תרבות פופולרית – סיכומים: ז'אן בודריאר

תרבות פופולרית – סיכומים: ז'אן בודריאר

ראה סיכום קורס מלא: תרבות פופלרית – סיכומים

סיכומים, עדכונים, דברים מעניינים והרבה ידע בקבוצת הפייסבוק שלנו (לא תפרגנו בלייק?)

בודריאר מייצג תקופה מאוחרת ופוסטמודרנית של חקר התרבות הפופולארית. המעבר מסטיוארט הול לבודריאר הוא מעבר בין רמות של ייצוג. ההבחנה אצל הול היא בין ליטרלי ללא ליטרלי, בין מציאות לייצוג, בין סימן לסמל. בודריאר אומר שאנו צריכים לעבור לרמה הבאה –  לייצוג שאין מאחוריו מציאות – העתק שאין לו מקור. המושג המרכזי שלו הוא סימולציה או סימולקרה. טוען שאנו חיים בחברה היפר-ריאלית. זו חברה שחיה בעולם של סימולציות – העתקים שאין להם מקור. חברה שאין לה קשר עם המציאות האובייקטיבית אלא רק עם הייצוגים שלה.

הול שעדיין מתייחס למציאות כנקודת ייחוס מרכזית בניתוח שלו. בניתוח של בודריאר לעומת זאת כבר אין מציאות. כלומר, המציאות של התודעה שלנו היא הייצוגים ולא המציאות האובייקטיבית שבחוץ. (אפשר לחשוב איך זה מתקשר לניתוח של וולטר בנימין על אובדן ההילה).

דוגמה לניתוח – ביוספרה 2

זו תערוכה שהוקמה על גבי מה שהיה באופן מקורי אתר ניסוי של נאס"א. הם בנו מודל של כדור הארץ כדי לאמן אסטרונאוטים. לאחר שהאתר סיים את תפקידו נבנה מוזיאון שהכיל את חלקיו השונים של המודל. בעצם עשו פה ייצוג של חלקים שונים של כדור הארץ באופן שמכיל אלמנטים שונים באופן סלקטיבי. כך שהייצוג אינו תואם למציאות. אם אנשים שמבקרים באתר מאמינים שזו אכן המציאות אז הם חיים במציאות סינמטית. בעיניו של בודריאר כל החברה שלנו חייה במציאות כזו. העולם שלנו מוכתב על ידי סימולציות ואנחנו כבר לא יודעים להעריך את הקשר בינן לבין המציאות האמיתית.

מחקר אמפירי

על מנת להשתמש בניתוח אמפירי של סימולציה צריך נקודת מבט חיצונית על הסימולציה, המציאות ממנה התנתקה, והצופים שהפכו את הסימולציה ל"מציאות" מסדר שני.

 אלה דוגמאות למחקרים ששילבו כמה נקודות מבט: יש את מציאות המקור (כפי שנראתה בעיני החוקר), יש את הסימולציה שנוצרה על ידי גופים שונים והוצגה לקהל רחב, ויש את הממצא האמפירי לכך שאנשים מאמינים יותר לסימולציה מאשר למציאות.