"הליכת שביל ישראל כמאבק על "אהבת הארץ

ההליכה את שביל ישראל, בחלקים ממנו או לכל אורכו, היא תופעה הולכת וגוברת בעשור האחרון ועל פי הערכות החברה להגנת טבע צועדים מידי שנה אלפים על נתיבי השביל ומאות מתוכם הולכים את שביל ישראל לכל אורכו מצפון לדרום או מדרום לצפון.

ה"לאומיות" של שביל ישראל, כפי שמעיד בבירור שמו, לוקחת חלק מרכזי בהליכה עליו. ההליכה על שביל ישראל נתפסת בעיני המטיילים עליו ("שביליסטים") כאקט דקלרטיבי שבא לידי ביטוי בהצהרות כמו "לפני שהולכים לראות את הצד השני של העולם צריך להכיר קודם את הארץ שלנו ולגלות כמה היא יפה ומה יש לנו מתחת לאף בחצר האחורית". כאשר מובאות התבטאויות כאלו, יחד עם העלייה הגוברת בפופולאריות של שביל ישראל בקרב צעירים חילוניים ודתיים-לאומיים כאחד, בקונטקסט של האתוס הציוני של הכרת המולדת המובילה לאהבת המולדת, נראה כי ההליכה על שביל ישראל הופכת לזירה של מאבק סימבולי.

במקרה של שביל ישראל נראה כי השלם גדול מסכום חלקיו. שביל ישראל אינו נתפס רק כסך האתרים והנופים, כלומר החוויות וההכרות, שהוא מציע להולכים עליו שכן המטיילים מייחסים ערך סימבולי גדול מאוד לעצם הפעולה של הליכה לכל אורך המדינה מקצה אל קצה. בפעולה שכזו יש כעין אישור שהאדם מכיר את הארץ היטב ועל כן, על פי האתוס הציוני, גם אוהב אותה. החזרה של צעירים חילוניים לעולם הטבע והטיולים, ומרכזיות שלו בעולמם של צעירים דתיים-לאומיים, מצביעה על מגמה של חיפוש אחר אישרור מחדש של ערכים שדומה כי הפכו מנת חלקו של בעיקר הציבור הדתי שהחל להיות יותר ציוני מהציונות החילונית.

ניתן להציע כי ההליכה על שביל ישראל היה בבחינת גיבוש זהות מחודשת של צבר המחובר אל נופי המכורה, שאינה מסתפקת עוד רק בפרקטיקה של טיולים אלא זקוקה לאקט הצהרתי סימבולי של הליכת כל המדינה כולה. את הגודש של מטיילים צעירים ומבוגרים מהעולם החילוני על נתיבי שביל ישראל, הרבה יותר מכל מערכת שבילים אחרת בארץ, ניתן להסביר על רקע ניסיון להשיב הון סימבולי שאבד להגמוניה של הציונות החילונית.

למידע נוסף על שביל ישראל

פרויקט שביל ישראל

יומן מסע על שביל ישראל באתר "המחפש"

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה