(במיתולוגיה הרומית)
כאוס – חלל
גאיה- הארץ
ארוס- היצר
אוראנוס- שמיים
אריניות- אלות הנקמה
אפרודיטה (ונוס)– אהבה, תשוקה
הסטיה (ומטה) – אלת האח, מבעירה אש בכל בית
דמטר (קרס) – אלת היבולים
הרה (יונו) – אשת זאוס, אם האלים, אלת הנשים והנישואין.
זאוס (יופיטר)– אדון העולם והאלים
פוסיידון (נפטון) –אל הים ורעידות האדמה.
ניקס- אלת הלילה
היפנוס – אל השינה
תנטוס – אל המוות
הדס (פלוטו)– מלך השאול
סטיגס- ממונה על שבועות האלים
איריס – ?
קראטוס- כוח
ביה – אלימות
מטיס – עצה, תושייה
הפייסטוס (וולקן)– אל האש ונפח.
אתנה (מינרווה) – חוכמה ומלחמה.
דיוניסוס (בכחוס) – יין, שיגעון, פטרון השירה.
ארטמיס (דיאנה)– ציד וירח.
אפולון (פבוס) (הדלפיני)– האור, הפרדה בין אלים לאדם, שמחה, הרמוניה, משמעת, הידע המותר לאדם, הנבל.
אילתיאה- לידה
הרמס (מרקוריוס) – שליח האלים, מסחר ויחסי חליפין(?), מלווה אדם בחייו והמלווה נשמתו לשאול.
הליוס- שמש
ארס – אל המלחמה האלימות והטבח
הקטה – אלת הצמתים
פרספונה –אשת הדס
פרומתאוס (החושב מראש) – יוצר האדם והשולל מהם יכולתם לחזות יום מותם.
אפימתאוס (החושב לאחר מעשה) – אח פרומתאוס.
איידוס- התגלמותם של רגשי הבושה וההתחשבות בחוק האלים (מקבילה לנמסיס)
נמסיס- הגינוי והעונש ששומע האדם מן הזולת, מענישת החוטאים (מקבילה לאיידוס). ידוע גם כאדרסטיה ("אשר אין מפלט ממנה").
סלנה – אלת הלבנה
פן- אל העדרים, בעל מראה תיש.
אאוס- אלת השחר.
אסקלפיוס- אל הרפואה.
לטו-
קלותו- אלת הגורל.
קסטור ופולידאוקס ("הדיוסקורים") – אחים, פולידאוקס מזרע זאוס וקסטור מזרע בן אנוש. כאשר גסס קסטור ביקש פולידאוקס מאביו למות איתו וזה חנן אותם בשותפות ביום קבר וים במרומים. מאוחר יותר נעש ואלים אליהם מתפללים מלאכים שספינותיהם טבעו.
מנמוסינה – אלת הזכרון.
אריס – אלת הריב והמדון.
מניס – החימה והזעם.
דיקה – צדק.
אטה – האלה המעוורת את השיפוט ודוחפת למעשים הרי אסון.
ליסה – אלת הטירוף והרצח.
הבה – אלת הנעורים (אשת הרקלס שנעשה אל)
אניאו – אלת הטבח.
פובוס- אל הפחד.
אורפאוס – המשורר האלוהי
ריה?
תמיס- טיטאנית הצדק והשלום (שצפונות הגורל נהירים לה)