סוגי תיאוריות חברתיות

מבוא לתיאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות: סוגי תיאוריות חברתיות

מתוך: מבוא לתאוריות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות – סיכומים

סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)

התיאוריות החברתיות בתחומי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה נבדלות זו מזו בהתייחסות לשלוש שאלות יסוד (כאשר בכל שאלה מצטיירות שתי עמדות קוטביות וביניהם עמדות ביניים – כלומר, החלוקה אינה חד משמעית):

1. מה מעצב את החברה? מטריאלי לעומת אידיאלי.
   1. העמדות המטריאליות שמות את הדגש על הצד החומרי של החיים החברתיים, הצד הפיזי, האובייקטיבי יותר של המציאות. במקרים רבים הזיהוי המיידי של המטריאלי הוא הצד הכלכלי, וזאת על אף שהוא יכול להתבטא גם בהיבטים אחרים של החיים החברתיים – כוח צבאי, ארגוני וכדומה. הגישות שמדגישות את המטריאלי טוענות שמה שמעצב את החברה הם קודם כל ההיבטים הפיזיים, החומריים ובד"כ גם הכלכליים. כלומר, יחסי ייצור, כוחות ייצור, תנאי ייצור, התפתחויות טכנולוגיות או של אנרגיות וכו'.. למשל, גישה זו תטען כי החברה האמריקאית מעוצבת על ידי השוק החופשי, ההון הפרטי והתחרות הכלכלית.
   2. העמדות האידיאליות מדגישות את הצד היותר אידאי של החיים החברתיים – תרבותי, סימבולי, ערכי. הטענה היא שהחיים החברתיים אינם נקבעים ע"י כוחות מטריאליים באופן עיוור, אלא יש איזושהי מערכת תרבותית של סמלים, הבנות, שפה, אידיאולוגיה, אמונה וכו'.. אשר מכוונים את ההתנהלות וההתארגנות האנושית, את הפרקטיקה, הנורמות וכדומה. למשל, גישה זו תטען כי החברה האמריקאית מעוצבת על ידי הערכים המיוחדים של הפליטים מאירופה שהגיעו לקולוניות האמריקאיות, שנלחמו על עצמאותה של ארה"ב ועיצבו את חוקתה בהתאם לאידיאולוגיות הפוליטיות והחברתיות שלהם דאז. כלומר, האופי של החברה האמריקאית נובע מתוך מערכת ערכים מיוחדת שהייתה למייסדי האומה האמריקאית והתבטאה בחוקה האמריקאית, שעיצבה את מערכת החוקים הפוליטית והכלכלית באמריקה.
2. מהם מרכיבי החברה? תבנית לעומת סוכן.
   1. העמדה המבנית תטען שהחברה היא מערכת (סטרוקטורה) של חלקים שמשולבים אחד בשני על בסיס של איזושהי חוקיות חוזרת ונשנית (כלומר, היחס בין החלקים אינו מקרי). החוקיות נותנת למכלול את האופי המבני. בנקודת הראות הזו החברה היא מבנה בעל חוקיות משלו, שבתוכו יש פריטים שונים, ברמות רזולוציה שונות, כאשר הכל נגזר מתוך המערכת המבנית, החוקיות שלה וההשלכות של המערכות על כל המבנים השונים. כאן החברה היא ישות שקיימת בפני עצמה, באופן אובייקטיבי ושאינו תלוי בפריטים המרכיבים אותה, זאת כי התבנית היא הדבר הבסיסי והפריטים הם מתחלפים. אך ברגע שהפריטים שייכים לתבנית הם מחויבים לפעול על פי החוקיות של המערכת, או שיתקלו בסנקציות שונות. למשל, על פי הגישה הזו, העובדה שנשק אישי נפוץ מאד בארה"ב, תלוי בהיסטוריה של ההתקדמות האמריקאית מהחוף המזרחי למערבי, והצורך שלהן בנשק בכדי להתקיים.
   2. העמדה השנייה תטען כי החברה מורכבת מסוכנים (agents) – ישויות פועלות, בעלות יכולות, רצונות, עצמאות בקביעת צורת הפעילות והמטרות. זוהי גישה שמדגישה אלמנט של סובייקטיביות. כאן בני אדם אינדיבידואלים או קבוצות יכולים ליצור משהו שונה, להשפיע על כיוון ההתפתחות, יכולים להחליט בעצמם על דפוסי האינטראקציה ביניהם וכדומה. לסובייקטים יש רצון חופשי ויש לכם את היכולת ליצור מתוך עצמם איזושהי התרחשות חברתית ולהשפיע על האופן שבו החברה פועלת, ולכן חשוב מאד להבין לא רק את המבנה החברתי, אלא גם את הסוכנים שמשפיעים עליו. למשל, הגישה הזו תבחן את העובדה שנשק אישי נפוץ מאד בארה"ב, דרך בחינה של קבוצות אינטרסים שדחפו למען התופעות הללו, קבוצות אשר מפעילות את השפעתן על החברה האמריקאית לטובת הימשכות התופעה הזו.
3. כיצד מתנהלת החברה? הסכמה לעומת סכסוך.
   1. העמדה של הסדר החברתי (ההסכמה- הקונצנזוס) מאמינה כי החברה מתקיימת על בסיס של הסכמה ייסודית בין המוסדות והקבוצות השונות לגבי המטרות, הנורמות והערכים שמנחים את הפעולה החברתית. יש מו"מ, ולמרות ההבדלים בין הקבוצות השונות בחברה, יש בסיס נרחב של הסכמה וזה מה שיוצר את היכולת של החברה לפעול כגוף אחד לנוכח הסביבה החיצונית שלה.
   2. העמדה של הסכסוך סבור שדווקא הסכסוך הוא מה שקיים ביסודה של כל חברה, בין אם הוא גלוי או סמוי. הטענה היא שיש קונפליקט בסיסי בין אינטרסים ואמונות, בין קבוצות חברתיות שונות. בעצם יש מאבק תמידי, שיכול להגיע להכרעה רגעית וזמנית, אך המצב המתמשך הוא של קונפליקט, סכסוך, היררכיה ומאבקים. הרעיון הוא שכתוצאה מכך יש מנצחים ומפסידים, שולטים ונשלטים. בשורה התחתונה החברה מאופיינת תמיד בניגודים מהותיים וזה הדבר הבסיסי ביותר שמגדיר את היחסים החברתיים בה.

ß הצלבת שני הצירים הראשונים (של שתי השאלות הראשונות) יוצרת ארבעה צירופים של תיאוריות סוציולוגיות, הוספת המימד השלישי חוצה כל אחד מהצירופים: