תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים:
סיכום מאמר: "אין די בנגישות" / רזניק וראסק
מתוך: תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות – סיכומים
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
המאמר "אין די בנגישות" עוסק בפרויקט המתקיים בבוסטון, ארה"ב, בו לוקחים חלק סטודנטים ובני נוער משכונות מצוקה. בפרויקט מדובר על קיומו של מועדון, שמאפשר לילדים שאין בידיהם אמצעים, להשתמש במחשב על היבטיו הטכנולוגיים. מטרת המועדון, בו הסטונדטים מחנכים פרונטלית את הילדים היא להקנות להם "רהיטות טכנולוגית", שפירושה הכרת הטכנולוגיה והשימוש במחשב וגם הכרת הצרכים ודרכי ביטוי העצמיים של הילדים באמצעותה. במלים אחרות, ללמד את הילדים לבטא את עצמם באמצעות המחשב. פעילות המועדון מבוססת על 4 עקרונות ;
1. למידה באמצעות התנסות ותכנון – בני הנוער שותפים מלאים בתכנון פרויקטים ע"י מחשב.
הם מקבלים אחריות וכלים של תכנון וראייה לטווח רחוק, ניהול פרויקטים משלב הרעיון עד הביצוע.
2. בני הנוער מתבססים בתחומי העניין שלהם – הם הבוחרים בתחומי העניין המעסיקים אותם, מעמיקים וחוקרים בתחום, בניגוד לחוסר יכולת הבחירה בתחומי עניין בבית הספר. דבר זה מביא לכך שהתוצאות יהיו יותר אפקטיביות.
3. טיפוח קהילה מתפתחת – בני הנוער לומדים בנוסף כיצד לעבוד עם אנשי מקצוע סביבם, היודעים כיצד לחקור, להתנסות ולהתבטא בטכנולוגיה. בכדי להפוך ל'רהוטים טכנולוגית', עומדים לרשות הילדים מדריכים מכל התחומים ועוזרים להם בהכוונה למימוש רעיונותיהם. כאשר בני הנוער מפתחים רהיטות זו הם הופכים למדריכים בעצמם.
4. יצירת אוירה של אמון וכבוד – בני הנוער מקבלים הזדמנות לעבוד עם ציוד יקר וחדיש בחינם ומתייחסים אליו בכבוד, כמו גם המדריכים נותנים בהם אמון, אפשרות בחירה ונגישות לציוד.
– למעשה, מועדון זה מאפשר לילדים הן להכיר את המחשב, והן ללמוד באמצעותו להעצים עצמם.
רזניק וראסק מדברים על האינטרנט ככלי חינוכי, שכן באמצעותו ניתן לבצע העברת מידע, הוא בסיס נתונים גדול למחקר ולגילוי עצמי, וכן משמש כמדיום לבנייה שיתופית, תוך דיון, חלוקה, שיתוף פעולה ומעורבות רבה בין הסגל החינוכי [סטודנטים] לבין התלמידים [בני הנוער] , כמו גם הפקת ויצירה של דברים בעלי ערך משמעותי לבני הנוער שמעצימים אותם. טוענים כי ו 'אין די בנגישות' למחשב בלבד, אלא שרהיטות טכנולוגית הנה בגדר תנאי מוקדם להשתלבות חברתית.
מאמר זה מבטא פוטנציאל להעצמה, שכן המועדון בו מתקיימת האינטראקציה בין הסטודנטים לבני הנוער, מביא בסופו של דבר באמצעות הכלים ומגוון האפשרויות שמציע – להתפתחותם של הצעירים ולהתעצמותם הרגשית. באמצעות המועדון בו הם רוכשים מיומנויות טכנולוגיות, הם מעצימים את רגשותיהם ומקבלים סיפוק לצרכיהם שלא באים בהכרח לידי ביטוי במוסדות המסורתיים, כדוגמת בית הספר.
ישנן מספר צורות להתבונן על האינטרנט ככלי חינוכי:
1. ראיית האינטרנט כדרך חדשה להעברת מידע.
2. ראיית האינטרנט כבסיס נתונים גדול למחקר וגילוי עצמי.
3. תפיסת המועדון (והחשובה ביותר) – ראיית האינטרנט כמדיום חדש לבנייה שיתופית, תוך דיון, חלוקה ושיתוף פעולה. מעורבות פעילה של המורה והתלמיד ליצירת מוצרים בעלי משמעות לתלמיד.
מועדונים כאלו משמשים מודל לגישה חדשה לטכנולוגיה – כיצד להשתמש בה על נמת לסייע לבני הנוער לבנות את עתידם בעצמם.
המאמר "אין די בנגישות" דל רזניק וראסק מאמר של העצמה ודוגל בגישה החינוכית (ניתן לתת אותו כדוג' חיובית לגישה החינוכית).
