מבוא ליחב”ל: זהות, אתניות ולאומיות
מתוך: מדעי המדינה: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
אתניות הינה תודעת שארות רחבה, המבוססת על קשרי דם מדומיינים שיסודם באב\ות קדמונ\ים. זוהי גיניאולוגיה הכרתית – חברתית.
עמיות הינה "מאמר מעשה קיבוצי פוליטי המתבטא בהענקת שם תואר ייחודי לקבוצה המוגדרת על ידי נמניה, ואנשי חוץ, כ"עם".
העמים הם שטוענים לזכותם להיות אומות.
לאומיות הינה בקשת עצמאות מדינית לעם קיים. זוהי תופעה מודרנית המבטאת את הכפילות הטמונה ברעיון האוטונומיה בזכות ההגדרה העצמית, הפרטית והקיבוצית. נושאי דגלה של הלאומיות מבכרים את ריבונות העם על פני "ריבונו של עולם".
האופן שבו זהויות חברתיות קיבוציות מסוימות צומחות ונוצות לגיטימציה לקיומו של עם מכשירות את הקרקע לדרישה לעצמאות ולצמיחת הלאומיות.
הויכוח המכונן
- פרימודיאליזם – קהילות אתנו לאומיות היו כאן מאז ומעולם. ניתן ללכת אלפי שנים אחרוה לעידן הקלאסי ולפניו ולמצוא ביטויים של לאומיות.
- קונסטרוקטיביזם – אינסטרומנטליזם (קהילות מדומיינות – למצוא ולהמציא) – איך אומות צומחות? מדמיינות את עצמן, לא היו קיימות בעבר, אין להן היסטוריה של מאות אלפי שנים. זוהי המצאה מודרנית.
ברור שאם מגדירים את הלאומיות כפועל יוצא של זכות ההגדרה העצמית – זוהי תופעה מודרנית. זכות ההגדרה העצמית הריבונות העצמית זוהי תופעה מודרנית. לא תוכל להיות לאומי בעידן הטרום מודרני במובן הזה. הבלבול בין האתניות ללאומיות הוא השורש של הויכוח הזה. היו קהילות בעבר שמה שאפיין אותן זוהי תחושה של משפחה מורחבת עם קשרי דם ולעיתים הקהילות הגדירו עצמן כעם (עם בני ישראל). הויכוח גם אם הוא מפרה את הספרות הוא עקר. ישנם תופעות אתניות מובהקות בעידן הטרום מודרני, תופעת הלאומיות היא תופעה מודרנית. התפיסה של הקהילות האתניות היא שההיסטוריה שלהן הולכת אחרונה באלפי שנים ואלו השורשים שלהם.
חשיבותה של סמנטיקה – הבחנה אפשרית: מדינות שנולדו מתפיסת זהות גיניאולוגית אתנית לבין ישויות פוליטיות . עם דם מול עם אדמה. קשרי דם מול הקשר לאדמה.
לאומיות אתנית לעומת לאומיות אזרחית – לאומיות אזרחת מבוססת על תודעה אזרחית המכונן אותה היא השותפות הגיאוגרפית בשטחי המדינה.
אתנו לאומיות לעומת פטריוטיזם אזרחי – העדפה שלא להשתמש במושג הלאומיות בהקשר הגיאוגרפי אלא לומר פטריוטיזם בגלל שזה לערבב מין שאינו במינו. ביסודו של דבר התופעה הלאומית צמחה מתוך התודעה האתנית והניסיון ליצור מדינות על בסיס אזרחי גיאוגרפי הוא נספח מאוחר יותר שההשוואה בין הלאומיות האתנית לאזרחית מקלקלת אותו. לאומיות היא פועל יוצא של אתניות – אומה בלטינית היא פחות יותר מה שאתניות היא ביוונית – שימוש בקשרי דם.
האם לגדיר את מדינת ישראל כמדינה יהודית או מדינת כל אזרחיה? יש הבחנה בין לאומיות יהודית – אתנו לאומיות – העם היהודי כקהילה אתנית, משפחה מורחב, קשרי דם מדומיינים. אתנו לאומיו – ציונות – ישראל היא מדינה יש אזרחים ישראליים – יש מתח בין אתנו לאומיות לפטריוטיזם אזרחי ואז עולה הטענה – מדינת ישראל לא צריכה להיות מדינת העם היהודי – אתנו לאומית , אלא מדינת ישראל – מדינת כל אזרחיה. ישראל הוא שם הנובע מהיסטוריית העם היהודי. העניין היותר מהותי – לא תמיד יש הבחנה כזאת במקרים אחרים- כאשר הקהילה האתנית מהווה רוב מוחץ בתוך אזרחיה המדינה ואותה מילה משמשת לשניהם – גם לקהילה אתנית וגם לאזרחי המדינה – איך אתה קובע את בסיס המדיניות ____
באותה סיטואציה כשמגיעים מהגרים חדשים שבאופן מובהק אינם שייכים למשפחה המורחבת – אבל ה יכולים ללמוד צרפתית, נאמנים לרפובליקה – חלק מהצרפתי האזרחי – אך יש חלק שלא יגדירו אותם צרפתים וגם לא יגדירו את עצמם צרפתים.
במדינה דמוקרטית כלל אזרחיה המדינה יבחרו את הממשלה הנבחרת. אנו יוצרים פיצול בין הישות הפוליטית לסמכות הפוליטית העמים הזהויות המעצבים את הרמות הפוליטיות העם אלה עמים שונים. להלכה לכל מדינה דמוקרטית היא מדינת כל אזרחיה מתוקף העובדה שלכל אזרחיה יש את הסמכות לעצב את זהותה פוליטית.