כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו \ וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן \ לֹא נִתְכְּנוּ כָהֵם לְחֹשֵב בְּמַחְשָׁבָיו
לָכֵן בְּעֵת חָמְדָה אֲדָמָה פְּנֵי שַׁחַק \ רָקְמָה עֲלֵי בַדֵּי עֲרוּגוֹת כְּכוֹכָבָיו
כתב סתיו הוא שיר טבע מאת שלמה אבן גבירול העוסק בתיאור מהלכו של הסתיו על גן. עם זאת, ניתן להציע כי השיר של אבן גבירול ניחן גם במשמעות נוספת המרמזת על מעשה הכתיבה והיצירה, ובכך כתב סתיו הוא למעשה שיר ארס-פואטי.
בבית הראשון של כתב סתיו מסכם אבן גבירול את מטאפורת היסוד של השיר המתחקה אחר "כתיבתו" של הסתיו המותיר את רישומו על הגן. ההאנשה של הסתיו נמשכת על ידי פירוט למעשה של אביריו וכלים האנושיים. כך העט הוא ברקים והעננים הם כף יד. כאן מתגלה היסוד הארס פואטי הראשון של כתב סתיו על ידי השוואת הברקים לעט והעננים לכף ידו של המשורר, ובכך גם מקבל הדימוי של השיר משמעות חדשה המתייחסת בעצם למעשה כתיבה של שיר בסתיו, או יותר נכון, תחת רישומו של הסתיו.
בבית השני מצוין למעשה המדיום שאותו מוסר הסתיו, הוא המכתב, וכן הנמען של אותו מכתב, הגן. יש לשים לב אל הצבעים בהם בוחר אבל גבירול, תכלת וארגמן, שהם צבעי מלכות במסורת היהודית. בחלקו השני של הטור ממשיך אבן גבירול לפאר את הגן והמכתב כאחד לדבר מה שעולה על כל דבר שאדם יכול ליצור באופן מתוכנן.
בבית השלישי של כתב סתיו האדמה "חומדת", כלומר מתאווה וחושקת, בפניו של השחק, הם השמיים. הכמיהה של הגן אל השמיים מרמזת על כמיהתו של המשורר לשלמות ולהתקרבות אל האל. בחלקו השני של הטור מושווה פועלה של האדמה כרצון לחקות את יופיו של השמיים עד להשגת השתקפות של אלו באלה.
מבחינה צורנית מתאפיין כתב סתיו בכמה דרכי עיצוב. הבולטת מבין דרכי העיצוב של השיר האופיינית מאוד לכתיבה של שירת ימי הביניים הוא השימוש של חרוז מבריח (עביו, מחשביו, ככוביו) בשיר, אלמנטים כמו "תפארת הפתיחה" בעלת החריזה הפנימית בין הדלת לסוגר. כמו כן ניתן לדבר כמובן על מטאפורות כמו "עט ברקיו" וכן כמובן האנשה של הסתיו.
חזור אל: סיכומים לבגרות בספרות
סיכומים לבגרות בספרות – פרק שירה
