אריסטו (322-384 לפנה"ס) היה בנו של רופא והצטרף בגיל 17 לאקדמיה של אפלטון ולמד שם עד שזה נפטר. אף אף שאריסטו נחשב לתלמיד מצטיין של אלפטון, הוא לא נתן לדמעות שעל הקבר להתייבש לפני שהחל לבקר את תורתו בחריפות. אריסטו בעיקר התנגד בנרחצות לרעיונות של תורת האידיאות של אפלטון וטען כי אין עולם המתקיים מעבר לתופעות.
בשנת 342 נקרא אריסטו לשמש בתור מחנכו של בנו של מוקדון (לימים אלכסנדר הגדול) ובשובו לאתונה ייסד אקדמיה בשם הליקיאום. לאחר מכן עזב את אתונה משום שחשש כי האתונאים יזמנו לו גורל דומה לזה של סוקראטס. הוא מת שנה לאחר מכן.
אחת ממפעליו החשובים של אריסטו היה תורת הלוגיקה שלו, אך הוא עסק בתחומים רבים החל מביולוגיה ועד אתסטיקה). נהוג לחלק את הגותו של אריסטו לשלוש תקופות זו תחת חסותו של אפלטון ממנה לא שרדו כתבים, תקופת הנדודים שלו שבה בעיקר ביקר את תורת האידיאות של אפלטון והתקופה השלישית בה עסק בעיקר במחקר אמפירי.
אריסטו הותיר חותם כביר על התרבות המערבית (עד היום הוא אחד משמות הפילוסופים הפופולאריים ביותר במנועי החיפוש באינטרנט, לראייה). כל הדתות המונותיאיסטיות התמודדו ואימצו מרכיבים של תורתו והיא קבעה לחלוטין את אופי וכיווני המחשבה של ימי הביניים עד לעת החדשה, בה התגלע כעין מרד נגד אריסטו.
את תורת האידיאות של אפלטון סתר אריסטו בעזרת טיעון האדם השלישי. כיום מוכר יותר טיעון האדם השלישי בתור בעיית הכוללים (universals) בפילוסופיה. טיעון האדם השלישי שואל כיצד ניתן לתאר דברים קונקטרטיים (כמו "תפוח אדום") בעזרת מושגים כוללים (תפוחים בכלל ו"אדומיות"), וכיצד זה שאפשר לייחס את אותם כוללים לשני דברים (גם עגבניה אדומה).
תשובתה של תורת האידיאות של אפלטון לבעיה שמעלה טיעון האדם השלישי של אריסטו הוא כי של האובייקטים לוקחים חלק בכולל, האידיאה, ואם אנחנו אומרים על שני דברים שונים שהם טובים, הרי ששניהם לוקחים חלק באידיאה של הטוב (שהיא, כזכור, האידיאה העליונה במסגרת תורת האידיאות של אפלטון). המושגים הכוללים מצביעים על ממשות כלשהי בעולם, התגלמות בחומר של האידיאה המופשטת, וזהו היחס בין כוללים ואובייקטים קונקרטיים.
אריסטו מבקר את תורת האידיאות של אפלטון בשאלה הפשוטה של "האם האדומיות אדומה?" או "האם הטוב הוא טוב?" (כלומר, האם האידיאה של הטוב היא בעצמה טובה?). כלומר, אריסטו מבקר את תורת האידיאות של אפלטון דרך פנייה לרגרסיה אינסופית.
אריסטו למעשה מציג את מה שמאוחר יותר יהיה ידוע בשם נומינליזם הגורסת כי מושגים כוללים אינם מורים על אובייקטים במציאות וכל היכולת להבין את משמעותם היא על ידי הפשטה, התייחסות לאובייקט אחר דרך המושג המנטלי שיש לנו לגביו.
מאמרים וסיכומים על אריסטו:
אריסטו מתוך סדרת הפילוסופים הגדולים
הפילוסופיה הפוליטית של אריסטו -מבוא
אריסטו- תכלית פנימית ואינסטרומנטלית
מושגי יסוד בפילוסופיה של אריסטו
פרשנות תמונת העולם של אריסטו בפילוסופיה היהודית
אריסטו – אתיקה – ספר שני: הסגולה הטובה
אריסטו – אתיקה – ספר שמיני: הידידות
[…] אריסטו אומר- יש טוב עליון של חיי הפרט וטוב עליון של חיי המדינה יש ביניהן זיקה והטוב של הכלל עולה על הטוב הפרטי. […]