מושג הכריזמה של מקס וובר

ובר ומושג הכריזמה

כריזמה – הגדרה על פי וובר: "סגולה של אישיות הפרט, אשר הודות לה הוא מובדל מבני-תמותה רגילים ונוהגים בו כאילו ניחן בסגולות על-טבעיות, על-אנושיות, או לפחות בסגולות ספציפיות יוצאות דופן במיוחד". הנקודה המשמעותית ביותר היא ההכרה בתכונות אלו: "הכרה זו היא עניין של התמסרות אישית שלמה, הנובעת מהתלהבות או מייאוש ותקווה". "כריזמה יכולה להיות כרוכה בהכוונה-מחדש סובייקטיבית או פנימית, העולה מתוך סבל, קונפליקט או התלהבות", תהליך שיכול להתרחש בעיתות "משבר נפשי, גופני, כלכלי, מוסרי, פוליטי".

ובר שם דגש על נטייתו של המימד הכריזמטי להתגלם באזורים חברתיים מרכזיים ובמסגרות מקרו- חברתיות, כמו גם במצבים מיקרו-חברתיים המפוזרים במבנה החברתי הרחב.

סימני ההיכר של מערכות חברתיות או פוליטיות שמבוססות על לגיטימציה כריזמטית:

  • הכרה במנהיג מתוך חובה או התחייבות ולא מתוך "רצון חופשי". הכריזמה מעוררת להט מסר, המנוגד בתכלית למוסר המסורתי ולרציונאליות המפוכחת.
  • היעדר מערכת משוכללת של תפקידים, כללים והליכים המנחים את ביצוע משימותיהן האדמיניסטרטיביות.
  • נטייה למרוד בחוקים ובמוסדות מתוך זלזול מהפכני בהליכים פורמאליים ומסורתיים.
  • נטייה להריסת מוסדות ושבירתם.
  • נטייה לחילול הקודש (שנובע מהמאפיינים הנ"ל) לערעור תוקפו של המקודש ושל מה שמקובל כקדוש בחברה.
  • הכריזמה יכולה לגרום ליצירתיות, לחידושים תרבותיים וחברתיים גדולים מחד, ולטירוף וסטייה, שיכולים להביא לפירוק וערעור מבנים קיימים מאידך. אך הניגוד ביניהם אינו כה קיצוני- ואינו מתחייב שיגיע לכדי דיכוטומיות מלאה, אלא רק במצבים קיצוניים.
  • הכריזמה סופה שתתמסד- ותהפוך לדוגמא ל"כריזמה של המשרה", כאשר הסגולות הכריזמטיות יעברו מהאישיות המיוחדת אל המציאות המוסדית הסדירה.

באילו מצבים חברתיים סבר שתפרוץ הכריזמה?

  • מעבר מתחום מוסדי אחד לאחר.
  • כאשר תת-מערכות שונות בחברה צריכות להיות קשורות לפעולות ולערכים המרכזיים של החברה.
  • מצב בו עומדים בני אדם בפני ברירה בין שני תפקידים שונים.
  • מצבים בהם מתערערת או עלולה להתערער השגרה של תפקיד או קבוצה מסוימים.

כלומר, מצבים שעלולים להיתפס ע"י הפרט כדו-משמעיים, בלתי-מוגדרים ומתנגשים, מאיימת סכנה על זהותו, על דימוי הסטטוס שלו ועל יכולתו לקיים השקפה עקבית על העולם הכלל והסדר החברתי בפרט. אנשים הנמצאים במצב של הזדעזעות הסדר החברתי נוטים להיענות לאנשים המסוגלים להציע להם סדר חדש (קוסמי, חברתי או פוליטי), הכולל נורמות, שייכות ואמון במעמדו ומקומו בקבוצה.

ובר בחן בעיקר את הטיפוס האידיאלי בתחום הפוליטי והדתי, אך הם קיימים גם במשפט ובכלכלה. דוגמא לכלכלה נמצא בניתוחו של ובר את היחסים בין הפרוטסטנטים והקפיטליזם. ובר הראה כי גם בתחום ה"חומרי" ביותר מבין התחומים החברתיים, עדיין תלויים השינוי והחידוש האמיתיים לא רק בכוחות ה"אובייקטיביים" של השוק או הייצור, אלא גם בגרסה הכריזמטית של משמעות הפעילויות הכלכליות.

מושג ה"יוקרה": מושג מרכזי בניתוח הסוציולוגי של הריבוד שהופק בעיקרו מוובר. לפי וובר, מקורותיה של היוקרה- הכבוד שמעניקים בני האדם לזולתם- תלויים לא רק בעמדותיהם הארגוניות (תחומי כוח, כלכלה…) אלא גם במידת קרבתם לאותם תחומים המהווים את מוקדיה המוסדיים של הכריזמה- המרכז הפוליטי, התרבותי וכו', ובמידה בה הם נוטלים חלק במרכזים אלה. אך היוקרה לא מתבטאת רק בכבוד ובהתנהגות סמלית- אלא גם בפיקוח על ההשתתפות בתחומי חיים מרכזיים אלה.

אינטרסים מול אידיאות

האינטרסים- החומריים והרוחניים מכתיבים את פעולותיהם של בני האדם. ועם זאת, אידיאות משפיעות אף הן על בחירותיו של האדם.

ובר הוכיח כי התחומים המוסדיים העיקריים (פוליטי, כלכלי, משפטי, דתי…) אינם רק אספקטים ארגוניים של יחסים או מוסדות חברתיים יציבים למדי, או אמצעים להשגת מטרות הנמצאות מחוץ להם, אלא כלולים בהם גם יעדים ומטרות בעלי משמעויות רחבות יותר, אשר אליהן מכוונים אנשים את פעולותיהם.

כלומר- קיימים במוסדות החברתיים גם צרכים ארגוניים וגם זיקה למשמעות הרחבה יותר של המטרות. דבר זה מבטא את הדרך בו מתחברים השגרתי והכריזמטי בתהליך בינוי המוסדות.

ארגונים חדשים צומחים מתוך יחסי גומלין של אנשים המקיימים תהליכי חליפין עם אחרים לשם השגת מטרותיהם המגוונות. המטרות מושפעות ממיקום של האנשים במבנה החברתי והכוח והמשאבים שהוא מעניק להם. אך תנאי החליפין נגזרים בחלקם ממטרות ונורמות בעלות מטען כריזמטי, מהתפיסות הרחבות והיסודיות יותר של הסדר.

במה נבדלת הטרנספורמציה הכריזמטית משינויים מבניים ודמוגראפיים שוטפים? ההבדל טמון בכך שאספקט מרכזי ביותר בכל טרנספורמציה חברתית הוא תהליך התגבשותם מחדש של המרכזים בכל חברה, בעצם תוכנם והגדרתם של הסמלים המרכזיים האופייניים להם ובדרכי ההשתתפות בהם.

מה גרם לאתיקה הפרוטסטנטית להשפיע על הטרנספורמציה?

  • שילוב בין "חיי העולם הזה" לבין טרנסצנדנטאליות- שילוב המכוון את פעילותו של הפרט לפעילויות בעולם הזה ואינו מקדש אף אחת מהן בתור נקודת הסיום למימושו של הדתי באמצעות הכשר דתי.
  • דגש על אחריותו ופעילותו של הפרט.
  • זיקה ישירה ובלתי-מתווכת של הפרט אל הקדוש והמסורת הקדושה.

אספקטים אלה של פתיחות כלפי המבנה החברתי הרחב יותר אפיינה מידה מסוימת של אוטונומיה, וכך אישור תוקפם של סמלי הסטטוס והזהות שלהם היה תלוי רק במעט במרכזים פוליטיים ודתיים.

בנוסף, מגמות טרנספורמטיביות נוטות להתעצם כאשר הן נישאות על ידי אליטות מלוכדות למדי, בעלות תחושה חזקה של זהות עצמית, ובעיקר ע"י אליטות משניות שקרובות יותר למרכז ואינן מנוכרות מהאליטות הקיימות והקבוצות הרחבות יותר של החברה.

כלומר, כדי להקל על הטרנספורמציה- יש צורך מצד אחד בעצמאות וייחודיות, ומצד שני- בלכידות פנימית ופתיחות כלפי המרכז. השילוב הזה שהתקיים אצל הפרוטסטנטים אפשר את עלייתה של זהות חדשה, שקישרה בין ההתחייבות האישית ופעילויות החליפין המוסדיות- הכלכליות,  פוליטיות ואדמיניסטרטיביות. כך פתחה את השקרים בין זהויות אישיות וקולקטיביות בפני קשת רחבה של עיסוקים ספציפיים בענייני "העולם הזה".

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: