פרסומות ותרבות הצריכה
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק
במאמרים שלהלן אנו ננתח את הפרסומות כמוצר תרבותי. ננסה ללמוד מהפרסומות על תרבות הצריכה.
"תרבות הצריכה" מה היא?
תרבות– בעלת 2 מובנים כלליים:
- יצירות תרבות (ספרים, ציורים, מוזיאונים…)
- תרבות באופן הרחב- כל מיני פעולות סימליות בעזרתן אנו נותנים משמעות לעולם (טקסים, מנהגים..)
צריכה– מושג הנגזר מכלכלה. כלל המוצרים שאנו צריכים (מזון, קורת גג…). צריכה היא אוקסימורון. אלו הפעילויות הקטנות שאנו עושים(כמו חיות) בכדי לשרוד.
כיום, המוצרים שאנו צורכים (כמו מותג) הם כבר חלק מהחיים שלנו ובעלי משמעות. כלומר תחום הצריכה כבר אינו נבדל מתחום התרבות. דוגמא לכך היא בחיי היומיום, לאחר שאנו מסיימים משימה מסויימת אנו מוצרים עצמנו שותים קוקה קולה. למה אנו מסמנים את ההפסקה שלנו על ידי צריכה של מוצר מסויים.
כל דימויי האושר, ההנאה וההירגעות ספוגים במותגים מהעולם המיסחרי. אנחנו לא באמת נהנים מהצריכה אך מקיפים את עצמנו בסימנים של הנאה.
הפרסומת של דיזיין סנטר מדגימה איך המותג והצריכה מהווים חלק מהיחסים החברתיים שלנו, המשפחה. ניתן בפרסומות להתייחס לדימויים שונים בתוך חיי המישפחה. למשל- למה בזבזנות נחשבת לתכונה נשית? אפשר לשאול שאלה אחרת- באיזה מובן הדימוי של "גבר קונה אישה" נשמר בפירסומות?
דרך הפרסומות אנו מסתכלים על – מה ניתן לומר על "תרבות הצריכה". מה השפה שכל הפרסומות נכתבות בה? פרסומות נותנות לנו דימויים של אושר (איך להיות מאושרים). זהו דימוי שאמור להיות פרטי אך הוא אינו שכזה בתרבות הצריכה.
כמו שפרסומות נותנות לנו שפה חברתית ל-"מהו אושר?" הדת נותנת לנו הגדרות למושגים כמו-"מהי גאולה?"
אנו נעסוק בנושא של שפת הפרסומות ונבין את תפקידה של הרומנטיקה בהן בעזרת ספרה של אווה אילוז-האוטופיה הרומנטית ומושגים כמו מיתוס היופי של נעמי וולף. משם נעבור למושג יצרכנות המתאר את ההשתפות הפעילה של הצרכן ביצירת מוצרי הצריכה שלו עצמו. אנחנו נמשיך לדון ביצרכנות בהקשר תיאוריות שונות אודות הקשר בין ייצור וצריכה. אנו נדון במה שמכונה הפנומנולוגיה של הצריכה ועל הריאליזם הקפיטליסטי. הנושא של המותג הוא אחד הנושאים המרכזיים בקשר שבין פרסומות וצריכה. לאחר מכן נדון בגישתו ובלן והכלכלה המוסדית וננתח פרסומות על פי הגישה שלו.
הסיכומים כאן מבוססים על הקורס "פרסומות, שוק ותשוקה"
