פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: סיבות להתחברות
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה…
על פי הפסיכולוגיה החברתית ישנן סיבות שונות להתחברות: סיבות של עניין, סיבות של תמיכה רגשית, קשר למטרת השוואה חברתית והסיבה האחרונה היא תשומת לב. ישנם מצבים שבהם זרים מתחברים אחד לשני או מתייחסים אחד לשני (זה קורה במצבים של אי וודאות). כשאנשים במצב של אי וודאות יש להם יותר נטייה להתחבר אחד לשני. ברכבת או במטוס אנשים לרוב לא מתייחסים אחד לשני, רק לעיתים רחוקות מתחברים לאנשים במטוס או ברכבת. חוקר בשם שכטר עשה מחקר שעירב שוק חשמלי. הוא נתן לניסוי 2 תיאורים: במצב אחד הוא תיאר שוק כואב ובמצב השני שוק לא כואב. הוא בדק האם אנשים שמחכים לניסוי ידברו אחד עם השני וכמה. אנשים שחיכו לניסוי עם שוק כואב דיברו יותר זה עם זה. במצב של אי וודאות מעדיפים להיות עם מישהו אחד, לקבל מידע מהאחר לשמוע איך הוא מתמודד. התיאוריה של פסטינגר (השוואה חברתית) טענה כי שנלמד על היכולות שלנו נשווה את עצמנו לאנשים אחרים ובדרך כלל נשווה עצמנו למישהו דומה לנו (זה מסביר את התנהגות האנשים כשהם מחכים למשהו לא נעים ולא ברור). ההשוואה החברתית היא משאב, היא מפחיתה את אי הוודאות. אנשים רוצים יותר היכרויות אם הם מגיבים באופן חיובי למאפיינים שניתן לראותם, מאפיינים ברי צפייה. אם אנו מחבבים זה אומר שאותו אדם מצא חן בעיננו. אנו מגיבים לאנשים על-פי סטריאוטיפים שיש לנו כמו גזע, צבע, מוצא אתני. הדבר שהכי הרבה נחקר בתחום הוא הופעה חיצונית וכיצד היא משפיעה על חיבה. הופעה חיצונית היא גורם מרכזי לחיבה. למרות חוכמה תרבותית שאומרת שאין להסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו, אנשים מגיבים באופן חזק מאוד להופעה חיצונית. גברים מושפעים יותר ממראה חיצוני יותר מאשר נשים. מדוע שהופעה טובה תביא לחשיפה? התשובה היא שאנשים יפים מעוררים רגש נעים. ניסוי שנעשה עם תינוקות בדק האם זוהי תכונה שקיימת מינקות או תכונה נלמדת. בניסוי של פסיכולוגיה חברתית לקחו תינוק ובדקו את תגובתו לכאורה לשתי נשים אך בעצם זו הייתה אותה אישה רק ששינו את מראה החיצוני. במראה אחד היא הייתה נאה מאוד ובמקרה השני היא הייתה לא נאה. אותה אישה לא ידעה כיצד היא נראית, היא הייתה עיוורת לתנאי שבו היא הייתה (היא הייתה במצב של סמיות).היא שיחקה עם התינוק ונבדקה התגובה של התינוק אליה. ברגע שהיא הייתה נאה יותר, התינוק יצר איתה יותר קשר. הניסוי מדגים שהעדפה למשהו יפה היא מאוד מוקדמת והעדפה לאנשים יפים אינה קשורה לגזע או למין של הנסיין. ברוב התרבויות יש סטריאוטיפ חיובי ליופי, החשיבה היא שאנשים יפים הם יותר דומיננטיים, יותר מסתגלים, יותר סקסיים. בניסוי שעשו, כתבו חיבור ושמו לידו תמונה של איש יפה וליד חיבור אחר תמונה של איש פחות יפה. החיבורים של אנשים עם התמונה היפה קיבלו משוב חיובי יותר. יש חלק נכון בסטריאוטיפ אבל רובו לא נכון. עשו ניסוי לגבי אדם שחולה באיידס, ושאלו איך הוא נדבק במחלה (דרך עירוי דם, דרך יחסים לא מוגנים וכדומה). התיפלול (המניפולציה) הייתה לגבי מידת היופי של האדם החולה, בצד אחד הייתה תמונה של בן אדם יפה ובצד השני תמונה של אדם פחות יפה. הייחוסים לגבי האדם הפחות יפה היו לדברים שליליים כמו למחט של סמים או ליחסים לא מוגנים הומוסקסואליים. העדפה ליופי היא מינקות ועד זקנה. רוב הסטריאוטיפ על יופי הוא שגוי עובדתית. מה שכן נכון הוא שאנשים יפים הם יותר פופולאריים ועם מיומנות חברתית גבוהה יותר וההסבר לממצא זה הוא שיותר קל להם כי מגיבים אליהם בצורה חיובית וכך הם למדו מיומנויות חברתיות. לא מדובר על יופי אובייקטיבי, השאלה היא איך בן אדם חושב על עצמו ומשדר. ככל שהתפיסה העצמית גבוהה יותר אז גם הרווחה גבוהה יותר. ככל שאדם יתפוס עצמו יותר יפה, הוא ישדר כלפי חוץ וירגיש טוב עם עצמו.
