המהפכה המדעית של המאה ה – 17
מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש
תפיסת השלטון ומבנה הכוח החברתי עוברת תמורות מרחיקות לכת בעת החדשה. במאה ה-17 ישנה מצד אחד ישנה תופעה של ריכוזיות שמקבלת את השם אבסולוטיזם ואח"כ גם אבסולוטיזם נאור כלומר יותר מהפכני . הרפורמציה הביאה למעשה להתפוררת של הכנסיה הדתית , אין יותר כנסיה מול מדינה , כלומר אם יש כוח ויכולת לפורר רשות דתית אז ניתן לפורר גם רשות מדינית וכך אני אבחר את הרשות המדינית ע"פ הצרכים שלי .
לאחר הרפורמציה אירופה צועדת לשני כיוונים במקביל – אבסולוטיות ופרלמנטריזם ( שלטון ליברלי ) . אבסולוטיזים הוא לא תולדה של הגות מדינית אלא התרחשות חברתית מדינית , בעוד שהפרלמנטריזם הוא תולדה של הגות מדינית הבאה לידי ביטוי בתפיסתו של ג'ון לוק .
בין אבסולוטיזם ופרלמנטריזם – מתקופת הרנסנס שתי תופעות מתפתחות במקביל , מצד אחד יש מדינה ריכוזית שאח"כ מקבלת את השם אבסולוטיזם ובמקביל מתפתחת תפיסה פלורליסטית , או הריבונות שלו נמצאת בידי אדם אחד . הרפורמציה גם תרמה לחיזוק המדינה בעצם קביעתה למי השלטון ולא הדת .
שתי ההתרחשויות הללו צועדות במקביל לאורך תקופה ארוכה .
אבסולוטיזם – הוא אינו תוצר של מחשבה הוא תוצר של התרחשות היסטורית , מדינה ריכוזית . צרפת , פרוסיה , אוסטריה , שבדיה , העות'מאנים למשל הם דגמים של משטרים אבסולוטים . הפילוסופים שנתנו ביטוי למשטרים הללו הם ג'אן בודן ( 1599-1530 ) ותומאס הובס ( 1588-1678 ) , הם נתנו צידוק אידיאולוגי , המשטר האבסולוטי הוא משטר נכון .
לדוגמא : במאה ה – 16 מה שמאפיין את צרפת זה מלחמות דת , היא מדינה קתולית אך היא עצמאית מן האפיפיור , בצרפת דיברו על מלך אחד , חוק אחד , ואמונה אחת , צרפת הייתה מעצמה בתקופה זו . בצרפת הייתה מלחמת דת אכזרית .
מלחמות דת פגעו בכוחה של המדינה , בכוונה במלחמות דת הוא בטווח מתמשך של הפרוטסטנטים , על הרקע הזה כתב ג'אן בודן את ספרו : "שישה ספרים על הרפובליקה" , הוא היה אדם קתולי אך ראייתו היא האינטרס של המדינה . אם אנו רוצים לשמור על כוחה של המדינה הרי מלחמת אזרחים יוצרת תוהו ובוהו ( הפרוטסטנטים אינם עשויים ממקשה אחת ) . בודן קודם כל רוצה להשמיט את הבסיס הדתי מהאינטרסים של המדינה , אז הוא משתמש בפעם הראשונה במילה "ריבונות" , הוא אומר כך שהבסיס לחופש הנתינים הוא השליט ומה שמאפיין את השליט הוא הריבונות , כלומר העוצמה האסולוטית היא הריבונות , אדם שהוא ריבון הוא אינו מוגבל ע"י כוח כלשהו מבפנים ומבחוץ. זוהי למעשה ראשיתה של המחשבה אודות הפרדת דת ומדינה.
חשיבות הריבונות היא שפעם ראשונה אנו מבחינים בין מהות ובין צורה , זאת אומרת שאם אומרים מונרכיה זאת צורה , אבל בכל מקום יש לה משמעות שונה , בחלק מהמקומות היא שלטון עם ובחלק מהמקומות היא שלטון מלך . צרפת הייתה בין המדינות האחרונות שחיסלו את המשטר הפיאודלי .
אנו מדברים על עוצמה אבסולוטית שבודן נתן לה ביטוי בכך שאסור להתיש את כוחה של המדינה והוא מבחין בין שלושה חוקים :
1. חוק אל – קובע את אופייה הדתי של המדינה , האופי הנוצרי שלה ( קתולי או פרוטוסטנתי ) .
2. חוקי טבע – בני אדם יש להם חירות עצמית , לבני אדם יש זכויות וכדומה , ולכן בצרפת לעולם לא הייתה עבדות כמו שאנחנו מכירים אותה במדינות אחרות .
3. חוקי הממלכה או הנורמות שמאפיינים את הממלכה , רודן מייעץ לשלטון האבוסלוטי להתייעץ מפעם לפעם ע"י העם .
לכן אנו רואים שבמדינות אירופה ( שבדיה , פרוסיה ומאוחר יותר צרפת ) מתחיל להתאפיין שלטון ריכוזי אבסולוטיזם , שאח"כ יהפוך להיות אבסולוטיזם טהור . אין שליט אבסולוטי שלא היה פטרון של האומנות , היא צורך בעזרה מן השליט לשם עשיית אומנות . תפיסת העולם היא לא דתית אלא מהו האינטרס של המדינה , כבר בתקופה הזאת של תחילת המאה ה – 16 מתחיל להתעצב השלטון האבסולוטי בלי ההקשר הדתי , כלומר אנו מוצאים ביחב"ל בריתות בין מדינות וקירבה בין מדינות פרוטסטנטיות וקתוליות מכיוון שמה שאיחד אותם היא התפיסה האבסולוטית ( לדוגמא : החשן רישלייה ) .
האנשים שהיו בשלטון התבססו ע"פ קשרים , האנשים שהיו במרכזי השלטון חוץ מהמלך או השליט היו אינם יעילים ( לואי ה – 14 – "המדינה היא אני" ) , לכך השליט צריך לתת ביטוי : וזאת ע"י צבא גדול וחזק, מתחילים לבנות רחובות וערים גדולות מאוד ( סן פטרסברוג , וינה , פריז וכו' ) .
בתקופה הזאת מתחיל משטר כלכלי בשם "מרקנטליזם" זאת אומרת שצריך להגדיל כמה שיותר את המקורות הכלכליות של המדינה , איך עושים את זה ? ע"י הגבלת מכסים . מניעת הוצאות מקורות , הגדלת העושר ע"י יצירות חברות מסחריות קולוניאליות השומרות על המדינה למשל מפני שודדי ים , הן משלמות את המיסים שצריך לשלם .
אך אח"כ צמח משטר והוא המשטר באנגליה : משטר פרלמטרי , הפרלמנט מנע את השלטון האבסולוטי ששימש דגם ע"י צרפת לשאר מדינות אירופה . בסוף המאה ה – 17 מתעצב משטר אנגלי שהריבונות נמצאת בידי הפרלמנט . מה שמייחד את אנגליה הוא "אי" שהכוונה שלו שיש ביטחון יותר מאש בכל מדינה אחרת . אנגליה בניגוד לצרפת אין את המלחמות שאיפיינו את צרפת , הרי כך לא היה מצבי חירום , לא צריך להחזיק צבא גדול , אין צורך בקבלת מיסים ותקציבים מהשלטונות . באנגליה הייתה בקרה ע"י אנשי הפרלמנט על פעילות המלך .
באנגליה בניגוד לאחרים , התארים עברו באצולה רק לבן הבכור בניגוד לצרפת שעברו לכל בני המשפחה . באנגליה יש את האיכרות הגבוהה והבורגנות ובינהם נוצר מעמד ביניים , בניגוד למדינות אחרות שבצרפת הייתה אסיפת המעמדות ובגרמניה הרייכסטאג . באנגליה בנו שתי בתים – הבית העליון ( בית הלורדים ) והתחתון ( אצולה נמוכה , בורגנות , רוב ההתיעצות מתבצעת דרכם ) .
חוקים לא היו חוקי המלך , אלא אלה היו תקדימים : באנגליה אין חוקה , הייתה מערכת של חוקים ותקדימים שהיו בממלכה לפני כן ולכן המלך אינו עומד מעל החוק . יתרה מזאת הבית התחתון יכול להציע הצעת חוק ( "bills" ) . קיים שלטון מלוכני אך המלוכה מודעת למגבלותיה .
שתי מהפכות עיצבו את המשטר האנגלי :
1. המהפכה הפוריטנית של שנות ה – 40 .
2. המהפכה המהוללת של 1688 , שלא הייתה בה שפיכות דמים שעיצבה סופית את המשטר האנגלי .
במאה ה – 16 באנגליה היה "בית טיוודור" – תקופה מלוכנית , שני אישיים בעלי עוצמה . הם הכירו את שלטון הפרלמנט , לאחר מכן "בית סטיוארט" במאה ה – 17 עלה שלטון מלוכני שלא רואה את זה כך אלא רוצה להעתיק את הדגם הצרפתי אבסולוטי לאנגליה , הניסיון הזה של החלפה בדת הקתולית התמזג עם הרעיון של עמדת הפרלמנט – מי שהוביל את ההתנגדות הזאת היו הפוריטנים ( מהמילה "pure" ) זאת אומרת לטהר את אנגליה מהקתולים .
ב – 1628 הפוריטנים הגישו למלך את המסמך ( patition of right ) שדומה למסמך של המגנה כרטה , הוא הגדיר את זכויותיו של הפרלמנט , מלך לא יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי התייעצות עם הפרלמנט . למעשה אנגליה נכנסת למלחמת אזרחית עם הוצאתו להורג של המלך צ'ארלס הראשון , זאת הייתה פעם ראשונה שהייתה מלחמת אזרחית שבו הוקז דם . בסופה של מלחמת אזרחים זו הוקם משטר רפובליקני בראשות אוליבר קרומוול .
על רקע מלחמת האזרחים הזו כתב הובס את ספרו "הלוויתן" התפיסה שלו מושפעת ממדעי החברה , הוא טוען שהכל למעשה הוא תנועה מכנית , מכניזם מאפיין את הטבע , כך גם התחושות של בע"ח והאדם . מבחינתו החשיבה היא לא ניצוץ אלוהי . הוא אומר שיש מצב טבע – "אדם לאדם זאב" , הוא למעשה אומר שהאדם יש לו שאיפה לכוח ועוד כוח כל הזמן , כלומר האדם לעולם לא ישיג את האושר שלו , האדם רוצה עוצמה , אך מכיוון שמצב הטבע מפורר את חייו של האדם אז הוא מעביר את המצב האנרכי למצב מדיני , שלמעשה המדינה תגן על החיים שלנו . אך הוא היה תומך של משטר מוחלט של אדם אחד טוטליטרי , הוא העדיף את המלוכה והאבסולוטיות , הוא חשב שאם אנגליה רוצה למנוע התפוררות של החברה האנגלית אז צריך להקים שלטון אבסולוטי ועדיף שיהיה מלוכני .
קורמוול התחיל את הבעיה האירית , הוא התחיל את ההתיישבות בצפון אירלנד שיצרה את הבעיה האירית שלא נפתרה עד היום , הוא כבש את מיצר ג'יברלטאר שיצר בעיה עד היום בין ספרד לאנגליה – ספרד טוענים שזה שלהם מידי פעם לפעם הם טענים כך בפני אנגליה . אבל קרומוול התחיל גם את שירותי דואר , עיתונות חופשית , בנק לאומי , קורומוול גם התחיל את חזרתם של היהודים לאנגליה .
לאחר מותו של קרומוול בנו לא הצליח להמשיך את דרכו של קרומוול.
בשנת 1660 – החזירו את המלוכה לאנגליה בעקבות זה שהרפורמה לא הצליחה .
בין השנים 60-1649 הייתה המהפכה הפוריטנית – מהפכה על סמכויותיו של הפרלמנט , מעמדו , מעמד הדת הפרוטסטנטית. מכיוון שהיא לא הצליחה החזירו את המלוכה, צארס השני, ולאחר מכן ג'יימס השני.
בתקופת שני המלכים האלו , המשיך המאבק בין המלוכה שרצתה את האבסולוטיזם הצרפתי והחזרת הקתוליזם לבין הפרלמנט שהתנגד. הוא לא היה מוכן לוותר על זכויותיו שנקבעו במגנה כרטה שנקבעה ב- 1215 על פיה חייב להיות בקרה על המלוכה , ומצד שני הדת הפרוטסטנטית שנקעה בעבר היא זו שצריכה להיות הדת של המדינה .
כדי למנוע מהמלכים לעשות מה שהם רוצים , הפרלמנט דרש מן המלכים את ה"טסט אקט" ( כל איש מלוכה חייב להיבדק אם הוא פרוטסטנטי או קתולי – שלא יכול להיות בממשל ) . דבר שני שנדרש הוא ה"אביאס קורפוס" אדם לא יעצר ללא סיבה מוצדקת . ז"א – הויכוח בעצם המשיך .
בתקופההזוצומחות 2 מפלגותחשובות :
1. ויגים – הליבראלים – חרטו על דגלם את צמצום סמכויות המלך .
2. טוריות – שמרנים – הם שמרנים מטבעם ומוכנים לקבל מלך .
מכיוון שהמלוכה לא הייתה מוכנה לשנות את הדפוס הפוליטי והדתי שלה – לכן ב-1688 שני המפלגות האלו חברו יחד והזמינו את ויליאם מאורנז' – מהפכת הקטיפה , המהפכה המהוללת , מהפכה ללא שפיכות דם . באה לקבוע באורך סופי את עליונותו של הפרלמנט הבריטי ולא את עליונותו של הכתר . מתקופה זו והילך סמכויות המלך הולכות ומצטמצמות לאורך השנים , עד היום .
המהפכה המהוללת קבעה כמה דפוסים :
1. עליונותו של הפרלמנט – היא מתבטאת בכך שהבחירות מתקיימות ע"י חברי הפרלמנט , יש חופש ויכוח ודיון , בתי משפט אוטונומים לחלוטין , חופש פולחן מצפון .
2. שלטון שמועל בתפקידו העם רשאי לחליפו .
כשג'ון לוק ( 1632-1704 ) מדבר על שלטון עם הוא מדבר על הרובד של האצולה בעיקר . על רקע המהפכה המהוללת הוא כתב ספר ב – 1691 "על הממשל המדיני" , שם הוא אומר : בני אדם נולדו בזכויות טבעיות , שלטון קיים כדי לשמור על זכויות אדם אלה , יתרה מזאת במצב הטבע שאין שלטון מה שמאפיין את מצב הטבע של האדם הוא שאנשים חיים במצב של שלום , סיוע וכבוד הדדי , אז למה צריך בכלל שלטון ? כי תמיד במצב הטבע יש אנשים שהם יוצאי דופן ולא יכבדו את הזולת . שאם מישהו נפגע יהיה למי לפנות .
לוק אומר שהוא רוצה חברה שתשפר את איכות החיים , לוק נחשב לאבי המשטר בארה"ב ולאבי הדמוקרטיה והתפיסה של זכויות האדם ואזרח, למרות שבתקופה זאת זוהי דמוקרטיה מוגבלת , הפריצה הגדולה לרעיון הדמוקרטי יגיע במהפכה הצרפתית . אנגליה שימשה השראה לצרפתים וכמובן לאמרקאים לגבי הדמוקרטיה .