מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: הסוציולוגיה ההיסטורית של קרל מרקס

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: הסוציולוגיה ההיסטורית של קרל מרקס

מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!

הסוציולוגיה ההיסטורית: תיאורית הסוציולוגיה ההיסטורית של קרל מרקס מדברת על שלבי התפתחות שהן תצורות ייצור שונות:

  1. קומוניזם קמאי – הלהקות הראשוניות שבהן בני האדם חיו, ללא חלוקת עבודה פנימית מפותחת – אין רכוש פרטי, אין היררכיה חברתית, אין מעמדות וכדומה. מארקס מכנה את המצב הזה סוציאליזם פרימיטיבי.
  2. צורת ייצור עתיקה – מדובר בתקופה העתיקה (יוון, רומא) ובה מתפתח מבנה היררכי, כשההבחנה היא בין אזרחים לעבדים. הערך המיוצר על ידי העובד, מנוכס על ידי האזרח, וגם העובד עצמו נחשב כרכוש של האזרח. יש היעדר חירות והיעדר שוויון.
  3. פיאודליזם – הצמיתים כבולים לבעל האחוזה ולבעל הקרקעות, ניכוס הערך העודף על ידי האדון נעשה באופן מאד ברור ומוצהר, כשהעובד מייצר וחלק מהתוצר הוא מוסר לאדון – בעל הקרקע. +- – ישנה היררכיה חברתית מאד ברורה – אין שוויון, אך הצמיתים כן מוכרים כבני אדם, ועדיין דרגתם החברתית נחשבת כנמוכה יותר (יש להם זכויות מוגדרות היטב).
  4. קפיטאליזם – החלוקה המעמדית העיקרית היא בין שכירים ובעלי הון (בעלי אמצעי הייצור). ניכוס הערך שנוצר בעבודה נעשה על ידי בעל ההון, אך בצורה מוסתרת שנובעת מאי-השוויון הכלכלי בין בני האדם, אך באופן פורמאלי כל האזרחים שווים בפני החוק (שוויון אזרחי ופוליטי – חירות). כלומר, לכאורה העובד ובעל אמצעי הייצור מגיעים ביניהם להסכמה על שכר העבודה בהתאם לשעות העבודה (הסכם שוויוני לכאורה בלבד). אך מארקס טוען שתחת ההסכם הזה, מסתתר אי-שוויון שנובע מהניצול שמוטמע בתוך תצורת הייצור הקפיטליסטית. לכן, יש חירות לעובדים כבני אדם, אך אין שוויון.
  5. סוציאליזם – כאן יש בעלות של העובדים על ההון (על אמצעי הייצור), אין מעמדות או היררכיה מעמדית. ניכוס הערך הנוסף נעשה על ידי האנשים שמייצרים אותו, ולכן נגיע בהיסטוריה האנושית למצב שבו העובדים הם גם שווים בינם לבין עצמם וגם חופשיים (חירות) – כולם בעלים של אמצעי הייצור ומנהלים אותם יחדיו. במצב זה, שבו יש חירות ושוויון בין בני אדם, חל השינוי ההיסטורי הרצוי.

מארקס מתייחס אל העולם האסייתי, תחת קו התפתחות שונה מהאירופאי: צורת ייצור אסייתית > קולוניאליזם.

אריסטו על הדבר הכי טוב שיש

מה מניע את הפעולות שלנו, למה אנחנו שואפים לדברים טובים ומהו הטוב הגבוה ביותר שאליו ניתן לשאוף. אריסטו על מה שחשוב בחיים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: