מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: תיאוריות קשב וברירה קשבית

מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: תיאוריות קשב וברירה קשבית

הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!

חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה 

קשב (attention)

החלטה איזו אינפורמציה יש לעבד ואיזו לסנן. בכל רגע נתון אנו מוצפים בשטף אינפורמציה, שרובה המכריע איננו רלבנטי. לכן המערכת החושית זקוקה לאמצעי שיסנן את המידע הנכנס ויאפשר כניסה רק למידע ההכרחי והנחוץ.

קשב גלוי: מלווה בתנועות עיניים, גלוי למתבונן מהצד. לדוגמא: התמונה של הילדה ושרטוט תנועות העיניים.

קשב סמוי: הנבדק אינו מזיז את העיניים, אך עדיין מפנה קשב. לדוגמא: המחקר של פוזנר עם הריבועים- רמז (תקף/לא תקף) ומטרה.

  אפקט תקפות הרמז- כאשר זמן רמז-מטרה קצר, זמן התגובה ברמז תקף קצר יותר לעומת זמן תגובה ברמז לא תקף.

  אפקט עיכוב החזרה- כאשר זמן רמז-מטרה ארוך, זמן תגובה ברמז לא תקף קצר מזמן תגובה ברמז תקף (הקשב "מסרב" לחזור).

  מסקנות: – הרמז מושך תשומת לב, הנבדק מפנה את הקשב לכיוון מסוים. מיד אח"כ יחזיר את הקשב לנקודת הפיקסציה.

 – כשזמן רמז-מטרה קצר, יש יתרון לרמז תקף: קשב הנבדק כבר מופנה לכיוון בו מופיעה המטרה (אפקט תקפות הרמז).

 – כשזמן רמז-מטרה ארוך, הנבדק החזיר את הקשב למרכז, ומאחר שצד אחד כבר נסרק באופן שיטתי, יש נטייה לעבור לצד השני, כי זה לא שיטתי להסתכל פעמיים באותו מקום (אפקט עיכוב החזרה).

תיאורית איחוד התכונות של טרייסמן: תפקיד הקשב: מדביק את התכוניות הקשורות לאותו האובייקט. אם לא נפנה קשב המוח יקלוט את התכוניות בנפרד, ולא את צירופן (אלא אם הוא מאוד מוכר). הקשב הוא רב איפיונים , ויכול לנוע בין גירוי אחד לשני או בין גירויים עם איפיונים שונים (חיפוש אובייקט מתוך מבחר אובייקטים ע"פ תכונה אחת, ע"פ שתי תכונות).

קשב סלקטיבי: איזה אספקט של הגירוי יעובד ואיזה לא. אחד התחומים הראשונים בהם נחקר קשב סלקטיבי הוא שמיעה. דוגמא לניסוי בו הנבדק מתבקש לחזור על מסר שלא נתבקש להפנות אליו קשב קודם לכן. עולה כי הנבדקים כמעט ואינם מסוגלים לחזור על המסר, ומסוגלים להתייחס רק במעט לאכויותיו הפיזיות (צליל גבוה או נמוך, גבר או אישה וכו').

1- מודל הפילטר של ברודבנט

קיימות 3 פונקציות במערכת: Sensory קליטת הגירויים באיברי החושים (מאפיינים פיזיקלים). מגיע מידע מערוצי חישה רבים וסינונו במעבר ל-P.

           Perception ניתוח הקלט ועיבודו. מוגבל לקליטת מידע מערוץ אחד בלבד.

           Response בחירת תגובה מתאימה.

ברירה קשבית מוקדמת: המתרחשת בין השלב הסנסורי לתפיסתי- שלב מוקדם של עיבוד המידע.

סתירות למודל ברודבנט: גירויים בעלי משמעות נקלטים גם בנוכחות מגוון רעשי רקע- "אפקט מסיבת הקוקטיל" וכן ניסויים בהם "העביר" הנבדק קשב מאוזן לאוזן למרות שלא נתבקש לעשות כן (גם מידע שהגיע באוזן הלא קשובה עבד ברמת המשמעות).

2- מודל ההפחתה של טרייסמן 

לפיו אין סינון מוחלט (כמו במודל הפילטר) אך יש הפחתה של רמת העיבוד של המידע. לפיכך, ניתן לומר כי חוסר קשב אינו חוסם את המסר לחלוטין, אך הוא מחליש אותו במידה ניכרת. גם מודל ההפחתה הוא תיאוריה של ברירה קשבית מוקדמת.

3- תיאוריות של ברירה קשבית מאוחרת

אפקט סטרופ – הפער בזמן התגובה בין צעד תואם לצעד לא תואם. אנחנו לא מצליחים להתעלם מהמשמעות של המילה הכתובה.

ברירה קשבית מאוחרת: המתרחשת בין השלב התפיסתי לתגובה- הסלקציה מופיעה בשלב מאוחר.

2. מיקום (localization)

החלטה היכן נמצא האובייקט. חשיבות: 1- כדי שנוכל להגיע ממקום למקום, 2- כדי להצליח בתפיסת חפצים.

בכדי לדעת היכן נמצאים החפצים בסביבתנו עלינו לדעת כיצד להפריד אותם אחד מהשני ומהרקע.

 

תפיסת מרחב

הרשתית היא דו ממדית, ואינה מעבירה מידע על עומק. מידע זה משוחזר על בסיס של רמזי עומק שיכולים להיות בינוקולאריים או מונוקולאריים.

מרחק- המרחק בין האדם לאובייקט, עומק- המרחק בין אובייקט לאובייקט.

רמזים בינוקולאריים – דו עיניים

רמזים מונוקולאריים – חד עיניים

מוגבלים לעצמים קרובים יחסית.

מיועדים לעצמים רחוקים יחסית.

מחייבים שתי עיניים על מנת להבחין בהם.

מספיקה עין אחת כדי להבחין בהם.

שונות בינוקולארית:

נוצרת מהמרחק בין העיניים ומתייחסת להבדלים בין המראות הנקלטים בכל עין (תמונה מעט שונה מבחינת מיקום). אי ההתאמה גדולה ביותר לגבי גופים בטווח קרוב וקטנה ככל שהטווח גדל. החלק הויזואלי של המוח משתמש בשונות הבינוקולארית לצורך יצירת אשליית עומק.

רמזים דו עיניים:

  1. 1.       היסט דו עיני- ההבדל בין זוויות התמונות שמתקבלות מכל עין. ככל שהאובייקט קרוב – ההבדל גדול יותר.
  2. 2.       פער דו עיני כשהאובייקט נופל על שתי נקודות לא תואמות בשתי הרטינות. המוח משלב את שתי התמונות לאחת.

נקודת הפיקסציה:

מצויה על קו אליפסי דמיוני של נקודות הנקרא הורופטר. כל הנקודות הנמצאות על ההורופטר נמצאות באותו מרחק מהעין. הדמויות על ההורופטר נתפסות ע"י נקודות תואמות ברטינות ולא נוצר פער דו עיני.

נתונים אלה נכונים גם עבור סביבת מעגל הורופטר המכונה איזור הפאנום. באזור הפאנום יש פער דו עיני אך המוח אינו רואה אותו. מחוץ לאיזור הפאנום נוצר פער דו עיני (האובייקט נופל על נקודות לא תואמות בשתי הרטינות).

רמזים  חד עיניים ללא תנועה:

  1. 1.       גודל יחסי– הצופה יפרש עצמים קטנים יותר בתמונה כמרוחקים.
  2. 2.       הסתרה– אם עצם אחד מסתיר עצם אחר הצופה יפרש את העצם המסתיר כקרוב יותר.
  3. 3.       גובה ביחס לאופק- בקרב עצמים דומים, אלו הנתפסים כקרוב יותר לאופק נתפסים כרחוקים יותר.
  4. 4.       פרספקטיבה לינארית (מקרה פרטי של שינוי מרקם) כאשר קווים מקבילים מתכנסים, הם נתפסים כנעלמים במרחק.
  5. 5.       שינוי מרקם קוי מתאר שונים הופכים קטנים וצפופים יותר ככל שהם מתרחקים.
  6. 6.       הצללות וצללים מספקים מידע באשר לעומק הגוף.

רמזים חד עיניים בתנועה

  1. 7.       קצב התנועה- הבדלי מהירות יכולים להיות רמז לעומק. גופים קרובים נראים כנעים במהירות בכיוון ההפוך וגופים רחוקים נעים באיטיות יותר. פרספקטיבה בתנועה- שדירת עצים.
  2. 8.       היסט התנועה בנסיעה, כל אוביקט הקרוב יותר מנק' הפיקסציה יתפס כנע בכיוון הפוך לנו. וכל אובייקט רחוק יותר יתפס כנע עם כיווננו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: