מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: תיאוריות קשב וברירה קשבית

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: תיאוריות קשב וברירה קשבית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

קשב (attention)

החלטה איזו אינפורמציה יש לעבד ואיזו לסנן. בכל רגע נתון אנו מוצפים בשטף אינפורמציה, שרובה המכריע איננו רלבנטי. לכן המערכת החושית זקוקה לאמצעי שיסנן את המידע הנכנס ויאפשר כניסה רק למידע ההכרחי והנחוץ.

קשב גלוי: מלווה בתנועות עיניים, גלוי למתבונן מהצד. לדוגמא: התמונה של הילדה ושרטוט תנועות העיניים.

קשב סמוי: הנבדק אינו מזיז את העיניים, אך עדיין מפנה קשב. לדוגמא: המחקר של פוזנר עם הריבועים- רמז (תקף/לא תקף) ומטרה.

  אפקט תקפות הרמז- כאשר זמן רמז-מטרה קצר, זמן התגובה ברמז תקף קצר יותר לעומת זמן תגובה ברמז לא תקף.

  אפקט עיכוב החזרה- כאשר זמן רמז-מטרה ארוך, זמן תגובה ברמז לא תקף קצר מזמן תגובה ברמז תקף (הקשב "מסרב" לחזור).

  מסקנות: – הרמז מושך תשומת לב, הנבדק מפנה את הקשב לכיוון מסוים. מיד אח"כ יחזיר את הקשב לנקודת הפיקסציה.

 – כשזמן רמז-מטרה קצר, יש יתרון לרמז תקף: קשב הנבדק כבר מופנה לכיוון בו מופיעה המטרה (אפקט תקפות הרמז).

 – כשזמן רמז-מטרה ארוך, הנבדק החזיר את הקשב למרכז, ומאחר שצד אחד כבר נסרק באופן שיטתי, יש נטייה לעבור לצד השני, כי זה לא שיטתי להסתכל פעמיים באותו מקום (אפקט עיכוב החזרה).

תיאורית איחוד התכונות של טרייסמן: תפקיד הקשב: מדביק את התכוניות הקשורות לאותו האובייקט. אם לא נפנה קשב המוח יקלוט את התכוניות בנפרד, ולא את צירופן (אלא אם הוא מאוד מוכר). הקשב הוא רב איפיונים , ויכול לנוע בין גירוי אחד לשני או בין גירויים עם איפיונים שונים (חיפוש אובייקט מתוך מבחר אובייקטים ע"פ תכונה אחת, ע"פ שתי תכונות).

קשב סלקטיבי: איזה אספקט של הגירוי יעובד ואיזה לא. אחד התחומים הראשונים בהם נחקר קשב סלקטיבי הוא שמיעה. דוגמא לניסוי בו הנבדק מתבקש לחזור על מסר שלא נתבקש להפנות אליו קשב קודם לכן. עולה כי הנבדקים כמעט ואינם מסוגלים לחזור על המסר, ומסוגלים להתייחס רק במעט לאכויותיו הפיזיות (צליל גבוה או נמוך, גבר או אישה וכו').

1- מודל הפילטר של ברודבנט

קיימות 3 פונקציות במערכת: Sensory– קליטת הגירויים באיברי החושים (מאפיינים פיזיקלים). מגיע מידע מערוצי חישה רבים וסינונו במעבר ל-P.

           Perception–  ניתוח הקלט ועיבודו. מוגבל לקליטת מידע מערוץ אחד בלבד.

           Response– בחירת תגובה מתאימה.

ברירה קשבית מוקדמת: המתרחשת בין השלב הסנסורי לתפיסתי- שלב מוקדם של עיבוד המידע.

סתירות למודל ברודבנט: גירויים בעלי משמעות נקלטים גם בנוכחות מגוון רעשי רקע- "אפקט מסיבת הקוקטיל" וכן ניסויים בהם "העביר" הנבדק קשב מאוזן לאוזן למרות שלא נתבקש לעשות כן (גם מידע שהגיע באוזן הלא קשובה עבד ברמת המשמעות).

2- מודל ההפחתה של טרייסמן 

לפיו אין סינון מוחלט (כמו במודל הפילטר) אך יש הפחתה של רמת העיבוד של המידע. לפיכך, ניתן לומר כי חוסר קשב אינו חוסם את המסר לחלוטין, אך הוא מחליש אותו במידה ניכרת. גם מודל ההפחתה הוא תיאוריה של ברירה קשבית מוקדמת.

3- תיאוריות של ברירה קשבית מאוחרת

אפקט סטרופ – הפער בזמן התגובה בין צעד תואם לצעד לא תואם. אנחנו לא מצליחים להתעלם מהמשמעות של המילה הכתובה.

ברירה קשבית מאוחרת: המתרחשת בין השלב התפיסתי לתגובה- הסלקציה מופיעה בשלב מאוחר.

2. מיקום (localization)

החלטה היכן נמצא האובייקט. חשיבות: 1- כדי שנוכל להגיע ממקום למקום, 2- כדי להצליח בתפיסת חפצים.

בכדי לדעת היכן נמצאים החפצים בסביבתנו עלינו לדעת כיצד להפריד אותם אחד מהשני ומהרקע.

תפיסת מרחב

הרשתית היא דו ממדית, ואינה מעבירה מידע על עומק. מידע זה משוחזר על בסיס של רמזי עומק שיכולים להיות בינוקולאריים או מונוקולאריים.

מרחק- המרחק בין האדם לאובייקט, עומק- המרחק בין אובייקט לאובייקט.