אנטיגונה – אפיון דמויות: דמותה של איסמנה

אנטיגונה – אפיון דמויות: דמותה של איסמנה

מתוך: סיכומים בספרות – אנטיגונה – אפיון דמויות

דמותה של איסמנה:

  1. איסמנה היאדמות משנית במחזה ותפקידה הוא להאיר את אנטיגונה. בפרולוג היא מתארת את תולדות משפחתם כדי לשכנע את אנטיגונה שהן הנצר האחרון למשפחת אדיפוס, אבל למעשה מוצג הצד העקרוני שבהתייחסותה למצב המשפחתי והציבורי, כפועל יוצא של אישיותה ותפיסת עולמה.
  2. איסמנה היא הגיונית במובן הצר והמוגבל של המילה. הוא פורשת רשימת טיעונים רציונאליים כמו: האחריות למשפחתה, ששתיהן שרידיה האחרונים, ולכן צריכות להיזהר, כמו פגיעה בצו המלך, שהוא הפרת חוק, כמו אישה חלשה מטבעה מן הגבר, או השליט יכול לכפות את רצונו על נתיניו, הכפייה פוטרת מאחריות למחדל, ואווילות היא לחרוג מעבר ליכולת. רשימה זו ממצה את עמדתה. היא מנוגדת לחלוטין מאנטיגונה, היא מרגישה נחותה בהיותה אישה ומשועבדת לגבר.
  3. היא מונחית על פי עיקרון היררכי: אישה-גבר, נתין-שליט, אפשרי- בלתי אפשרי, וכו'.
  4. היא דמות רכרוכית ולא הרפתקנית.
  5. כנגד תחושת הגורל של אנטיגונה איסמנה מציגה תפיסה הגורסת שליטה מלאה בחיים. עמדה פילוסופית זו מעמידה אותה באור שקול והגיוני אך ממעשיה נובעת התכחשותה לרבדים הראשונים של קיומה. היא לא לוקחת אחריות והכרעה ובפרץ דמעות רגשני היא מתחננת לאחותה שתיקח אותה בסוף איתה. היא מגלה שחייה אינם חיים עוד וכך מתגלה ה"אני" המעורפל שלה וחוסר המודעות העצמית שלה.
  6. העימות בינה ובין אנטגונה מציג אותה כדמות בינונית, אפורה, פחדנית וסתגלנית. היא מגלה עמדה פשטנית וחד מימדית. מה שנראה תחילה כהיגיון שכלתני, מתגלה בסוף ככיסוי לריקנות, נחיתות ויאוש, פאסיביות וכניעה בפני רצון השליט.

עוד דברים מעניינים: