אנטיגונה \ סופוקלס – תקציר: מערכה שלישית

אנטיגונה \ סופוקלס – תקציר: מערכה \ תמונה שלישית

מתוך: סיכומים בספרות – אנטיגונה – תקציר המחזה

שירת המקהלה השלישית:

בפתח המערכה השלישית המקהלה שרה אודות האלים המביאים אסונות על בני האדם דור אחר דור. כמו כן, מדברת על הקיצוניות של האדם שתמיד שולטת בו וכי האלים הם אלה המטים את שכלו אל יצר ההרס, ובגלל זה מאבד האדם את היכולת להבחין בין טוב ורע.

המערכה השלישית:

בפתח תמונה 3 ישנו דיאלוג בין קריאון להיימון, שבו משתמש היימון בטכניקה מיוחדת המחולקת לשלושה שלבים:

1. היימון פותח בלשון חלקה ומציג את אביו כבעל תבונה יתרה, כמי שיש בו נועם, כמלך שפקודותיו יקרות לו יותר מאהבת אישה.
2. הוא ממשיך בהצגת דעות נוספות של אנשי העם ומנסה להביא את אביו להבנה שכל תושבי העיר בוכים על הנערה ומביעים בחשאי את דעתם על הצדק שבמעשה שלה. הוא מזכיר לאביו את הערך של: ההקשבה, המתינות, הידיעה לוותר, על היכולת להיות פתוח ללמוד חכמה של אחרים וכו'.

להמחשת דבריו הוא משתמש בשני משלים:

א. משל העץ, שבשעת סופה מכופף את ענפיו ובכך מציל אותם משברון מן הרוח.

 ב. משל הספן המכופף את מיתרי מפרשיו בזמן סופה ובכך מציל את האניה.

ברצונו לרמוז לאביו כי הגמישות ושינוי התנהגות האדם בהתאם לנסיבות, היא הדרך החכמה וכי כדאי להתייעץ עם חברים.

1. היימון מסיים בכעס וזעם, נוזף ומקלל את אביו- טוען שהוא אוויל, שאוהב להשמיע רק את הצד שלו מבלי לשמוע צד אחר, שבמעשיו אין כבוד אלא רמיסה של ערכי האלים, ולבסוף מאיים למות גם הוא אם אנטיגונה תמות.

תגובתו של קריאון : בשלב הראשון של השיחה הוא מגיב בשמחה ואף משבח את הבן החכם שלא נכנע לנשים. הוא ממשיך בהתלהבות את דברי השבח ואף מחזיר לבנו הלל על חכמתו לבחור ללכת לצד אביו. אלא, שמיד לאחר מכן, הוא אומר שהוא לא מוכן ללמוד מפיו של תינוק ובכך מעמיד את דעת הדור הצעיר, כהבל. הוא מתבטא כרודן ואומר שדעת העם אינה חשובה לו- הוא המלך! לבסוף הוא רואה בהיימון חצוף שנכנע לנקבה וחילופי הדברים הקשים ביניהם מעמידים אותו באור קיצוני והרסני.

את עונש המוות לאנטיגונה הוא משנה לכלא במערה שוממה, עם מעט מזון ומים, כדי שתמות בעינויים של רעב וצמא ומסיר מעצמו את האחריות בעצם למותה .

הוא חושש משפיכות דמים בתוך המשפחה, שהרי הדבר אסור, ויכול להיות שהוא מבין בעמקי ליבו שהוא אינו צודק אלא שגאוותנותו לא מאפשרת לו להיכנע.

v        המערכה הזו חשובה משום שיש בה אלמנטים אוניברסליים חשובים כגון:

1. יחסי אבות- בנים: הפער והעימות הנצחיים בין הדורות. האחד לא מבין את השני.
2. 2.      אסטרטגיה מתוחכמת בניסיון לפישור ולמיתון.
3. חשיפת דמותו הקיצונית של קיראון בנוגע לתפיסתו השוביניסטית, הרודנית, הגאוותנית, הלא שוויונית, המזלזלת בכבוד האדם והמתנשאת. קריאון מצוי בשלב הזה בהתדרדרות מוסרית והוא הופך חסר שליטה על חייו וסביבתו.
4. עולה נושא האהבה והנאמנות של גבר לאישה האהובה עליו: היימון מצטייר כבעל האידיאלי שמוכן להקריב את חייו למען אהובתו.