השפעות הידע העצמי

השפעות הידע העצמי

השפעות הידע העצמי על קוגניציה

איך הידע העצמי משפיע על תהליכים קוגניטיביים שונים? Self-reference effect – מידע המוכלל במבני ידע עצמי נזכר בצורה טובה יותר.

ניסוי של רוג'רס, קויפר וקירקר (Rogers, Kuiper, & Kirker, 1977):

מהלך הניסוי– הציגו לנבדקים שאלות (כן/לא)- 40 שמות תואר ושאלו אותם 4 סוגי שאלות; מבנה המילה (גודל הפונט- האם המילה מוצגת בפונט גדול ביחס לאחרת), פונמי (האם המילה מתחרזת עם מילה אחרת שהוצגה), סמנטי (האם משמעות המילה זהה למילה אחרת שהוצגה) ושאלות על העצמי (האם המילה מתארת את העצמי). הקבוצה האחרונה היוותה את קבוצת התנאי- האם משמעות ביחס לעצמי תעזור לזכירה?
תוצאות– מלים שקודדו על פי הקשר לעצמי נזכרו פי שתיים יותר ממילים שקודדו לפי משמעות סמנטית והרבה יותר טוב ממילים שקודדו על פי מבנה או פונטיקה. מסקנת החוקרים– ידע שקשור למבנה העצמי (תפיסת העצמי) נזכר בצורה טובה יותר מידע אחר והסיבה לכך שלאנשים יש מבני ידע לגבי העצמי המאורגנים בצורה טובה יותר ולכן נמצא האפקט. ממצא מאוחר יותר הראה שמידע נזכר בצורה טובה יותר כאשר עסק בעצמי ביחס לאדם זר, אך לא מצאו הבדל בזיכרון בין מילים שקשורות בעצמי לבין מילים הקשורות לאובייקטים מוכרים (למשל אדם קרוב או אובייקטים דוממים אך קרובים לאדם). ההסבר לתוצאה היה שאין משהו ייחודי לגבי ידע העצמי אלא שישנם מבני ידע שמייצגים ידע לגבי העצמי ולגבי אובייקטים קרובים.

התופעה של self-refernce יכולה להוות הסבר לתפיסה הקבועה יחסית של העצמי. אנו שופטים אינפורמציה חדשה באופן שהוא עקבי לגבי אמונות והידע שיש לנו מהסכמות העצמיות ומהסכמות הקיימות לעומת ידע שאינו תואם את הסכמות הקיימות (אנו מפנים קשב למידע שתומך באמונה/בציפייה לעומת אלו שלא). למשל- אנו שופטים אחרים מתוך הידע העצמי שיש לנו על עצמנו.

השפעות הידע העצמי על מוטיבציה ורגש

תיאוריית פערי העצמי -היגינס – Self Discrepancy Theory (Higgins, 1989)

לתפיסת העצמי שלנו יש השפעה מוטיבציונית. לפי היגינס, ישנם שלושה מרכיבים בתפיסת העצמי אשר מנחים את התנהגותנו;  עצמי ממשי (actual self) – מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת. מנחי העצמי(self-guides)  שהם העצמי אידיאלי (ideal self) – מי שהייתי רוצה להיות. מיקוד בו גורם להתקרבות לתוצאות חיוביות (promotion focus), מניע מאוד חזק. פער נתפס בין עצמי ממשי ואידיאלי- דיכאון ואכזבה, העדר פער מביא לשמחה (לדוגמא: חתירה לקבלת ציונים גבוהים). עצמי נדרש (ought self)– מה אני צריכה להיות. מיקוד בו גורם להימנעות וזהירות מתוצאות שליליות (prevention focus). פער נתפס בין עצמי ממשי ונדרש- חרדה ואשמה, העדר פער מביא לרוגע (לדוגמא: הימנעות מציונים נמוכים).

הדימוי העצמי תלוי בגודל הפערים, חשיבות התחום לעצמי, מידת המיקוד בפערים. פלי היגינס, עצמי אידיאלי ונדרש הם מאפיינים אישיותיים ובהתאם אנשים יהיו ממוקדי הימנעות או התקרבות. מצבים שונים יכולים להביא אותנו למוקדים שונים ולפי היגינס, שתי הקבוצות יכולות להגיע להישגים טובים.

תיאורית המודעות העצמיתSelf Awareness Theory (Duval and Wicklund, 1972)

מיקוד קשב בעצמי = מודעות עצמית. אנשים לרוב אינם ממוקדים בעצמם. במצבים בהם אנשים ממוקדים בעצמם (התבוננות במראה, רואים עצמם בוידיאו, עומדים מול קהל), הם נוטים להשוות עצמם לסטנדרטים. ההשוואה הזו גורמת לעתים קרובות לתפיסת פערים שליליים, לדימוי עצמי נמוך ולרגשות שליליים.

פתרונות אפשריים לפי Duval, 1992-Shape up  – ניסיון לצמצם את הפערים על ידי ניסיון להשתפר או באמצעות שינוי הקריטריוןShip out – הפניית קשב החוצה ("לברוח מעצמך" על ידי הפסקת ההשוואה).

 

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: