סיכום בהיסטוריה: הצהרת בלפור

ב2 בנובמר 1917 פירסמה בריטניה את הצהרת בלפור. בהצהרת היא ביטאה את נכונותה לסייע לתנועה הציונית להקים בית לאומי לעם היהודי בא"י. ההצהרה שנודעה לימים כ-הצהרת בלפור עתידה להיות בעלת משמעות מרחיקת לכת בעבור הציונות אז ובמידה רבה עד היום – להלן סיכום של היבטים מרכזיים של ההצרה (חשוב לקרוא קודם על הרקע להצהרת בלפור שמבהיר את ההקשר שבו היא ניתנה).

הסיבות למתן הצהרת בלפור

ההצהרה תגרור תמיכה של יהודים החיים בעולם ובא"י, בבריטניה – הבריטים עומדים לכבוש את א"י ותמיכת היהודים היושבים בא"י תסייע לשלטונם.
חלק מראשי הממשל בבריטניה, וביניהם גם ראש ממשלתה הלורד ג'ורג', היו בעלי אמונה דתית נוצרית שעל פיה מחובתם לתמוך ברעיון הציוני של שיבת היהודים למולדתם.
התחמקות ממחוייבויות קודמות: במהלך המלחמה ניהלו הבריטים מגעים עם הצרפתים וגורמים ערביים על גורל המזרח התיכון. הבריטים העריכו כי פירסום הצהרת בלפור ישחרר אותם מהמחוייבות לצרפתים ולערבים.
רצון לזכות בתמיכת יהדות העולם: הבריטים העריכו כי ליהודי העולם יש כוח במדינות רבות. הם קיוו כי הצהרת בלפור תסייע להם להשיג את תמיכת יהודי העולם במדינות השונות, תמיכה שעשוייה לסייע להם במלחמה ובהסדרים שאחריה.

ראה סיכום מורחב על הסיבות למתן הצהרת בלפור מצד בריטניה

תוכנה של הצהרת בלפור

1. החלק הראשון של הצהרת בלפור פותח בעמדתה של בריטניה ביחס להקמת בית מולדת לעם היהודי בא"י. – "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י, והיא תפעל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו…"
2. בחלק השני מפורטים תנאים שקבעו הבריטים. – " מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת" -. הבריטים רואים את תהליך הקמת בית המולדת ליהודים בעין יפה כל עוד הם לא פוגעים בזכויות של עדות ומיעוטים אחרים הנמצאים בא"י וגם לא במעמד היהודים בגולה. (כלומר שהזכויות של הערבים לא יפגעו ושיהודים שלא רוצים לעלות לא"י לא יסולקו בכוח מכיוון שיגידו להם שעכשיו יש להם מדינה)

נוסח הצהרת בלפור והקשיים בניסוח זה

"רואה בעין יפה" – השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחוייבות של בריטניה כלפי הסיוע לתנועה הציונית. היא לא מבטיחה ליהודים מדינה, אלא רואה בעין יפה את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת.
"בית לאומי" – הבריטים נזהרים בניסוח, לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים במושג המעורפל בית מולדת כדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטנות ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה.
"בארץ ישראל" – הבריטים בכוונה לא הגדירו גבולות ברורים כדי שניתן יהיה לפרש את ההצהרה כאילו היא נוגעת רק לחלק קטן ומסויים מא"י ולא לא"י כולה.
"בתנאי שלא יעשה דבר…" – התנאי נועד למנוע את מחאתם של ערביי א"י או של היהודי בתפוצות שאינם מעוניינים לעלות לא"י.

התגובות לפירסום הצהרת בלפור

1. היהודים הציונים ראו בהצהרה הישג גדול, מבחינתם הייתה זו השגת צ'ארטר.
2. היהודים הלא ציונים חששו שבעקבות הצהרת בלפור מדינות העולם יידרשו מהם לעזוב ולעלות לא"י בניגוד לרצונם.
3. היהודים הדתיים-חרדים התנגדו להצהרת בלפור מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה למדינה רק עם בוא המשיח.
4. הערבים בא"י התנגדו נחרצות להצהרת בלפור והחלו לפעול לביטולה באופן מהיר מכיוון שהם, הערבים, ראו את עצמם כבעלי זכות על הקרקע מאחר והם אלו היושבים עליה מאות שנים. את הצהרת בלפור הם תפסו כניסיון להפוך את פלשתינה לקולוניה אירופית באמצעות היהודים.

ראו גם סיכום מורחב על משמעות הצהרת בלפור לגורמים שונים וכן אודות יישומה והגשמתה של הצהרת בלפור על ידי הבריטים.

קישורים חיצוניים מעניינים:

הצהרת בלפור – הקשרים והשלכות \ פרופ' שלמה אבינרי

האם הצהרת בלפור באמת סימנה את הצעד הראשון להקמת מדינת ישראל? לא בטוח