס. בורגר שסייע בתיקון והקלדה מחדש של התרגום המקורי; ד"ר סילביה וולש, אוון מאסטרס וז. השיקי, שערכו, תיקנו והדפיסו מחדש את התרגום בצורת ספר; ד.סמפסון וגב' סמפסון, שסייעו לק.שינזטו בעריכת ותיקון התעתיק הסופי; ולרבים אחרים שתרמו מזמנם ומכוחם בכדי לסייע ולאפשר את הספר הזה.
[1] גיצ'ין פונקושי, מאסטר קראטה אוקינאווי מפורסם, נסע ליפן ב1922 ולימד שם קראטה. הוא נשא מימרה זו עימו מאוקינאווה, וכאשר הוא מת ב1957, חקקו אותה תלמידיו על אנדרטה שהם הקימו לזכרו.
[2] Basil Hall, Voyage to the great Loo-Choo (London, John Murry, 1818)
