לואיס הנרי מורגן – סיכום

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: לואיס הנרי מורגן

מתוך:מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – לייקקונו!

לואיס הנרי מורגן (1818-1881)

לואיס מורגן מראשוני האנתרופולוגיה. האמריקנים וחוקי החברה האינדיאנית (במיוחד ה Iroquois) ובעל השפעה רבה (צוטט על ידי דארווין – עימו אף נפגש, מרקס ואנגלס ופרויד). בספר "החברה ארכאית" פיתח תיאוריה של שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית – פראיות, ברבריות ותרבות (ציוויליזציה). המניע להתפתחות החברתית הוא התפתחות טכנולוגית. בשלב הפראי חברות בעלות יכולת מוגבלת להבעיר אש, שימוש בקשתות, בחניתות ובכלי חרס; בשלב הברברי חברות המבייתות בכלי חיים, עוסקות בחקלאות ומשתמשות בכלי מתכת; בשלב התרבותי כתיבה וקריאה מאפשרות קפיצה אבולוציונית. היה אחד ממקורות ההשראה של מרקס, וכן בעיקר לתיאוריה הניאו-אבולוציונית של לזלי לווין וייט 1900-1975, מאוניברסיטת מישיגן.
תפיסתו על התפתחות מוסד המשפחה השפיעה על כתביו של אנגלס בנושא: – הפקרות פרימיטיבית. – נישואים קולקטיביים. – משפחה מטריארכאלית. – משפחה פטריארכאלית. – משפחה שוויונית.

לואיס הנרי מורגן היה בעל השפעה רבה על הסוציולוגים הקלאסיים. הוא אחד מחלוצי האנתרופולוגיה האמריקאנית, שם האנתרופולוגים עסקו במידה מרובה בחקר שבטים אינדיאנים (המקומיים של היבשת לפני הפלישה הספרדית-צרפתית-אנגלית ליבשת אמריקה). הפרובלמטיקה העיקרית של הסוציולוגים הייתה הבנת התהוותה של החברה המודרנית, ולכן הם הסתכלו על המרכזים הצפון-מערביים שבהם התגבשו התעשייה, המדינה, המדע המודרני וכדומה. לעומת זאת, האנתרופולוגים ניסו להבין את העולם החברתי באמצעות דרך עוקפת, שהיא יציאה הרחק מהציוויליזציה המודרנית וחיפוש אחר חברות שהן מנותקות במרחב, בזמן ובמגע מתהליכי המודרניזציה (חיפוש אחר הדגמים הראשוניים והפשוטים ביותר של החברה והתרבות האנושית ומתוכם ללמוד על החברה). אפשר לומר שבפני האנתרופולוגיה עמדה אי התפתחותה של חברה מודרנית, בניגוד לסוציולוגיה שחקרה את התפתחותה של החברה – כך שבאנתרופולוגיה נשאלת השאלה איך החברות הבלתי מפותחות לא עברו את התהליך שעבר בכלל אירופה והמערב?

מורגן חקר את השבטים האינדיאנים שנקראו "אירוקיס" וכתב עליהם ספר. הוא פיתח תיאוריה של התפתחות חברתית בשלושה שלבים. הכוח המניע של החברה הוא התפתחות היכולות הטכנולוגיות של כל חברה, כלומר האמצעים שיש לכל חברה כדי לעבד את הטבע והסביבה שבה היא נמצאת. ועל פי ההתפתחות הטכנולוגית מוגדרים שלושת השלבים:

  1. השלב הפראי – יכולת מוגבלת להבעיר אש, שימוש בקשתות וחניתות, כלי חרס. כלומר, זהו שלב מוקדם של ליקוט וצייד של מה שקיים בטבע כדי להמשיך ולהתקיים.
  2. השלב הברברי – זוהי נקראת המהפכה החקלאית. יש כאן ביות של בעלי חיים ושימוש בהם לצורך חריש ודיש – כלומר זוהי יצירה של מקור אנרגיה שהוא מעבר לגוף האנושי. יש שימוש של בעלי חיים גם לצרכי מזון וגידולם לצורך כך. המשמעות היא שיש פעילות חקלאית יותר ענפה, ויש מודעות לתהליכים שמתרחשים בטבע ולעובדה שניתן לרתום אותם לצרכים אנושיים – שימוש בחלקת אדמה ליצור קבוע ומתוכנן של מזון. בשלב זה מתחילים להשתמש גם בכלי מתכת. מדובר במספר קטן של שנים לפני הספירה הנוצרית – מקסימום 4000 שנה לפני הספירה הנוצרית, מתחילות סוג זה של חברות חקלאיות. על בסיס החברות הללו, נבנות בהמשך לכך חברות מורכבות יותר.
  3. השלב התרבותי (הציוויליזציוני) – המצאת הכתב, ובהסתמכות על השיטה הזאת ניתן היה להתחיל לקיים מנהל מדינתי שבתוכו מתחוללים תהליכים מהפכניים, מבחינת ההתפתחות החברתית, למשל חלוקת עבודה, התהוות של מעמדות, גביית מיסים על ידי המדינה וכדומה.

התיאוריה הזו של ההתפתחות, אמנם נתפסת היום כמאד פשטנית, מבחינת השלבים שלה ומבחינת התפיסה של ההתפתחות הליניארית של חברות אנושיות, אך יחד עם זאת יש גם היום חוקרים ותיאורטיקנים רבים שאוחזים בהשקפות דיי דומות בנוגע להתפתחות החברה האנושית. חוקר שהושפע רבות מהתיאוריה של מורגן הוא לזלי וייט.

למורגן הייתה תפיסה של התפתחות בנושא המשפחה, שהשפיעה על אנגלס ועל מרקס, שכתב על כך ספר בנוגע למשפחה. מורגן האמין שהיה שלב של הפקרות פרימיטיבית שבו הרבייה והתולדה היו אקראיים לחלוטין, בהמשך הוא מאמין שהיו נישואים קולקטיביים (חלוקה קולקטיבית בין המינים ומבנה קולקטיבית של היחסים. לאחר מכן האם הייתה הדמות השולטת במשפחה, ורק לאחר מכן התפתחה המשפחה הפטריארכאלית שבהן האבות עומדים בראש המשפחה. הטענה היא שבחברה המודרנית מתפתחת לראשונה המשפחה השוויונית, שבה לגבר ולאישה יש מעמד שווה לחלוטין.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: