אנטיגונה \ סופוקלס – תקציר: מערכה\תמונה שנייה
מתוך: סיכומים בספרות – אנטיגונה – תקציר המחזה
שירת המקהלה (אודה) השניה:
המקהלה מהללת כאן באופן כללי את כשרונות האדם והישגיו: האדם הוא היצירה המופלאה ביותר בעולם לפי המקהלה, הוא רב כשרון, יודע לחרוש את האדמה, ממציא תחבולות שונות להשתלטות על בעלי החיים ולנצלם לשימושיו, למד לדבר ולחשוב, עיצב סדרי מדינה, יודע לחמוק מגשם עז וקור, גילה תרופות למחלות ועוד. רק דבר אחד לא הצליח להשיג: מפלט מן המוות. תבונת האדם מיוחדת במינה ומעשיו חיוביים ושליליים אך האלים שולטים בו בעניין המוות .
המקהלה מגנה את תכונות השחצנות אצל האדם, באופן כללי, בלי לרמוז על אדם ספציפי. היא מדברת על כך שחטא ההיבריס– חטא הגאווה מבטל כל ערך של האדם, כשבמרכז התפיסה עומדים מאזניים הבוחנים את האיזון שבתכונות האדם. "האדם השלם" על פי היוונים יהיה זה שהצליח לאזן בין כל התכונות שלו ולא הביא לידי קיצוניות אף תכונה, שהרי אם לא כן, לא יוכל להיות "אדם אידיאלי"- "אדם שלם".
המערכה השניה:
בתמונה 2 של המחזה השומר מוביל את אנטיגונה לארמון המלך.
המקהלה רואה במעשה של אנטיגונה יציאה מן הדעת.
אנטיגונה לא הכחישה שעשתה את המעשה ולמרות שהשומר עצוב להוביל אותה לקראת עונשה, הוא קודם דואג לחייו. קריאון משחרר אותו ופוטר אותו מכל אשמה.
בהמשך מתנהל דיאלוג בין קריאון לאנטיגונה, היא מודה במעשה ואומרת שגם ידעה על צו המלך. למעשה, לא התכוונה לבוז למלך, אלא כפי שהיא רואה את הדברים, זה לא צו האלים, וחוק המלך חלש מחוק האלים היציב והעתיק. היא מסבירה שחייה מרים וקשים ממילא ולכן עונש מוות הוא לא אסון גדול עבורה. בחוצפתה הרבה היא מכנה אותו טיפש שחושב שמעשיה הם טיפשות. קריאון נפגע מהפרת הצו, מרגיש שאנטיגונה בזה לו ולועגת לו ומבטיח לה עונש למרות קשרי המשפחה שלהם. הוא גם חושד שאיסמנה שתפה פעולה ומצווה לקרוא לה אך אנטיגונה מוכנה למות לבדה ולא לשתף את אחותה בגורלה, שכן איסמנה בחרה קודם בחיים.
היא ממשיכה להציג את תפיסתה באשר למתים וטוענת שהם שייכים לאלים ולכן אי אפשר לדעת מה הם חושבים- היא נועדה לאהוב ולא לשנוא ולכן אין הבדל מבחינתה בין האחים. קריאון לא מוכן לסבול את השתלטותה של אישה עליו ומכנה את האחיות: זוג בוגדות. לדעתו אנטיגונה חולה, טיפשה ומשוגעת וכעת איסמנה נדבקה ממנה. למרות שאיסמנה מעלה את העובדה שאנטיגונה היא כלתו של הימון, בן המלך, קריאון לא נכנע ואף מביע התנגדות לנישואיי בנו "לאישה רעה". הוא לועג לה בחזרה בדבריו על "שדות רבים שעוד יוכל היימון לחרוש".
v החשיבות של המערכה השניה היא רבה משום שבה נמצא הקונפליקט המרכזי שבין קריאון לאנטיגונה והבסיס לקונפליקט הזה הוא למעשה פרשנות שגויה של צו האלים. כל אחד מן השניים מחזיק בדעה אחרת המתנגשת ויוצרת עימות. חוץ מזה, אלה הן דמויות בעלות תכונות קיצוניות המביאות אותן לאי יכולת להבדיל בסופו של דבר, בין טוב ורע. הגאוותנות והיוהרה שלהם מעוורת את עיניים והם מתגבשים בעמדתם הקיצונית יותר ויותר כך שבסוף דרכם לסגת תהיה סגורה.
v במערכה הזו מתגבשת דמותם של שני הגיבורים הטראגיים של הטרגדיה.
v אז מהו גיבור טראגי?
1. הגיבור הטראגי מייצג את האנושות כולה בהיותו שונה ביותר מן האנושות הרגילה. מצד אחד הוא מייצג את האנושות כולה בתכונותיו האנושיות, השאיפות והמטרות שלו אנושיות ביותר ומייצגות אנשים רבים, אבל מצד שני הוא שונה מהאנושות הרגילה בדבקותו במטרתו באופן קיצוני ביותר. הוא מגלה אומץ לב, עקשנות וגאווה יותר מכל אדם רגיל.
2. הגיבור הטראגי אינו מפשוטי העם, הוא מלך או נסיך. הוא שייך למעמד גבוהה, למעמד מלוכה או מקורב למשפחת המלוכה. הצופים מרגישים טוב כי לא רק בקרבם, בקרב פשוטי העם, קורים דברים קשים, אלא גם בקרב אנשים רמי מעלה מתעוררות בעיות, גם הם צריכים להתמודד עם קונפליקטים, גם אצלם מתרחשות קטסטרופות.
3. הגיבור הטראגי הוא בעל אומץ לב ואצילות המבוטאים באופן קיצוני, הוא דבק המטרתו בעקשנות וחוטא בחט ההיבריס, הגאווה. אופיו חזק, הוא בעל שכל, בעל נחישות.
4. הגיבור הטראגי הוא בעל יכולת סבל עצומה, מסוגל לסבול ייסורים קשים מאוד ומצליח לגרום לצופים הזדהות. הוא הולך לאובדנו בהכרה ברורה ויודע את הנסיבות שבהן פעל, מכיר בטעויות שעשה, מתחרט על מעשיו אך מאוחר מכדי לתקן את פני הדברים.
5. הגיבור הטראגי מביא על עצמו את אסונו תוך חתירה להשגת הצדק והאמת, כפי שהוא רואה אותם ובגלל תכונתו חסרת הפשרות. אבל הוא דבק במטרתו מתוך עקשנות ועיוורון ואינו מתפשר עם המציאות. הוא מורד ומוחה.
6. סופו הוא טראגי, אף פעם לא ב"הפי אנד".
